תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > תחילתו של רבי עקיבא

תחילתו של רבי עקיבא

צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ה-ו
נושא: רבי עקיבא

סיפור הפיכתו של ר' עקיבא מעם הארץ לאחד מגדולי החכמים הוא סיפור מעורר התפעמות והשראה, על היכולת להתחיל מחדש כנגד סיכויים רבים, ועל הענווה הגדולה שיכולת כזאת מחייבת. בשיעור נבקש לשאוב כוח ותובנות מדמותו של ר' עקיבא ונברר היכן ומתי יש לנו הזדמנויות לנהוג כך בעצמנו.

הכנה מראש: קניית חימר בכמות כפולה (כל תלמיד אמור לקבל שני גושים לעבודה) ושיפודי עץ. 

חצי מכמות החימר נשמור שלמה ועטופה היטב, ואת החצי השני נחלק בערב שלפני השיעור לגושים כמניין התלמידים, ונשאיר אותם באויר הפתוח במהלך הלילה כדי שיתקשו. 

 

פתיחה:

נפתח את השיעור בהצעה לתרגיל מחשבה. נספר לתלמידים שהשבוע התקבל מכתב מיוחד מאד במזכירות בית הספר. לכותבת קראו דינה, והיא פנתה למנהלת ובקשה להירשם לבית הספר. מה כל כך מיוחד בזה, אתם שואלים? דבר ראשון, היא ציינה במכתב שלא היא כתבה אותו, אלא שכנה שלה, כיוון שהיא אינה יודעת לכתוב. והדבר השני שציינה הוא שהייתה רוצה להיכנס לאחת מכתות א' בבית הספר, אבל דינה היא בת 46....

נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על הבקשה הזאת?
  • איך הייתם עונים לה במקום המנהל/ת?
  • אלו הרגשות היא מעוררת בנו?

נרשום על הלוח את המלים החשובות שיאמרו במהלך הדיון.

אם הדברים לא יתעוררו מאליהם נשאל:

  • האם יש משהו מצחיק בבקשה הזאת?
  • נסו למיין את דינה יושבת בכתה עם ילדים שקטנים ממנה ב40 שנה. איך היא מרגישה לדעתכם?
  • איך המראה הזה יתקבל בעיני אחרים?
  •  

אפשרות להרחבה:

נבקש מהתלמידים לכתוב יחד, בזוגות,  את סיפור חייה של דינה, בגוף ראשון. ניעזר בשאלות מכוונות:

  • כיצד הגיעה למצב בו בגיל 46 היא אינה יודעת לקרוא ומבקשת להכנס ללמוד בכתה א'?
  • מה עורר בה את הרצון הזה פתאום?
  • האם לדעתכם היא תמיד רצתה ללמוד אבל לא יכלה  מסיבה מסוימת?

נסו לפרט את התחושות והמחשבות שעוברות בה באופן נרחב ומפורט.

 

מפגש ראשון עם הטקסט:

נקרא את הסיפור כפי שהוא מובא בספר האגדה:

(מקורות הסיפור:אבות דר' נתן, נוסח א, ו; שם, נוסח ב, יב)

מָה הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַ' עֲקִיבָא?

אָמְרוּ: בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא שָׁנָה כְּלוּם.

פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר בְּלֹד,

אָמַר: מִי חָקַק אֶבֶן זוֹ?

אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, אִי אַתָּה קוֹרֵא "אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם" (איוב יד, יט) – הַמַּיִם, שֶׁנּוֹפְלִים עָלֶיהָ תָּדִיר בְּכָל יוֹם.

אָמַר רַ' עֲקִיבָא: וְכִי לִבִּי קָשֶׁה מֵהָאֶבֶן? אֵלֵךְ וְאֶלְמַד פָּרָשָׁה אַחַת מִן הַתּוֹרָה.

הָלַךְ לוֹ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר וְהִתְחִיל קוֹרֵא בְּלוּחַ הוּא וּבְנוֹ.

אָחַז רַ' עֲקִיבָא בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ וּבְנוֹ בְּרֹאשׁ הַלּוּחַ.

כָּתַב לו אָלֶף בֵּית – וּלְמָדָהּ.

אָלֶף תָּיו – וּלְמָדָהּ,

תּוֹרַת כֹּהֲנִים – וּלְמָדָהּ.

הָיָה לוֹמֵד וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁלָּמַד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

 

(לצרכי הנהרה ובכתות שהשפה עלולה להקשות מדי, כדאי להיעזר בעיבוד הסיפור של שהם סמיט בפרויקט ספר האגדה של קרן אביחי, בקישור הבא: http://agadastories.org.il/node/382)

נבאר מילים קשות, ונבקש מתלמידים מתנדבים להסביר מה הבינו ממהלך הסיפור. נחדד נקודות שלא התבהרו עד תום מתוך הסבריהם.

קריאה שניה בסיפור, והעמקה:

נקרא שנית את הסיפור בזוגות, והפעם נבקש מהתלמידים להתעכב בתשומת לב ובזהירות על נקודות מפתח בסיפור המלמדות אותנו על אופיו וסגולותיו המיוחדות של ר' עקיבא. נבקש מהם לזהות שלוש תכונות בולטות אצלו. בתום הלימוד בחברותות, נאסוף את תשובותיהם ונחדד מתוכן את הנקודות הבאות :

נתעכב על ה"לשון נופל על לשון" בפתיחת הסיפור: "בן ארבעים שנה ולא שנה כלום" ..

  • מה עולה מהשימוש הכפול במילה שנה, בשני מובניה?

הצעה: יש בתיאור הזה ביטול גמור ונחרץ של כל חייו הקודמים של ר' עקיבא. ארבעים שנה... ולא שנה כלום, כלומר, שנותיו היו מלאות בכלום.

נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם על אמירה כזו?

זה כמובן תיאור קיצוני וקשה, הרי היתה לו משפחה כפי שראינו בהמשך, ובודאי שכל אדם עושה דברים משמעותיים בחייו גם אם אינו תלמיד חכם. אבל אולי כוונת הדברים היא שלעומת האור הגדול שבקע ממנו מיום שהתחיל ללמוד, חייו הקודמים החווירו ונדמו פתאום חסרי חשיבות.

נתעכב גם על מראה שרואה ר' עקיבא, המביא אותו לידי ההחלטה ללמוד.

  • מה דעתם על החזיון שראה?
  • האם יש בו משהו חריג או ניסי, כמו משה שיוצא גם הוא לרעות את הצאן ורואה סנה בוער שאיננו אוכל?
  • מה מלמד אותנו הסיפור בנקודה זו על אופיו וערנותו של ר' עקיבא?

נעמיק ונחדד את הנקודה:

המראה שהתגלה לעיניו הוא מראה רגיל ביותר. פלג מים ואבנים בקרקעיתו. אין כאן שום יציאה מגדר הרגיל, ולכן, אנחנו יכולים ללמוד משהו נהדר ומפליא על ר' עקיבא, שמראה פשוט כל כך יש בכחו לעורר אותו כך, ולגרום לו לשנות את חייו מן הקצה אל הקצה.   

נקודת נוספת ומשמעותית ביותר היא נקודת הענווה. העובדה כי הסיפור מקפיד לציין שהוא והבן שלו התחילו יחד, ומתאר כיצד איש בן ארבעים יושב בכתה עם ילדים ומתחיל ממש מא', פשוטו כמשמעו, יש בה עדות לגדולת רוח ולמוכנות עצומה להקטין את עצמו לטובת הלימוד, והתורה.

ונקודה נוספת, חשובה: ממש כמו דינה, שעם הסיפור שלה פתחנו את השיעור, ר' עקיבא מבין שחייו מחייבים כניסה לשערי הלימוד, ומוכן לעשות לשם כך הרבה מאד.

הוא לא נכנע לצפיה הכללית שחייו ימשיכו באותו כיוון עד סופם. הוא מתבונן בטבע ומתוך רגש תקווה לשינוי שמתעורר בו, הוא מעז לשנות. האומץ הגדול הזה יכול לעורר אותנו לחשוב על החיים שלנו, ועל מידת התעוזה שיש אצלנו להסכים לעשות שינוי.

 

הפנמה והתבוננות אישית:

לאור הדברים, נבקש  מהתלמידים להפנות את המבט כלפי עצמם כעת. 

יצירה

נחלק להם את גושי החימר היבשים, ושיפוד עץ לכל תלמיד, ונבקש מהם לחשוב על מילה, מושג, תחום וכו' שהיו רוצים לאמץ לחייהם והוא כעת נעדר מהם ממש, או באופן ניכר.  (זה יכול להיות משהו קונקרטי כמו ג'ודו, ריקוד, ציור, שתמיד חלמו להתחיל ללמוד והם חוששים שמאוחר מדי כעת.  או יכולת כמו סבלנות, העמקה, סקרנות, חריצות, או מושג גבוה ומופשט יותר כמו תשובה, חיבור, חברות, לב פתוח, ענווה, אומץ, ועוד ועוד).

נבקש מהם לחרוט את המלה על גבי גוש החימר החצי מוקשה שקבלו, ונזמין אותם להיעזר במעט מים לטובת העניין, אם הם זקוקים לכך.

ולשים לב למאמץ שהם משקיעים בחריטה הזאת.

  • האם זה קל?
  • האם החימר מתפורר או נותר שלם?
  • כמה כח עליהם להשקיע בחריטה?
  • האם המים מועילים לעניין או לא?

 כעת נחלק להם את גוש החימר הלח, שלא התייבש.

נבקש מהם ללוש אותו היטב, ולהעביר את החומר שינוי צורה משמעותי. הצורה יכולה להיות גם מופשטת מאד, או אולי קשורה למילה שחרטו על גבי הגוש הקודם, אבל העיקר הוא שתהליך העיבוד ישנה את הגוש שקבלו באופן מורגש ביותר.

 

בתום העבודה נבקש מהתלמידים המעוניינים להרחיב מעט על חוויית העבודה שלהם, ועל ההבדל בין העבודה עם הגוש הקשה ובין הפיסול  בחומר הרך.

נגיב לדבריהם, ונתמקד בנקודה משמעותית אחת:

אין ספק ששינוי הוא דבר קשה מאד לעיתים. כלפי חוץ הוא נדמה כמו חריטה על חומר קשה. אנחנו נדרשים לגייס כוחות שונים, פנימיים וחיצוניים כדי לחולל אותו, ולכן הוא גם נדיר יחסית.

אבל ר' עקיבא מלמד אותנו שכדי שנכיר בכך שהלב שלנו הוא בעצם רך, ומסוגל לשינוי מן הקצה אל הקצה, אנחנו צריכים להעז ולנסות.. תהליך העיבוד מרכך את החימר, המים מרככים את החימר, ומה גוש חומר חסר חיים יכול להשתנות כך- לב אדם, על אחת כמה וכמה.

 

סגירה שהיא פתיחה:

נשלח את התלמידים לאסוף "סיפורי שינוי" מסביבתם הקרובה לקראת השבוע הבא. נבקש מהם לחפש סיפורים כאלה במקומות שונים (בספרים שהם אוהבים בהם בגיבור עובר שינוי מהותי, סרט שראו ומעוניינים לספר עליו בו קורה תהליך דומה, או לקיים ולכתוב על שיחה עם אבא/אמא/סבא/סבתא וכו' לגבי אדם במשפחתם שחולל שינוי משמעותי בחייו).

נבקש מהם לכתוב בקצרה במחברת שלהם על אותה דמות שבחרו, ולכלול בכתיבה שלהם תיאור של מצבם הקודם, לפני השינוי, הדברים שהביאו אותם לשנות, (רגשות, נסיבות חיים) ואת התהליך שעברו במהלך השינוי שחוללו בחייהם.

בשבוע הבא נאסוף את סיפורי התלמידים, ונבקש להאיר באמצעותם עוד על האפשרות והייתכנות של ההשתנות. נסכם את הדברים ונאמר שענוותנותו ואומץ ליבו של ר' עקיבא מפעמות עדיין בתוך כולנו, ושיש בכוחנו ללכת בעקבותיו, ולהשתנות.

 

חדש באתר

השתלמות למורי עולים
מוזמנים להצטרף לחידוש- השתלמות לב לדעת למורי עולים

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים