תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > שעת סיפור > ברוז! ארנב!

ברוז! ארנב!

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: שעת סיפור
כיתה: א-ב

הסיפור ברוז או ארנב הוא סיפור קצר וחמוד המתאר שני חברים המתווכחים ביניהם מהו היצור שהם צופים בו: אחד חושב שמדובר בברווז ורעהו חושב שזהו ארנב. הרובד התת קרקעי של הסיפור הוא שאלת ריבוי נקודות מבט על תופעה אחת, היכולת לגלות אמפתיה ולראות את העולם גם דרך עיני החבר וכן הדרך לנהל דיון מכבד.

רקע: 

הסיפור הפשוט והמשעשע "ברווז! ארנב!" מדגים את הקלות שבה ניתן לראות אותו דבר מזוויות שונות, ולהסיק מסקנות שונות. היכולת לראות את המציאות דרך העיניים של האחר חיונית לחיים בצוותא. הספר חולק במסגרת תוכנית ספריית פיג'מה בשנת תשע"ד ב110,000 עותקים והוא אהוב מאוד על ילדים רבים. תוכלו לבקש מהילדים לבדוק האם יש להם את הספר בבית, להביא אותו לכיתה ולהעזר בו במהלך השיעור.

הספרים מיועדים גם לקריאה משותפת של הילדים עם ההורים בבית, שימו לב לעודד את הילדים לקרוא את הספרים גם בבית ולשתף את ההורים במחשבותיהם וחוויותיהם בעקבות קריאת הסיפור.

 פתיחה: נראה לתלמידים את הציור הבא, שצייר פסיכולוג אמריקני בשם ג'וסף ג'סטרו ב- 1899 (הציור פורסם במאמר מדעי על הקשר בין המוח לבין ראייה, ועליו מבוסס הסיפור) ונשאל אותם מה הם רואים בתמונה:

מן הסתם, התגובות לציור יהיו חלוקות בין אלו שיראו בו ארנב לאלו שיראו ברווז, נסביר לתלמידים שתופעה זו קרויה "תעתועי ראיה". בט שונות, וכיצד אנשים מפרשים באופן שונה את מה שהם רואים...אפשר להראות להם עוד כמה דוגמאות כמו למשל אלו הנמצאות בקישור זה.

 סיפור: נקריא לתלמידים את הסיפור "ברוז! ארנב!". כדאי להתאמץ להקריא בצורה תיאטרלית שתמחיש לתלמידים את הוויכוח בין שתי הדמויות ואת חוש ההומור בסיפור. אם התלמידים כבר יודעים לקרוא, אפשר לקרוא את הסיפור פעמיים: בפעם הראשונה המורה מקריאה את הסיפור, כמפגש ראשוני עם הטקסט, ובפעם השניה מחלקים תפקידים וכל זוג ילדים מקריא כפולת דפים אחת.

 דיון: נכתוב על הלוח את המשפט: "כשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה" (תלמוד ירושלמי, ברכות פרק ט') ונבקש מהתלמידים לנסות ולהסבירו.

בני האדם שונים אחד מהשני, וכמו שאנחנו שונים במראה שלנו, כך גם הדעות שלנו משתנות אחד מהשני, ולכן הרבה פעמים יש חילוקי דעות וויכוחים. זה דבר טבעי והוא גם חלק מהיופי של העולם. לפעמים על אותו דבר עצמו יש כמה נקודות מבט וזה הופך את הכל ליותר מעניין... השאלה היא כיצד מתמודדים נכון עם חילוקי דעות ואיך נכון לנהל דיון.

 נשאל את התלמידים: למה אתם חושבים שהשניים בסיפור התווכחו? מה אפשר לעשות כשלא מסכימים? נכתוב על הלוח את העצות שיאמרו התלמידים.

 

 יצירה: נחלק לתלמידים שני דפים ובהם הציור של הברווז/ הארנב מתוך הספר ונבקש מהם לצבוע את הציור פעם אחת כך שיראה ברוז ופעם אחת כך שיראה ארנב. נבקש מהם להראות את הציורים שצירו ונשאל האם מי שהיה מסתכל בציור שלכם היה מתבלבל או מתווכח מה מצויר כאן? מה אפשר ללמוד מכך? (לפעמים, מה שעוזר למנוע מחלוקות הוא להבין יותר טוב מה נמצא לפנינו- להתקרב, להעמיק, לחקור ולשאול כדי לגלות את האמת) כעת ננסה לאתגר אותם: האם אפשר לצבוע את הציור כך שיהיה אפשר לראות בו בעת ובעונה אחת גם ברווז וגם ארנב? מי בעצם צודק? (בציור ניתן באמת לראות גם ברווז וגם ארנב, כך ששניהם צודקים... אלא שהמוח שלנו לא מסוגל לראות שני דברים בציור אחד בעת ובעונה אחת)

 משחק תפקידים: בשלב מסויים של הסיפור מציע אחד החברים לשני להביט דרך המשקפת שלו- בואו ננסה לחשוב על המשקפת בתור משל. כאשר חברי ואני מתווכחים על דבר מה, מה אני מבקש ממנו לעשות כשאני מזמין אותו להסתכל דרך המשקפת שלי? בסיפור שלנו כל אחד באמת ראה משהו אחר- אחד ראה ברווז והשני ארנב. וכל אחד היה משוכנע שרק הוא צודק, רק בסוף הסיפור הם הצליחו לראות שיש אפשרות אחרת ממה שהם חשבו (עד לוויכוח הבא...) גם בחיים שלנו יש כל מיני מקרים שאנחנו משוכנעים שרק אנחנו צודקים, ולאט לאט מבינים שאפשר לראות את הדברים גם אחרת מאיתנו. נבקש מהתלמידים להציע רעיונות למקרים כאלו ונמחיז אותם.

 ציור: יש המכנים את הציור שראינו בתחילת השיעור "ארנווז". ניתן לתלמידים דף ריק ונבקש מהם לנסות להמציא חיה שמורכבת מצירוף של שתי חיות, להמציא לה שם ולצייר אותה.  את הציורים אפשר לתלות כתערוכה בכיתה. 

 

 סיכום: לסיכום השיעור אפשר להזמין את התלמידים לשתף במשהו אחד שהם למדו מהסיפור. 

 

 

חדש באתר

יום מורשת גוש קטיף
אסופת מערכי שיעור בתיכון לקראת יום מורשת גוש קטיף
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים