תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > נושא ג': שיעור פתיחה ברכות

נושא ג': שיעור פתיחה ברכות

צוות לב לדעת - חנה גודינגר

מסכת ברכות נמצאת בראש סדר זרעים, אך למעשה היא נמצאת בראש שישה סדרי משנה. בשיעור זה שיהווה פתיח לעיסוק בנושא תפילה וברכות ובמשניות המסכת, ננסה להעמיק במשמעות המיקום של המסכת בראש המשניות ובאמירה שיש בבחירה זו על משמעות התפילה והברכה בחיי עבודת ה' שלנו.

מקורות:

  1. רמב"ם, הקדמה לפירושו למשנה [מהדורת הרב יצחק שילת] עמ' מד-מה

פתח תחלה בברכות. וטעם זה שהרופא הבקי, כשירצה לשמור בריאות הבריא כמות שהיא, יגש תחילה לתיקון המזון [=מזון בריא הוא הבסיס לבריאות טובה]. ולפיכך ראה זה אשר ה' עמו [=ר' יהודה הנשיא] להתחיל ב"ברכות". כי מי שיאכל, לא יוכל לאכול עד שיברך, ולכן ראה לנכון שהראוי ביותר לפתוח הדיבור בברכות, כדי לתקן המזון תיקון מוסרי. שוב ראה שלא יהיה הדיבור בעניין מן העניינים חסר, אלא ידבר על כלל הברכות המחויבות למזונות ולמצוות.

ואין שם מצווה מחויבת לכל אדם בכל יום אלא קריאת שמע בלבד, ואין מן השלמות לדבר על ברכות קריאת שמע קודם שידבר על קריאת שמע עצמה, ולפיכך פתח: "מאימתי קוראין את שמע" (ברכות פ"א מ"א)

 

  1. רב צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק, התחלת אות ב'

"ברכות לראש צדיק" (משלי י' ו'). לכך מסכת ברכות ההתחלה מש"ס, שעיקר הכל: דע את אלהי אביך ואחר כך עבדהו - שצריך לידע למי עובד.

וזהו הברכה לפני כל מעשה ליחד כל מעשיו לה' כמו שנאמר (משלי ג' ו') "בכל דרכיך דעהו" כמו שכתב הרמב"ם (הלכות דעות פרק ג' הלכה ג'). וזהו על ידי הברכה.

וכמו שאמרו (ברכות מ"ח.) השיעור בה [=כלומר מאיזה גיל חייבים לברך] קטן שיודע למי מברכין. מה שאין כן בשאר מצוות אין השיעור שידע למי מניחין תפילין וכיוצא. מבואר שהברכה עיקרה הידיעה למי מברכין שעל כך נוסדה:

 

מהלך השיעור:

א.      פתיח: כפתיח לשיעור ולנושא בו נעסוק בשיעורים הקרובים, נבקש מהתלמידים לנסות ולהציע אלו נושאים ואילו הלכות ודיונים הם חושבים שיש בתוך מסכת ברכות. נצייר על הלוח שמש ובכל קרן נכתוב את מה שהתלמידים מציעים. חשיבות הפתיחה הזו היא בהכנסה של התלמידים לנושא ובמחשבה שמיד נעסוק בה על מקומה של המסכת.

 

ב.      דיון בקבוצות ומסע שכנוע: נכתוב על הלוח את ראשי התיבות זמ"ן נק"ט ונסביר לתלמידים, במידה והם לא מכירים, את החלוקה לששה סדרי משנה ואת הנושא הכללי בו עוסק כל אחד מהסדרים (זרעים: מצוות התלויות בארץ. מועד: שבת וחגים. נשים: ענייני משפחה. נזיקין: ענייני משפט בין אדם לחברו. קדשים: דיני קרבנות. טהרות: דיני והלכות טהרה). נציב בחלקים שונים של הכיתה שלטים, כאשר על כל שלט יהיה כתוב שמו של אחד מהסדרים. נבקש מהתלמידים לנסות ולחשוב היכן היו ממקמים הם את מסכת ברכות ונבקש מכל תלמיד להתיישב ליד השלט עליו כתוב הסדר עליו הוא חשב. (בכיתות עם יכולת לימודית גבוהה: כדאי להציע לתלמידים להיות יצירתיים ולנסות לחשוב על דרכי קישור שונות לסדרים שאולי באופן טבעי פחות סביר שבהם ממוקמת המסכת). כל קבוצה שתתגבש סביב אחד הסדרים, תצטרך לחשוב, לנמק את דעתה באופן מסודר ולכתוב אותה ככה שיוכלו לנסח אותה ולשכנע את שאר הכיתה. לאחר כמה דקות של כתיבה בקבוצות, נבקש מנציג מכל קבוצה להקריא את התצהיר שכתבו בפני הכיתה כולה. במידה ונראה שעוד מעט פעילות לא תסיט את האנרגיה של הכיתה מההעמקה שעוד נכונה לנו בהמשך השיעור, אפשר לערוך מעין הצבעה בכיתה ולהכריז על הקבוצה המשכנעת ביותר.

 

ג.       איתור מיקום המסכת ודיון: נלך עם התלמידים לספריית בית הספר ונראה להם היכן נמצאים סדרי המשנה, לחילופין נביא את הספרים לכיתה, לחילופין אפשר לתת לתלמידים לחפש את המיקום בכל דרך אחרת שנראית להם (טכנולוגית וכו') ולאתר את מקומה של המסכת כפי שהכריע רבי יהודה הנשיא בשאלה זו. כאמור, מסכת ברכות ממוקמת בראשיתו של סדר זרעים, הסדר העוסק במצוות האדמה התלויות בארץ. נשאל את התלמידים מה הם חושבים על הכרעה זו ובאמת מה הקשר בין התפילה והברכה לסדר זרעים. כדאי לגרות את התלמידים למחשבה עצמאית ולהרהר על הקשר שבין טבע ואדמה לתפילה ולברכה, על הקשר שבין ארץ ישראל למצוות אלו וכדומה..

 

ד.     לימוד: נלמד את דברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה שמבקש להסביר את סדר המסכתות (כדאי לנצל את ההזדמנות ולומר כבר כמה מילים על הרמב"ם ועל ההקדמה שלו למשנה. ניתן להיכנס לקישור לערך בוויקיפדיה שעוסק בהקדמות הרמב"ם.

הרמב"ם פותח בהסבר מקומי המחבר את המסכת לסדר זרעים העוסקת בגידולי הארץ ובעובדה שאוכל הוא הבסיס לקיום האדם ומתוך כך הברכה היא ההקדמה לאכילה. בהמשך מסביר הרמב"ם שמשמעות הנושאים הנידונים במסכת זו הם המצוות היומיומיות שיש לכל אדם יהודי. כדאי מאד לקרוא את תחילת התורה של רב צדוק הכהן מלובלין שמסבירה גם היא את מיקום המסכת, אך כפי שניתן לראות כבר בראשית התורה: רב צדוק לא רואה במסכת ברכות תחילת סדר זרעים , אלא תחילת או מעין הקדמה לכל ששה סדרי משנה. ההסבר אליו צולל רב צדוק, מסביר שפעולת הברכה יוצרת הנכחה של הקב"ה בחיינו וזה הבסיס והיסוד לכל שמירת המצוות ופרטי חיינו הדתיים שידונו בכל סדרי המשנה. 

 

ה.     שלוש דקות של שקט: נשאל את התלמידים איפה הם מרגישים את הקב"ה נוכח בתוך החיים שלהם? אפשר לפרט את השאלה ולבקש לחשוב על מקום ספציפי בו הקב"ה נוכח (מקום בגוף, מקום במרחב וכדומה). נתעקש על שלוש דקות של שקט בהם ניתן לשאלה לצוף בתוך התלמידים ולאחר מכן נערוך סבב בו נבקש מכל אחד לשתף במילה אחת מה המקום שלו. (השיתוף איננו אינטימי מאד שכן הוא מותיר את ההבנה למה התכוונתי, לעצמי). 

 

ו.        כתיבת מכתב: נבקש מכל תלמיד לכתוב מכתב לעצמו בו הוא מנסה לחשוב איזה סוג של "מעשה ברכה" יעזור לו להנכיח את הקב"ה בצורה יותר עוצמתית בחייו, בשדה אותו הוא בוחר לשים בפוקוס. במידה והכיתה בשלה לתרגיל מורכב ומופשט יותר, נבקש מהתלמידים לכתוב מכתב לאותו מקום בו נוכח הקב"ה בחייהם ולראות איך, כמו מסכת ברכות, הם הופכים אותו להיות ההקדמה והבסיס לכל החיים שלו.

חדש באתר

גשם גשם משמים
אסופת שיעורים לגילאי היסודי העוסקים בבקשת ובהזכרת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים