תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תלמוד > קידושין לו ע"ב: ארץ ישראל ומצוותיה

קידושין לו ע"ב: ארץ ישראל ומצוותיה

רמי אלגרבלי
הדפסה
מקצוע: תלמוד
נושא: קידושין

 

פתיחה

נגיעה במצוות התלויות בארץ במסכת קידושין מאפשרת הרחבה על ערכה של ארץ ישראל ומצוותיה.

בלימוד זה נרחיב על חשיבות וחביבות הארץ, על הקשיים והאתגרים שמציבה הארץ ועל מה שניתן להשיג בעזרת המצוות המיוחדות לארץ.

הלימוד יצביע גם על קונפליקטים שונים ביחס לארץ ישראל ומצוותיה.

ניתן לפתוח בשאלה מקדימה- מה מייחד את ארץ ישראל. תשובות מגוונות יעלו התלמידים,

ומכאן נעבור ללימוד המקורות.

 

סיכום המקורות:

1. ברכת הארץ מופיעה בפסוקים רבים בספר דברים, השפע והברכה מבטאים קשר ישיר עם הקב"ה- גשם והשראת שכינה. אך גם סכנה, סכנת העושר ושכחת ה'.

 

2. המשנה מעוררת את השאלה מדוע יש לייחד מצוות דווקא לארץ ישראל, ומכאן ניתן לפתח כיוון חשיבה על ייחודן של המצוות התלויות בארץ- מצוות חקלאיות, על חשיבות החקלאות, או על מה שמבטאות המצוות התלויות בארץ- חברה אידאלית שבה דואגים גם לקשר עם הקב"ה, לאנשי הרוח ולעניים- במצוות השגה ותרומות ומעשרות.

 

3-4. מעלת הארץ, חשיבותה וחשיבות העלייה לארץ והמגורים בה, מוסכמות על הכל מחלוקת מפורסמת יש על מניית המצוות האם זו אחת מתרי"ג מצוות- כדעת הרמב"ן או שאין זו מצווה. ניתן לפתח דיון על הסיבה מדוע הרמב"ם לא מנה את ישוב הארץ כמצווה. (מצווה כללית, מצווה מכינה למצוות אחרות, אולי חשב שאין זו מצווה, אלא רק זכות. ועוד...)

 

5. מלך כוזר מצביע על הקושי שקיים בהערכה של ארץ ישראל, האבנים, העפר, ההרים והבקעות אינם נראים כה מיוחדים ואם כן מדוע יש חשיבות לארץ ישראל?

החבר משיב על הפונציאל הרוחני שבארץ, שיכול להתפתח בעיקר בישיבה בארץ ובקיום מצוותיה, כפי שכרם יוציא יבול רק לאחר השקעה בו.

 

6. רצונו העז של משה להיכנס לארץ על מנת לקיים את מצוותיה מעיד על המיוחד והחשוב שבמצוות אלו. מאידך, המרגלים לא רצו להיכנס לארץ- בשל החשש מנפילה.

 

7. הרב קוק מדבר על המיוחד שבמצוות התלויות בארץ- מצוות היוצרות חברה אידאלית שבה יש מקדש, כהנים, לוויים ודאגה לעניים, וכל זה יחד עם חיים אנושיים נורמלים- עבודה, משפחה וממלכה.

מנגד כיום קיום המצוות הללו "מצומק", הרב קוק מתאר את הקושי שבקיום שחלקוה הגדול בהערמות שונות, ומדבר על זרעים שיצמחו בעתיד, לקיום שלם.

 

8. משהו בתוכינו מצפה לחיים שאין בהם צורך בעבודה- להישאר במדבר עם שכינה ואכילת מן- אך ארץ ישראל תובעת חיים מסוג אחר ורוחניות מסוג אחר- רוחניות הקשורה לחומר- וכל זה מתבטא בעיקר במצוות התלויות בארץ.

 

9-10. יסורים וקשיים מלווים את העלייה והישיבה בארץ. ההתגברות עליהם מעלה את האדם למחוזות אליהם לא היה יכול להגיע בלעדיהם. כיצד נגיב עתה ליסורים?

 

11. המלך שוב מעלה את השאלה הקיומית- האם לא עדיף להישאר בחו"ל- ושם לעבוד את ה' בעיקר בלב? ומלבד זאת מדוע לעלות ולהוסים עול על עצמך? החבר מדגיש את חשיבות המעשה- וכך סוף הספר נעוץ בתחילתו- המלך חלם: "כוונתך רצויה אבל מעשיך אינם רצויים" החבר עולה לארץ בגלל שבתורה חשובים גם המעשים- הם המקרבים את האדם לאלוה.

 

נושאים לעיון ולהרחבה

 

  • קושי בקיום המצוות התלויות בארץ- רבי חיים כהן

תוספות מסכת כתובות דף קי:הוא אומר לעלות כו' - אינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם ולעמוד עליהם.

דברי התוספות עוררו פולמוס גדול ביחס למצוות העלייה לארץ בזמן הזה, המהרי"ט (שו"ת יו"ד כח) אומר שאלו דברי תלמיד טועה. ודנו בדבריו רבים מהפוסקים. ועיין להלן. 

 

  • האם הקדושה קשורה לקיום המצוות התלויות בארץ או שיש קדושה עצמאית

נפקא מינה קיימת ביחס לגבולות עולי מצרים שאינם עולי בבל וכן במי שאינו מקיים מצוות התלויות בארץ מסיבות שונות.

הרמב"ן בספר המצוות מדבר על מעלת הארץ וישיבתה ללא קשר למצוות הארץ "ואומר אני כי המצווה שחכמים מפליגים בה, והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה...- הכל הוא ממצוות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה.

ואילו התשב"ץ סבור: "חיוב העלאה הוא מפני קדושת מצוות ושם הוא מצוות דירה... וההוצאה משם (מארץ ישראל) היא משום שמפקיע עצמו מן המצוות. (זהר הרקיע מצווה עו)

וכן הרשב"א אומר על הגמרא: תנו רבנן אין יוצאים לארץ לחוצה לארץ- שמפקיע עצמו מן המצוות. 

 

  • מצוות ישיבה בארץ עם קום המדינה – הרב ישראלי ארץ חמדה ספר א

ועכשיו נברר דין מצוות ישיבת ארץ ישראל עם הקמת המדינה. לדעת הרמב"ן, שמצווה זו קיימת תמיד, מכל מקום היו פטורים ממנה מחמת אונס, כשהמלכות הגבילה העלייה. אולם לא כן עכשיו, שהדלתיים פתוחות וכל ישראל מותר להם לעלות יחד, מבלי שיהא בזה משום עלייה בחומה. אם כן המצווה קיימת עכשיו של כל אחד ואחד מישראל מן התורה, לפי הרמב"ן.

ולדעת הרמב"ם, לפי מה שפירש דבריו ב"אבני נזר", שבזמן שתנתן רשות לכולם לעלות ודאי תהיה מצווה על כולם לעלות. והרי במובן זה הגיעה השעה והרשות נתונה לכל ישראל לעלות; אם כן חזרה אלינו המצווה במלואה.

וכן נראה לפי שיטת ה"מגילת אסתר", שבזמן הגלות בטלה מצוות ישיבת ארץ ישראל, והזכיר בלשונו "שאין מצווה זו נוהגת עד עת בוא המשיח", מכל מקום, לפי סברתו שעיקר המצווה של כיבוש לישיבה היא ישיבה ללא עול זרים, ישיבתנו כיום הזה, שהיא ללא שעבוד הגויים, מחזירה אלינו מצווה זו במלואה. וכן מוכח לשונו שכתב שם, "ומה שכתב הרמב"ן כי כיבוש הארץ היא מלחמת מצווה, זהו כאשר לא נהיה משועבדים לאומות". הרי שתלה הכול בשחרור מעול שעבוד הגויים.

ולפי "פאת השולחן", שמצוות ישיבת ארץ ישראל לדעת הרמב"ם היא מדרבנן בכל הזמנים, על כל פנים מדרבנן ישנה עכשיו המצווה במילואה. מה שאין כן בזמן שלא הותרה העליה על ידי המלכות, או שהותרה בהגבלה, שאז לא הייתה המצווה יכולה להתקיים מחמת אונס. ואף שלדעה זו היא מצווה דרבנן, מכל מקום הרי אמרו עליה ששקולה ככל המצוות, וודאי שראוי לכל אדם מישראל להשתדל לקיימה. וכן הדבר לפי מה שצדדנו לפרש בדעת הרמב"ם, שהחיוב הוא מן התורה, מצד המצווה להכיר בטובת ה' עלינו בהנחלת הארץ. אם אמנם היו פטורים מזה בזמן שהמלכות עשתה קשיים, עכשיו, משנסתלקו קשיים אלה, חזר החיוב, והימנעות מלעלות לארץ עושה את דברי הודאתנו על הארץ בברכת המזון פלסתר.

וכן לפי שיטת רבי חיים שבתוספות, שהיא מצווה מצד קיום המצוות התלויות בארץ, קשה להשתמש עכשיו בפטור שלו מצד הקשיים בקיום המצוות, כי ודאי שזה לא נאמר אלא בזמן שהארץ הייתה חרבה וישיבה בכפרים הייתה כרוכה בסכנת נפשות, ובערים, מחמת רוב הדוחק הכלכלי, אי אפשר היה לקיים מצוות אלה. מה שאין כן בתנאים שלנו, שהארץ מיושבת, אין מי שמונע בידינו מלקיים, שהמצווה קיימת ועומדת.

בסיכום הדברים: עם הקמת המדינה סולקו הגורמים שמנעו בעד קיום המצווה לשיטות השונות, ומעתה המצווה קיימת בתוקפה לרוב רובן של הדעות מן התורה, ולאיזה מהן - מדרבנן. אולם ערך המצוה לדעת כולום גדולה לאין ערוך, בהיותה שקולה כנגד כל המצוות. ואשרי מי שמקיימה מתוך ידיעה והכרה.

 

א. מצוות התלויות בארץ לחברה שאינה עוסקת בחקלאות. האם ניתן ליישם במציאות החברתית והטכנולוגית של ימינו.

ב. מעלת ארץ ישראל- מהו היחס ליופי והדר הקיימים בחו"ל.

ג. דחיית העלייה לארץ בעבר ובהווה- מהן סיבותיה?

ד. געגוע לקיום מצוות התלויות בארץ- כיצד ניתן להתגעגע כמשה?

כמו שנאמר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, - רוצה לומר כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה.- סיום הכוזרי

 

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים