תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > עשר המכות

עשר המכות

עינת ריינוס, צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
כיתה: ג-ד
נושא: קיצוש"ע מקור חיים פרק פח סעיף טז.

בשיעור זה נראה שהמכות שבאו על מצרים, הגיעו להם גם כעונש על שיעבוד ישראל וגם כדי לעורר אותם לשוב ממעשיהם הרעים ולהכיר בגדלות ה'.

מומלץ להקדיש ליחידה שיעור כפול.

 

פתיחה:

נחלק את הכתה לשלוש קבוצות. לכל קבוצה ניתן מקרה קצר שבסופו שתי שאלות לדיון. (מצורף בנספח)

הפעלה

א'
ששון הגיע לסניף אחה"צ ושיחק בחוץ.
כשהמדריך רצה להתחיל בפעולה, ששון התעלם ממנו והמשיך במשחקו.
אחרי חצי שעה, ששון נכנס לחדר תוך כדי שהוא בועט בכדור ומפריע לחברים.
המדריך קרא לו להפסיק ולשבת, אך ששון בשלו.
המדריך כעס ואמר לו שאם הוא לא מפסיק לבעוט מיד, הוא ירחיק אותו מהסניף לחודש שלם.

ב'
אימה של חבצלת ביקשה ממנה, בתחילת השבוע, לסדר את החדר לקראת בואם של בני הדודים לשבת. יום יום, היא הזכירה לה זאת אך חבצלת טענה שהיא עסוקה ואין לה זמן וגם חשק לסדר. ביום חמישי, הציעה לה אימה שתקום מוקדם ותסדר, ושוב חבצלת התחמקה.
אחר הצהריים, כששבה מבית הספר, סיפרה לאימה שהיא קבעה עם חברות לקנות למורה מתנה ולכן היא צריכה לאכול בזריזות.
אמה הודיעה לה שהיא כועסת עליה ולא מרשה לה לצאת לשום מקום, מכיוון שלא הקשיבה לה כל השבוע וחדרה נשאר עם הרבה בלאגן.

ג.
הפסקת עשר. תלמידים רבים יוצאים לשחק בחצר בית הספר.
קבוצת בנות יושבת במעגל ומשחקת בהנאה. לפתע, נזרק כדור למרכז המעגל, פוגע בכתף של אחת הבנות ומבהיל אותן.
שולה, תלמידת כתה ה' מגיעה, דוחפת את הבנות בחוזקה ולוקחת את הכדור.
המורה התורנית בחצר מגיעה, מבררת מה קרה ומבקשת משולה לבקש סליחה מהבת שנפגעה. שולה מתחילה לצעוק ולהאשים את הבנות, שהן תופסות שטח המיועד למשחקי כדור. המורה מודיעה לה שאם היא לא תתנצל עכשיו, היא תיענש.
שולה ממשיכה לצעוק ולאיים שתפגע בבנות נוספות.
המורה תופסת בידה ואומרת לה לבוא איתה לחדר המנהל.
 

איסוף: נבקש מכל קבוצה לתאר את המקרה שלה ולהשיב על השאלות.
נסכם כתרשים זרימה על הלוח:

 

 

מעשה לא טוב

עונש

למרוד ולא לקבל       לשנות מעשי לטוב

                                                          עונש נוסף

 
 

נסכם: כמו המורה, המדריך והאמא, לעיתים ניתן להבין ולראות שגם הקב"ה נותן עונשים או מכות לבני אדם שבוחרים בדרך לא טובה. זו אחת הדרכים להבין את עשרת המכות שהיו במצרים. המכה או העונש, באים מצד אחד, כדי ללמד את האדם לקח ולהשיב לו על שבחר ברע ומצד שני, כדי לעורר אותו לבחור בטוב.
 

נרשום את נושא השיעור על הלוח: עשר המכות

  • מה היו עשר המכות?- דם צפרדע וכו'.
     

בכיתות שאינן יודעות, ניתן להביא כרטיסיות ועליהן שמות עשרת המכות, ללמד אותם לשיר את המכות לפי הסדר ואח"כ לסדר את הכרטיסיות בהתאם.
 

  •    מדוע הן באו?- בגלל סירובו של פרעה מלך מצרים להיענות לדרישתו של ה', לשחרר את בני ישראל.

·         לשם מה היה צריך את עשר המכות כולן? הרי הקב"ה, הכל יכול, היה יכול פשוט לתת למצריים מכה אחת קשה וכואבת!

נאזין לתשובות השונות.

נסכם ונאמר כי, גם בפרשנים דעות שונות לתכלית המכות:
יש אומרים שהמכות באו על המצרים כעונש על הגלות הקשה והשיעבוד של ישראל,
יש אומרים שהן באו, כדי להראות את כוחו וגדולתו של ה'.
ויש אומרים, שתכלית המכות לחנך את פרעה ולהכאיב לו- כדי שיחזור בתשובה.
 

פעילות יצירה:

נחלק את הכתה לעשר קבוצות. לכל קבוצה ניתן כרטיס של אחת מהמכות ודף שמחולק לשניים. (מצורפים בנספח). לפניכם שתי פעילויות אפשריות:
 

א. ציור- לצייר בחלק אחד של הדף את שעבוד ישראל ובחלק השני, את המכה שכנגד זה.

ב. דרמה- להציג דו שיח בין דמות מישראל לדמות מצרית (זה יכול להיות ילד, נער, מבוגר, בעל מקצוע מסויים וכד') שנפגשים באמצע המכה. יש לחשוב היכן הם נפגשים, באיזו שעה ולתכנן את הדו- שיח ביניהם.

 

מקור:

נקרא את ההלכה מתוך הקיצוש"ע מקור חיים, פרק פח סעיף טז:

ונוהגים לשפוך מעט מן הכוס כשאומרים "דם ואש ותמרות עשן" וכן כשמזכיר המכות:  דצ"ך עד"ש באח"ב, וכשמפרש אותם: דם, צפרדע וכו'. בסך הכל שש עשרה פעמים.
ואח"כ ישטוף הכוס וימלאנו שנית, ולא ישתה משיירי אותה כוס, שביין זה סימל מכות מצריים.
ואצל האשכנזים שפיכת הכוס אינה נוהגת כלל, רק שופכים טיפה על ידי האצבע.

נסביר במילים שלנו:
כשמגיעים למילים "דם ואש..." (פסוק מספר יואל) מחזיקים את הכוס ובכל מילה, שופכים מעט יין לצלחת שמתחת. כך גם כשמפרטים כל אחת מהמכות.
רבי יהודה סידר את המכות בראשי תיבות: דצ"ך עד"ש באח"ב- כדי שיהיה קל לזכור אותן.
את היין שנותר- שופכים ולא שותים.
יש הנוהגים לשפוך מהכוס בעזרת האצבע.

ונוסיף: ויש הנוהגים (בחלק מעדות המזרח)- לשפוך לכוס ריקה יין אדום ולבן לסירוגין.

נזמין שלושה מתנדבים שידגימו את השפיכות השונות מהכוס (אצבע, שפיכה מכל הכוס, שפיכת יין אדום ויין לבן לסירוגין).

נשאל:

  • האם אתם זוכרים את החלק הזה בליל הסדר?
  • כיצד נוהגים במשפחה שלכם?
  • האם אתם יכולים לשער מה המשמעות של מנהג שפיכת היין?

יין מסמל שמחה ("אין שמחה אלא ביין") על ידי שפיכת היין אנו מעידים, שאין שמחתנו שלימה, שכן הישועה שלנו הוכרחה לבוא על ידי הטלת עונש על בני אדם אחרים, המצרים. העונש אמנם הגיע להם בדין, אבל התורה אמרה: "בנפול אוייבך – אל תשמח". (על פי פירוש רבי יצחק אברבנאל).

 

הפנמה:

למדנו בשיעור על תשומת הלב שלנו למציאות סביבנו, גם בזמן שאנחנו שמחים אך שמחת האחר אינה שלמה גם שמחתנו נפגמת.

נביא גיליון נייר גדול ומכחולים. נזמין את התלמידים לצייר ולכתוב מהיין ששפכנו על גיליון הנייר, תפילות ובקשות לגאולה שלימה ושמחה שלימה.

 

 

סיכום:

בליל הסדר אנחנו מזכירים את מכות מצרים. מכות מצרים הביאו את מצרים ואת העמים האחרים להכיר בגדולתו של הקב"ה אך הן היו כואבות וקשות. ראינו דרכים שונות להבין את המכות ואת המנהג לזוכרן בליל הסדר. 


 

חדש באתר

חג הקציר
שיעורים לקראת חג השבועות לבית הספר היסודי

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים