תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > הלכות חג השבועות

הלכות חג השבועות

הדפסה
מקצוע: הלכה
כיתה: ה-ו
נושא: שולחן ערוך מקור חיים, סימן צא, הלכות א-ט

הנושא המרכזי בהלכות חג השבועות הוא ביטוי אהבת התורה והשמחה על קבלתה. בדרך כלל מתנות פחות ופחות משמחות ככל שעובר הזמן; בתורה אין זה כך, שכן היא רלוונטית לכל אדם ולכל דור (ומסיבות נוספות).

פתיחה

נבקש מכל אחד שיכתוב לעצמו איזו מתנה הוא קיבל לימי ההולדת שלו, בסדר יורד (נוכל לשים לב לכך שככל שיעברו השנים כך יהיה קשה יותר לזכור את המתנה).

בהמשך נבקש מהתלמידים לסמן איזו מתנה מבין מה שכתבו הכי משמחת אותם כיום.

נודיע לתלמידים שנחזור לכך בהמשך, ובשלב זה נלמד את ההלכות.

הערה: להמחשת חלק זה של השיעור, העוסק במתנות, נוכל לפתוח בחלוקת צ'ופר קטן.

 

לימוד

בשלב זה נלמד את הלכות חג השבועות וניתן לתלמידים לסווג אותן לפי נושאים. ניתן לעשות זאת במספר אפשרויות, כמו למשל: מילוי טבלה; סימון כל סעיף בצבע, כך שכל נושא יסומן בצבע אחר (יתכנו סעיפים הקשורים ליותר מנושא אחד); דיון כיתתי בעל פה, או בדרך אחרת.

להלן סיכום הנושאים והסעיפים הדברים בטבלה. כמובן שניתן להגדיר את הנושאים בצורות נוספות, לפי שיקול דעת המורה.

הנושא

ההלכות

חג השבועות הוא אחד משלשת הרגלים

שמחת יו"ט (ו) עלייה לרגל (ח-ט)

בחג השבועות קיבלנו את התורה, ואנו מבטאים את אהבת התורה והשמחה בה.

המנהג להיות ערים כל הלילה (ב), שמחה במאכל ומשתה על קבלת התורה (ד), קריאת מגילת רות (ה), אי אמירת תחנון מר"ח עד ז/יב סיון (ט).

כל דור הוא חוליה בתוך עם ישראל לדורותיו

המנהג להיות ערים כל הלילה (ב), קריאת תהלים ומגילת רות (ה).

דיוק (בקיום המצוות)

הקפדה שהקידוש יהיה אחרי צאת הכוכבים (א)

גבורה

להיות ערים כל הלילה (ב), התאמצות לא לישון אחרי שהיינו ערים (ג) להוסיף אומץ לתת חלק ביום זה לתורה (ד)

 

הערה: בסעיף ב' של ההלכות נכתב שלא טוב עושים המשנים מסדר התיקון בליל חג השבועות – חשוב לדעת שרבים מרבני ישראל הורו שאפשר לכתחילה ללמוד מה שליבו חפץ, ראו ב פניני הלכה.

 

התבוננות

דיון: ראשית, נשים לב לכך שהנושא הדומיננטי ביותר הוא אהבת התורה והשמחה בה.

כעת נחזור למשימה מתחילת השיעור, ונערוך משאל קצר באשר לגיל שבו קיבלנו את המתנה שהיא הכי משמחת אותנו כיום. נגלה שבדרך כלל זו תהיה אחת המתנות האחרונות שקיבלנו, הן מפני שמתנות אלו יותר רלוונטיות עבורנו והן מפני שהן יותר חדשות. ביטוי לכך קיים גם בהלכות ברכת שהחיינו אותה מברכים רק בשעת ההתחדשות.

עתה מתבקשת השאלה:

  • כבר קיבלנו את התורה מזמן, מדוע אנו שמחים על כך כל פעם מחדש?
  • וכי מי שקיבל מתנה ליום ההולדת חוגג בכל שנה את קבלת המתנה?

כדי לכוון לתשובות, ניתן לשאול גם:

  • האם יש מתנות שאנו שמחים בהן גם כעבור זמן רב?
  • מה מאפיין אותן?

נאסוף את התשובות מהתלמידים. נוכל לשלב אותן בלימוד המקורות המצורפים בדף המקורות ובשאלות המנחות שם. בדף המקורות מתבטאות נקודות כמו - התורה הינה רלוונטית לכל דור ולכל שעה; לכל אדם יש חלק משלו בתורה; התורה היא 'מתנה אישית' המבטאת את אהבת ה' אלינו;  החידוש בתורה מביא לשמחה; התורה מרתקת.

 

הפנמה

נבקש מהתלמידים להתחלק לזוגות.

  1. שלב א- כל אחד מבני הזוג יכתוב מה הוא מרגיש שהוא מקבל מהתורה או מלימודה. איזו מתנה הוא מקבל מהתורה. 
  2. שלב ב- בזוגות, התלמידים יחשבו יחד על המתנות אחד של השני וינסו להגדיר אותן כמתנה לכיתה.

נחזור למליאה, כל זוג יעניק את המתנות שהוא מקבל מהתורה, לכיתה. 

 

סיכום

למדנו את הלכות חג השבועות, והתמקדנו באהבת התורה ובשמחה על קבלתה. בניגוד למתנה חומרית אשר עם הזמן היא פחות משמחת, הרי שהתורה משמחת תמיד. נסכם את הדברים שעלו בשיעור ביחס לכך (בעזרת התלמידים ובעזרת דף המקורות).

 

סגירה שהיא פתיחה

נביט על ארון הספרים היהודי (אם יש ספריה קרובה או בית מדרש אפשר ללכת אליו), ונראה את כמות הספרים העצומה שנכתבה במהלך כל דור ודור, ולכל דור יש את מאפייניו היחודיים. המשמעות היא שהתורה רלוונטית לכל אדם ולכל דור, וגנוז בה אינסוף. כך למשל את פרשת השבוע לומדים בגן, בבית הספר, תלמידי החכמים הגדולים ביותר וגדולי אנשי הרוח בחברה הכללית, וכל אחד מוצא בה רלוונטיות ומשמעות.

חדש באתר

אוכל
מסע בעקבות הקשר בין אוכל ללמידה.

מהבלוג שלנו

לעוף
פעמים רבות נדמה לי כי הילדים שאינם מסתדרים במערכת החינוך צועקים בעצם את הצעקה של כולם. אני מבקשת להצטרף אליהם בסיפור לרגע אחד, להקשיב להם ולהאמין איתם שאפשר אחרת. שאפשר לעוף. "הציפורים חגות במעגלים עצומים של חרותן. איך הן לומדות זאת? הן נופלות, ובנפלן הן זוכות בכנפיים". (קאביר)
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים