תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תנ"ך > שמואל ב' פרק ה': דוד מלך ישראל

שמואל ב' פרק ה': דוד מלך ישראל

רבקה לייבוביץ'
הדפסה
מקצוע: תנ"ך
כיתה: י'
נושא: שמואל

בפרק זה דוד צועד צעד משמעותי כמלך על כל ישראל בהקמת הממלכה המאוחדת וביסוסה מבחינה בטחונית, רוחנית ומדינית.

פרק המלכתו של דוד על כל ישראל מהווה נקודת ציון חשובה בכינון המלכות בישראל. האחדות מופיעה כחוט השוזר את מאורעות פרקנו.  נגלה כיצד ערך האחדות מהווה בסיס למלכות דוד ולבניין ירושלים, מהווה גורם לאויבינו לקום עלינו ובעיקר- מהווה את מקור כוחנו. בעקבות הלימוד נאמץ עיניים מעמיקות בניתוח קורותינו הלאומיים בארצנו, ונעורר את הלב לפעול למען האחדות.

כיון שע"פ תכנית הלימודים תחילת הלמידה בכיתה י' היא מפרק זה, כדאי כרקע ללימוד הפרק להזכיר/לציין את שלוש המלכות דוד (אולי דרך ציר זמן), וכמו כן את תגובותיו הקשות לניסיונות השונים למגר את שרידי מלכות שאול.

 

פתיחה:

"קיר גרפיטי"- על קיר גדול תלויים גליונות נייר ובמרכזם המשפט: 'אחדות היא...'

(אפשר להוסיף לגיליונות איור של סוגי אנשים שונים). לחלופין ניתן להפוך את הלוח לכזה 'קיר'.

כל תלמיד מקבל טוש וכותב את עמדתו\תחושותיו\ הגדרתו למילה אחדות.

התייחסות לדברים שנכתבו.

השיעור נלמד על המלכת דוד על כל ישראל, ועל שני אירועים מרכזיים שקרו בעקבותיה. נחפש את האחדות ואת תפקידה ומשמעותה בתוך אירועי הפרק.

 

לימוד:

שאלה מנחה למהלך הלימוד: מהי נקודת האחדות בכל חלק של הפרק?

את השאלה ניתן לשאול לפני הלמידה ולהתמקד במהלך הלימוד הפרונטלי, או לחלופין לאחר למידת האירועים לבקש להתבונן ולמצוא אותה ע"י דף מקורות ללימוד בזוגות.

מצורפים בזאת מקורות שניתן להיעזר בהם ואף להביא אותם או את חלקם לתלמידים.

 

1. פסוקים א-ה: המלכת דוד על כל ישראל.

'ויבואו כל שבטי ישראל', 'כל זקני ישראל'

רד"ק לפסוק ג: לפני ה'- כבר פירשתי כי כל מקום שיתקבצו שם כל ישראל או רובם שם שכינה שורה

 

2. פסוקים ו-טז: הבחירה בירושלים כבירה וכיבושה.

ירושלים הייתה מובלעת יבוסית ולא נכבשה עד כה ע"י יהודה ולא ע"י בנימין למרות שנחלותיהם גובלים בה (יהושע טו, סג. שופטים א, כא)

מלבי"ם: וילך המלך ואנשיו- אחר שעתה התאחדו שני ממלכות ישראל, שהיו עד עתה שבט יהודה תחת דוד, ויתר השבטים ובנימין שבט שאול בראשם תחת איש בושת, ושבו כולם למלכות אחת תחת דוד, היה מן העצה, וכן הופיע רצון ה', שעיר המלוכה תהיה בגבול השייך לשני השבטים שהיו שבטי מלכות, וזה היה בירושלים.

רמב"ם, מורה נבוכים ג, מה: אבל מדוע לא הזכירו בפירוש בתורה ולא ייחדו אלא נרמז עליו, ונאמר '[במקום] אשר יבחר ה'' וגו'? ויש בכך לדעתי שלוש חכמות
האחת כדי שלא יחזיקו בו העמים וילחמו עליו מלחמה קשה כאשר ידעו שהמקום הזה מטרת התורה מכל העולם. 
והשנית שלא ישחיתוהו אותם שהוא בידיהם עתה ויהרסוהו ככל יכלתם
והשלישית והיא היותר חשובה, כדי שלא יבקש כל שבט שיהא זה בנחלתו ויכבוש אותו , ויהיה שם מן המחלוקת והקטטה כמו שאירע בדרישת הכהונה ולפיכך בא הציווי שלא יבנה בית הבחירה כי אם אחר הקמת מלך, כדי שתהא ההחלטה ביד אחד ויסתלקו הקטטות..

 

מה הקשר בין מלכות מאוחדת לבין ירושלים?  ענה על פי המקורות ולפי דעתך.

 

העיוורים והפיסחים. רבו הפירושים מי הם אותם עורים ופסחים. בהקשר שלנו נביא את תרגום יונתן:

"לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים" (פסוק ו) תרגום יונתן: "לא תיעול הלכא אלהין באעדיותך חטאיא וחיביא.."

החוטאים והרשעים הם מוציאים עצמם מהכלל, ופוגעים באחדות וממילא ביכולת לכבוש את העיר.

לכן בהמשך אין להם מקום בבית דוד: "עור ופסח לא יבוא אל הבית" (פס' ח)

"וידע דוד כי הכינו ה' למלך על ישראל וכי נישא ממלכתו בעבור עמו ישראל" (פסוק יב)

   [הצירוף 'מלך על ישראל' באופנים שונים מופיע 5 פעמים בפרק]

 

3. פסוקים יז-כה: מלחמות פלישתים בדוד.

פלשתים שומעים כי משחו את דוד למלך על ישראל.  "ויעלו כל פלישתים"

 

סיכום- ראינו לאורך הפרק שהמלכת דוד מלווה במעשים שמשמעותם היא רצונו של דוד באחדות עם ישראל, בייחוד עם כניסתו לתפקיד המלך של הממלכה המאוחדת.

.

הצעה להפנמה

 

דיון: מתי מתגלה האחדות בדרך כלל? [לרוב ברגעי משבר ופחות ביום-יום]

       מדוע האחדות לא מתגלה יותר ביום-יום, אם זו אכן נקודת האמת שלנו?

לאחר הדיון הקצר בכיתה, ננסה לסכם ולומר שבד"כ אנחנו רואים את המפריד, את המחלוקת, ועסוקים ביום יום בהשגת ההישגים הפרטיים של כל אחד ואחד. אנחנו שוכחים או מתרחקים מנקודת החיבור הפנימית שלנו, ועיתות המשבר יכולות ללמד אותנו על המאחד המשותף לנו, שנמצא שם תמיד.

משימת כתיבה: איך אוכל להגביר את האחדות ביום-יום? כל תלמיד כותב שלוש הצעות.

אפשר לדון עם התלמידים מהו מישור הפעולה שיבחרו- במרחב הכיתתי, הבית ספרי, הלאומי? האם הצעות במרחב הכיתתי 'נחשבות' לפעולה למען האחדות?

 

משימה כיתתית בעקבות הכתיבה: נבקש מהתלמידים המעוניינים לשתף בהצעותיהם להגברת האחדות.

נרשום אותן על הלוח ונבחר יחד יוזמה כיתתית לפעולה למען האחדות, שניתן להוציאה לפועל.

את הבחירות ניתן לעשות באופן הבא: כל תלמיד ניגש ללוח ומסמן עיגול קטן ליד שתי הצעות שנראות בעיניו. ההצעה שזכתה למירב העיגולים- תיבחר.

בעקבות בחירת המשימה נבקש מקבוצת תלמידים להוביל את דרך ההוצאה לפועל של הצעה זו באופן כיתתי.

 

 

משימות להעשרה והרחבה:

א.      הרד"ק בפרקנו ה, יז כותב "ואז עשה דוד מזמור: למה רגשו גויםלפי שנתקבצו כל פלשתים".

לפניך מזמור ב בתהילים.

בחר מתוך המזמור פסוק שמביע את אחד מאירועי הפרק או רעיון שלמדת מתוך הפרק

הבע באמצעות תמונה או ציור את הפסוק והסבר את הקשר שלו לפרק.

 

א  לָמָּה, רָגְשׁוּ גוֹיִם;    וּלְאֻמִּים, יֶהְגּוּ-רִיק.
ב  יִתְיַצְּבוּ, מַלְכֵי-אֶרֶץ--    וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ-יָחַד: עַל-ה',    וְעַל-מְשִׁיחוֹ.
ג  נְנַתְּקָה, אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ;    וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ.
ד  יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק:    ה', יִלְעַג-לָמוֹ.
ה  אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ;    וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ.
ו  וַאֲנִי, נָסַכְתִּי מַלְכִּי:    עַל-צִיּוֹן, הַר-קָדְשִׁי.
ז  אֲסַפְּרָה, אֶל-חֹק:    ה', אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה--אֲנִי, הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.
ח  שְׁאַל מִמֶּנִּי--וְאֶתְּנָה גוֹיִם, נַחֲלָתֶךָ;    וַאֲחֻזָּתְךָ, אַפְסֵי-אָרֶץ.
ט  תְּרֹעֵם, בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל:    כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם.
י  וְעַתָּה, מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ;    הִוָּסְרוּ, שֹׁפְטֵי אָרֶץ.
יא  עִבְדוּ אֶת-ה' בְּיִרְאָה;    וְגִילוּ, בִּרְעָדָה.
יב  נַשְּׁקוּ-בַר, פֶּן-יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ--    כִּי-יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ: אַשְׁרֵי,    כָּל-חוֹסֵי בוֹ.

 

 

ב.      "הפלישתים לא החטיאו אותנו בעבודה זרה, ולא פיתו אותנו בעריות. כל עניינם- התנגדות לשלטון הלאומי שלנו בארץ ישראל... בספר שמואל, העוסק כולו בבניין מלכות ישראל, מוצאים אנו את הפלישתים מכבידים את שלטונם עלינו ונאבקים בנו בצורה החריפה ביותר. כי אכן זהו תפקידם על במת ההסטוריה- להצמיח את מלכות ישראל על ידי התנגדותם... ההתנגדות הזו מכוונת על ידי 'קורא הדורות מראש', המסדר את הכוחות וקובע בדיוק את נקודת הניגוד והלחץ הנדרשת כדי להצמיח את מלכות ישראל בצורה המוצלחת ביותר"

(הרב טאו. 'לאמונת עיתנו' א עמ' קלא)

מדוע השמועה על המלכת דוד מעוררת את הפלישתים למלחמה?

מה תפקידה של ההתנגדות?

כיצד קשורה ההתנגדות לאחדות? [ההתנגדות נולדת מתוך זיהוי של אחדות עם ישראל סביב מטרה לאומית. לרוב ניתן לראות שהתנגדות אויבינו חיזקה והוציאה לפועל את אחדותנו] 

הצעה למשימה: מצא אירוע (רחוק או קרוב) מתולדות עם ישראל, המגלה צמיחה של עם ישראל בעקבות התנגדות אויבינו.

הצג בפני הכיתה את פרטי האירוע על ידי סרטון/כתבה/דיווח

ואת דעתך על משמעותו: מה עורר את ההתנגדות כלפינו ומה ההתנגדות הצמיחה בעמנו.

 

 

מקורות להעשרה:

לאמונת עיתנו א הרב טאו, קכ"ז-ק"מ

.

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים