תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מחשבת ישראל > יחידת אני עצמי - תכנון שנתי

יחידת אני עצמי - תכנון שנתי

יחידת "מידות" היקף: 2 יח"ל

 

הקדמה:

ההבנה העומדת בבסיס הלימוד של יחידת מידות היא שאנו מבקשים ליצור למידה שמטרתה הראשית איננה רק הרחבת דעת והכרה, אלא עבודה ממשית של תיקון מידות ויצירת תנועה ומסע בקרב המורים המלמדים אותה ובקרב התלמידים הלומדים אותה של עידון וזיכוך של עולמם הפנימי. כפי שיפורט להלן, הרציונל העיוני של היחידה נבנה תוך מחשבה מעמיקה המבקשת להצמיח חינוך מתוך ידע, דהיינו לא לוותר על קומת הדעת וההבנה העמוקה של מהות העולם הפנימי והמידות המרכיבות אותו, אך לחתור לקראת הבנת הלב, ההפנמה והיישום הנובעות וצומחות מתוך הלמידה.

אנו מאפשרים ביחידה לכל מורה להתאים את החומר לכיתתו (מלבד מקורות החובה המשותפים לכולם). היחידה נראית נרחבת עד מאד, אך הדבר נובע ממקורות הרשות הרבים המצויים בה ומן היכולת אותה הותרנו למורה לעצב חלק גדול מן הנלמד בכיתתו.

 

מבנה היחידה:

מבנה היחידה מורכב מארבעה ראשי פרקים אשר מבקשים להעביר את התלמיד והמורה מסע אל תוכיותם במפגש, בלימוד ובעבודה פנימית. כל אחד מהפרקים עשיר במקורות ומאפשר למורה בחירה גדולה הן בסגנון המקורות אותם הוא בוחר ללמד והן בבניית המהלך המדויק (בתוך המתווה הכללי המוגדר) המתאים לתלמידים הספציפיים שלו. כל תת פרק מכיל מקורות משלושה סוגים:

מקורות חובה: מקורות המהווים תשתית לנושא הנלמד ועל כן חובה על המורה ללמד אותם.
מקורות בחירה: מקורות מוצעים שמתוכם חובה לבחור מספר מקורות בהתאם להנחיות בחוברת. הבחירה מבין המקורות המוצעים תיעשה ע"י המורה בהתאם לסגנון תלמידיו.
מקורות רשות: מקורות נוספים שהמורה יכול, במידה וירצה, לעשות בהם שימוש במהלך הלמידה שלו את הנושא. 

 

הפרק הראשון נקרא "עולם פנימי" והוא מהווה מעין הקדמה לכל היחידה. בפרק זה נפגש התלמיד עם מקורות הפותחים לו צוהר לעצם קיומו של עולם פנימי החי וסוער בתוכו. התרבות הרועשת בה אנו חיים כמעט ולא נותנת לנו להיוודע לקיומו של פנים שאיננו נראה בחוץ. פרק זה יפגיש את התלמידים, דרך מקורות שונים עם עולמם הפנימי ועם הבנת הגורמים המשפיעים על עיצובו של עולם פנימי וייחודי זה.

 

הפרק השני נקרא "רצון לצמיחה" והוא מבקש לגעת באחד המושגים המשמעותיים ביותר על מנת שהלימוד העיוני יהפוך להיות תנועה של חיים: מושג הרצון. התלמיד יבין וירגיש דרך המקורות את האמונה שלו ביכולת לרצות להיות אחר ואת האמונה שלו ביכולתו לנוע ולהתקדם קדימה. הפרק עוסק גם בהתמודדות עם רגשות האשם המתלווים לנפילות ובמיקוד המבט בכוחות החיוביים וברצונות השואפים לצמוח ולהיות בתנועה פנימית.

הפרק השלישי הנקרא "מידות ספציפיות" הוא למעשה הלב של היחידה. בפרק זה מוצעות ללמידה תשע מידות שונות, כאשר למעט "מידת ההקשבה" שאותה חייבים ללמוד, יכול המורה לבחור, בהתאם לכיתה שהוא מלמד, באלו ארבע מידות נוספות לעסוק. המידות המוצעות ללמידה הן: עין טובה, אכפתיות, איפוק וגבורה, נאמנות ויושר, הכרת הטוב, כבוד, שמחה וכעס. הלימוד של כל אחת מהמידות מלווה בתתי פרקים שנבנו מתוך מחשבה מעמיקה כיצד להפגיש את התלמיד עם המידה הטובה ולעורר בו את הרצון להפנים ממנה אל תוך חייו. הלימוד מתמקד בדרך כלל בשלוש נקודות:

א.      הבנה העיונית מה שורש המידה (לדוגמא: עין טובה היא הבחירה של האדם מה לראות ובמה להתמקד בקיים, האכפתיות לזולת נובעת מתוך הכרה בנקודת אחדות הנמצאת במציאות "אני ה'", כעס נוצר כתוצאה מגאווה שאני יודע מה נכון שיקרה ולפתע המציאות או הזולת בוחרים לנהוג אחרת וכו'..).

ב.      הבנה מה הכוח החיובי שיש לעולם בו האדם קונה את המידה הטובה הנלמדת (לדוגמא: חברה בה האדם נאמן לעצמיותו, חברה בה האדם נותן כבוד ומתייחס ברצינות לו עצמו ולסובבים אותו וכו').

ג.        הבנה מה ההתמודדויות ומה המידות המצרות ומעכבות את התפתחות המידה הטובה (לדוגמא: מה גורם לנו לשקר או להיות מושפעים מלחץ חברתי שאיננו מתאים לנו, מה גורם לנו להיות אנשים לא קשובים, מה גורם לנו להסתכל בעין רעה על עצמנו ועל העולם שסביבנו).

 

הפרק הרביעי נקרא "מידות כלליות" והוא עוסק בלימוד והתבוננות בשלוש מידות הנצרכות על מנת להימצא בתהליך אינסופי של תיקון ועידון המידות. המידות הן: עמל, התמדה וסבלנות שמעבר להיותן קריטיות לכל עבודה פנימית, הן  מידות שהדור של התלמידים שלנו מתקשה באופן מיוחד לגעת ולחיות אותן. מסיבות אלו הוחלט לתת דגש מיוחד על הלימוד והעבודה העיונית והמעשית סביב מידות אלו.

 

דרכי הערכה:

יחידת מידות נבנתה לאור החזון הקובע ש"ידע מצמיח חינוך" דהיינו מטרות ההוראה קשורות לתחום הקוגניציה: הן בהבנה העיונית של המקורות הנלמדים והן בפיתוח יכולת ניתוח, הבנה והשוואה של המקורות, אך גם לתחום ההפנמה: ביכולת של התלמיד למצוא את עצמו בתוך הלימוד, לעורר דו שיח כנה ועשיר בין התלמיד לבין המקורות ולשאוף לקראת יישום והפנמה של הנושאים הנלמדים בחייו של התלמיד. הנחת היסוד בבניית דרכי ההערכה ליחידה זו מושתת על ההכרה שדרכי ההערכה צריכות להיות בנויות ביחס ישיר למטרות ההוראה.

ההערכה מתבצעת בבניית תלקיט (המכונה בלעז פורטפוליו) המורכב ממגוון של מטלות מסוגים שונים שעל התלמיד לבצע במהלך השנה. כל אחת מהמטלות דורשת מהתלמיד הנכחה וביטוי של רמה אחרת של הבנה: הבנת ידע, הבנת חשיבה או הבנת הלב. בכך מהווה התלקיט מראה מסכמת כוללת לתהליך שעבר התלמיד ולמידת השגת מטרות ההוראה שהוצבו בתחילת הלימוד.

 

מתכונת הצבירה של ציוני הערכת ההישגים ושקלול ציון סופי

בתשע"ב:

מוצעות שתי אפשרויות לבחירה:

אפשרות ראשונה: תלקיט שעיקרו שתי בחינות בצירוף "הליכות למידה"

אפשרות שניה:  תלקיט שעיקרו מטלת ביצוע ובחינה בצירוף "הליכות למידה"

 

להלן הפירוט של כ"א משתי האפשרויות:

אפשרות ראשונה:

תלקיט שזו תכולתו

 

מס'

 

הכלי

המשקל

היחסי

 

הערות

 

1.

 

בחינה ראשונה

 

30%

הבחינה תקיף, באופן מדגמי, את המחצית הראשונה של הנושאים על-פי תכנית הלימודים.

 

2.

 

שיקוף הבחינה

 

10%

 

 

 

3.

 

שיקוף פרק לימוד

 

10%

 

 

4.

 

בחינה שניה

 

40%

הבחינה תקיף, באופן מדגמי, את המחצית השניה של

הנושאים על-פי תכנית הלימודים. (בדרך זו יהיה בשתי הבחינות ייצוג מדגמי לכלל נושאי התכנית).

סה"כ לתלקיט

90%

 

הליכות למידה

10%

 

סה"כ

100%

 

אפשרות שניה

 

תלקיט שזו תכולתו

 

מס'

 

הכלי

המשקל

היחסי

 

הערות

 

1.

 

מטלת ביצוע

 

45%

הביצוע – במהלך המחצית הראשונה של שנת הלימודים.

 

2.

 

שיקוף פרק לימוד

 

10%

 

 

3.

 

בחינה

 

35%

הבחינה תקיף, באופן מדגמי, את המחצית השניה של

הנושאים שבתכנית הלימודים (אפשר: בחינה מסכמת).

סה"כ לתלקיט

90%

 

הליכות למידה

10%

 

סה"כ

100%

 

 

 

דברי הסבר  (ראו גם את דברי ההסבר בנושא תלקיט באתר "לב לדעת") 

 

אפשרות ראשונה:  בתלקיט שעיקר תכולתו שתי בחינות מומלץ להַבְנות קשר בין שני המבחנים,
שיכסו מדגם מייצג של כלל תוכני הלימוד השנתיים. זאת, באופן שהמבנה הכללי יהיה זהה.     לדוגמא: (1) חלוקת סעיפי המבחן על-פי רצף נושאי התוכן; חלוקה על-פי סוג השאלות, וכיוצ"ב. (2) ניסוח דגם תשובות וטופס לסיכום הניקוד ("טופס ציינון")  (3) הגדרת המיומנוית והמטרות מחד גיסא, ופרטי התוכן מאידך גיסא (רצוי – בטבלת מיתאר דו-ממדית).

כמו- כן רצוי שהמטרות והמיומנויות שנקבעו לבחינה הראשונה תהיינה, באופן כללי, קבועות גם בבחינה השניה, שבה ישתנו פרטי התוכן.

מומלץ שהתלמיד[1] יוסיף "סיכום תלקיט" שבו יסקור את מהלך למידתו, ובין היתר ידווח על מידת

 

התקדמותו בין שני המבחנים.    
דברי הסבר מפורטים, הנחיות ודוגמאות לבחינות ונספחיהן וכן – לשיקופים באופן כללי, לשיקוף פרק לימוד,  לשיקוף מבחן ול"הליכות למידה" ראו בנספחים שבהמשך הדברים וגם באתר "לב לדעת" בחלון "הערכה". ("הליכות למידה" בלשונית "הערכת למידה").

 

אפשרות שניה:  בתלקיט שעיקרו שילוב בין מטלת ביצוע ובחינה מבוקש קשר שעניינו השלמה. במטלת הביצוע יהיה ביטוי לנושאים נבחרים מבין תוכני הלימוד של המחצית הראשונה של שנת הלימודים, ובבחינה יהיה ייצוג מדגמי של תוכני הלימוד במחצית השניה של שנת הלימודים. עם זאת אפשרית בחינה מסכמת שבה יהיה ייצוג מדגמי של כלל הנושאים שנלמדו.

מומלץ שהתלמיד יוסיף "סיכום תלקיט" ובו יבהיר מה "לקח" מכ"א מכלי ההערכה ומה מתוך קשרי הגומלין ביניהם.

דברי הסבר מפורטים, הנחיות ודוגמאות למטלות ביצוע, לבחינות ונספחיהן, לשיקופים בכלל ולשיקוף פרק לימוד, וכן - ל"הליכות למידה" ראו בנספחים שבהמשך הדברים ובאתר "לב לדעת" בחלון "הערכה". ("הליכות למידה" בלשונית "הערכת למידה").

 

1. בחינה: בחינה היא דגם ההערכה המוכר ביותר לכל מורה ותלמיד. מטבע הדברים עיקרה של הבחינה היא בדיקת המיומנויות בתחום הקוגניציה שרכש התלמיד במהלך הלמידה: הן קוגניציה מסדר נמוך, דהיינו: היכרות והבנת החומר הנלמד בכיתה והן קוגניציה מסדר גבוה, דהיינו: יכולת ניתוח והשוואה של מקורות שונים, גם כאלו שלא נלמדו בכיתה. בבחינה צריך להיות הבטחת ייצוג מאוזן, מחד גיסא לנושאי הלימוד, ומאידך גיסא – למטרות ההוראה, למיומניות ולכשרים ולסיווגם על-פי רמות מורכבות מבחינת תפקודי החשיבה. לשאלון המבחן מצורף דגם תשובות שמשולב בו מחוון להערכת שאלות מורכבות שלגביהן אפשריות תשובות שונות.

רישום הניקוד של שאלות המבחן וסיכומו מתבצעים  על –ידי המורה ע"ג טופס.  יש אפשרות שהתלמיד מקבל בחזרה את המבחן שלו בצירוף נוסח השאלון ודגם התשובות וכן את הטופס המפורט. נתונים אלו מתועדים בתלקיט.

 

2. שיקוף פרק/ מבחן: שיקוף הוא תהליך רפלקטיבי שבו הלומד סוקר מהלכי למידה הקשורים לאחד מפרקי הלימוד שאת לימודו הוא השלים או מבחן שעשה. השיקוף מתבצע על-ידי שחזור וניתוח פעילויות הלמידה ותפקודי החשיבה  שליוו את הלימוד, תוך צְפיית התקדמות עתידית. בדף השיקוף: הצעת כותרות נוספות לפרק; מה הפיק התלמיד מלימוד הפרק; במה הצליח באופן מיוחד; במה התקשה; ניתוח מקורות שונים (שנלמדו ושלא נלמדו) והשוואתם.

שיקוף כתוב של התלמיד על עבודתו מהווה אחד מסוגי הראיות המשמעותיים להערכת תהליך העבודה שעבר והוא מכוון את התלמיד לקראת הערכה שתעצב את המשך הלמידה שלו ותזמין אותו לבחון מה הוא מקבל ומפיק מהלימוד. 

הערכת השיקוף נתקלת בקושי מסוים שכן רוב שאלות השיקוף אינן מוערכות בקריטריון הרגיל של תשובות נכונות או לא נכונות. הקריטריונים להערכת השיקוף הם: 1. האם התלמיד התייחס לכל השאלות שבעבודה. 2. האם התלמיד השיב לשאלות באופן מעמיק/ חלקי/ שטחי.

 

4. הליכות למידה: במסגרת "הליכות למידה" יוערכו היבטים מתחום "איכויות אישיות" כגון: התמדה ולקיחת אחריות בלימוד; השקעת מאמצים במתכונת של "עמל תורה"; התעניינות בנושאי הלימוד; ביצוע המטלות השונות (דפי העבודה); שיתוף פעולה עם המורה והתלמידים במהלך השיעורים.

הערכת הליכות הלמידה היא על-פי מחוון, שאלה ממדיו ומשקלם היחסי: נוכחות בשיעורים (20%) השתתפות בשיעורים (30%); ביצוע מטלות (30%); "בינת הלב" – התמדה והשקעת מאמץ (20%). כל אחד מהממדים מפורט על-פי תבחינים מלוּוִים בדירוג של מספר רמות הישג (שלוש רמות).

רצוי לשלב כאן מרכיב של הערכה עצמית (המצריכה הדרכה והכוונה) – במיוחד בממד של "בינת הלב".

 

 

רציונל יחידת 'אני עצמי'

 

א.     עולם פנימי: הכרות עם קיומו והבנת המשפיעים עליו (בית-תכונות-מציאות חיים), התבוננות ושיח עם העולם הפנימי שלי – שמחה בקיים בי.

ב.     רצון לצמיחה: בירור מושג הרצון והגדלתו תוך נגיעה במרחבי: תשובה, תנועה, אמונה של הקב"ה בי ושלי בעצמי.

ג.       מידות ספציפיות:      1. הקשבה

                                  2. עין טובה

                                  3. אכפתיות

                                  4. איפוק וגבורה

                                  5. נאמנות ויושר

                                  6. הכרת טוב

                                  7. כבוד

                                  8. שמחה

                                  9. כעס

ד.      מידות כלליות הנצרכות על מנת להימצא בתהליך האינסופי של תיקון ובירור המידות:

       1. עמל

       2. התמדה

       3. סבלנות

 

 

הצעת פירוט מהלך ביחס לכל אחת מהמידות:

 

ביחס לכל מידה תהיה התייחסות גם ל:

1. מפגש של התלמיד עם המקום בתוכו, בו המידה (גם אם בצורה בוסרית וחלקית) כבר חיה וקיימת בתוכו.

2. כלים כיצד לרכוש את המידה בצורה שלמה יותר.

3. קונפליקטים.

4. קשרים בין מידות נושקות.

 

 

הקשבה:

א. הבנה שהקשבה היא פתיחות אמיתית, מתוך מודעות ותשומת לב,  לתת למה שהחיים שלנו מפגישים אותנו איתו לחלחל לתוכנו.

ב. הבנה שהקשבה אמיתית לאחר, מחייבת (לשון אחר: מזכה) נתינת מקום לזולת והבנה פנימית שלא הכל מצוי בי.

ג. התמודדות ספציפית עם הציניות והאגואיזם כמידה מעכבת הקשבה.

 

עין טובה:

א. הכרה שבכל מציאות יש גם טוב וגם רע.

ב. הבנה שלאדם יש את הכוח והבחירה להחליט מה הוא רואה מתוך הנתון.

ג. הרווח האישי והחיצוני שיש למבט הבוחר לראות טוב. 

 

אכפתיות:

א. הכרה שיש במציאות יסוד אחדותי שממנו נובע ההכרח, הזכות והיכולת להיות אכפתי ומתייחס למה שאיננו אני. 

ב. הבנת הרווחים האישיים והחיצוניים שיש לחיים בתוך עולם אכפתי.

ג. התמודדות ספציפית עם האדישות והאגוצנטריות כמידות מעכבות אכפתיות.

 

איפוק וגבורה:

א. הבנה שאיפוק הינו ריכוז כוחות המאפשר לאדם לתת לכל כוח וכישרון שלו להימצא במקומו הנכון.

ב. הבנת חשיבות הסוד (כלומר: כוח הבחירה של האדם מה מתוכו הוא מבטא החוצה ומה לא).

ג.  התייחסות ספציפית ל: תאווה, נהנתנות, צניעות והסתפקות במועט.

 

נאמנות ויושר:

א. הכרה שלכל אדם יש עולם משלו שהוא צריך להקשיב ולחיות אותו – להיות נאמן לעצמו ואמיתי כלפי חוץ.

ב. הבנת החשיבות והרווחים האישיים והחיצוניים שבאמירת אמת.

ג. הבנת הגורמים שגורמים לנו לא לומר אמת לעולם ולעצמנו.

 

הכרת טוב:

א. הבנה שהרבה מאתנו מורכב מדברים שקבלנו מהזולת שלנו.

ב. הבנה שרגש הכרת הטוב הוא הרגש שנותן לנו להודות (הודאה שמובילה להודיה) ולהפנים שקיבלנו משהו מהקב"ה ומהזולת.

ג. הבנת החשיבות המעשית שביכולת לומר תודה כמו גם את המניעות שיש לנו מכך.

 

כבוד:

א. הבנה שכבוד הוא נתינת משקל וערך למושא הנתון.

ב. הבנת החשיבות והרווח שבנתינת כבוד לזולת.

ג. הבנת החשיבות והרווח שבנתינת כבוד לעצמי.

 

שמחה:

א. הבנה ששמחה אמיתית נולדת כאשר אדם נמצא בהתאמה לעצמיותו ובביטחון בקב"ה.

ב. הבנת הרווחים האישיים והחיצוניים הנגרמים לאדם שמח: הקשר שבין שמחה ליצירה, שמחה לרפואה וכו'.

ג.  התייחסות ספציפית לדרכי התמודדות עם קושי וצרה בחיים.

 

כעס:

א. הבנה שכעס נובע ממקום בו המציאות לא מתנהלת כמו מה שהיה נראה לי שהיא צריכה להתנהל.

ב. הבנת המחירים האישיים הנגרמים לאדם הכועס (אטימות למפגש עם הפתעות, עצב, מרירות וכו') והבנת מקומו של הכעס בהליך חינוכי.

ג. התייחסות לאמונה ולענווה כמידות מתקנות כעס.

 

לטבלת פירוט הנושאים, מס' שעות, המטרות והמקורות לחץ כאן. 

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים