תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > ספרות > ואולי לא היו הדברים

ואולי לא היו הדברים

רוני אלדד- צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: חינוך לשוני
כיתה: כתות ז- ח
נושא: 'ואולי לא היו הדברים מעולם'

שירה הידוע של רחל עוסק בגעגוע גדול למקום ולימים רחוקים-אהובים. בשיעור הקרוב נבקש להתמקד בדרכי הביטוי של הגעגועים, ולברר עם עצמנו, כיצד אנחנו מתמודדים עם תחושות כאלה כלפי עבר שלא ישוב.

 פתיחה

נפתח בצפיה בסרטון הקצר "געגוע", של האנימטור  איתמר ברק 

: https://www.youtube.com/watch?v=rDa7TN1V_rU

הסרטון מתאר בקווים עדינים מאד געגועים למשהו יקר. נצפה בו פעמיים. בפעם השניה יתבקשו התלמידים לכתוב רגשות שעולים בהם, מתוך הזדהות ונסיון לחוש את רגשותיו של החתול הלבן. נכוון את התלמידים בעזרת השאלות הבאות: 

  • אלו תחושות עולות בו בהתחלה? 
  • כיצד הוא מרגיש במהלך המפגש עם החתול השחור? 
  • מה משתנה שם? 
  • כיצד הוא מרגיש בסוף הסרטון? 
  • האם שם הסרטון הולם אותו לדעתכם? 

 

מפגש ראשוני עם המקור:

געגוע הוא רגש שאנו חווים פעמים רבות בחיים, ברמות שונות, ובאופני ביטוי שונים. 

בהמשך השיעור נבקש להתבונן קצת במפגש האישי שלנו עם חוויות של געגועים, אבל קודם לכן, נפנה לקרוא וללמוד את שירה הידוע והיפיפה של רחל המשוררת: "ואולי לא היו הדברים מעולם".

נקדים ונספר מעט על רחל, על חייה ושירתה, על אהבתה לכנרת ולמושבה ועל גלותה הכואבת משם. (מקורות להעמקה ניתן למצוא בחומר העזר למורה).

לאחר הקדמה זו נקרא יחד את השיר: 

 

ואולי, לא היו הדברים מעולם 

ואולי, מעולם לא השכמתי 

עם שחר לגן, 

לעבדו בזיעת אפי. 

 

מעולם, בימים ארוכים ויוקדים 

של קציר 

במרומי עגלה עמוסת אלומות 

לא נתתי קולי בשיר. 

 

מעולם לא טהרתי 

בתכלת שוקטה ובתום 

של כינרת שלי הוי כינרת שלי 

ההיית או חלמתי חלום?

 

נבאר יחד מלים פחות נהירות, ואז נשאל את התלמידים- 

  • על מה מדבר השיר? 
  • האם המשוררת באמת תוהה אם "הדברים" לא היו מעולם, או שהשאלה הזאת טומנת בתוכה משמעות עמוקה יותר? 
  • מה משמעות הספק הזה שהיא מטילה לכאורה בדברים שקרו לה בכנרת, ובכנרת עצמה?

 

מפגש שני עם הטקסט: 

כעת נחלק את התלמידים לזוגות. נבקש מהם למצוא בתוך השיר דרכים בהן הדוברת מבקשת להביע חסרון, או אהבה לכנרת ולימיה הרחוקים בה. נכוון את הדיון החיפוש בעזרת השאלות הבאות:

  • כיצד אנחנו מרגישים את העובדה שהיא עורגת וכמהה לימים ההם? 
  • האם אתם מזהים מילים מסוימות שמגבירות את התחושה הזאת בכם בקריאת השיר? סמנו אותן. 
  • האם אתם מזהים מילים שחוזרות כמה וכמה פעמים בשיר? מדוע לדעתכם הן חוזרות שוב ושוב? מה הן מוסיפות לאווירת השיר? 

נאסוף תשובות מצוותי העבודה במליאה הכללית. נכתוב על הלוח שמות ותפקידים של אמצעים אמנותיים בהם הבחינו הזוגות במהלך הקריאה הנוספת, ונשלים משלנו עוד. 

(חזרתיות, שאלות רטוריות, מבנה תבניתי כשל קינה, פתיחה בו' החיבור כהמשך לשיח פנימי ער של הדוברת, ועוד ועוד.)

נסכם את הדברים ונפנה לתרגיל העמקה. 

להפנמה והעמקה: 

נשאל, האם קרה לכם פעם שמשהו נעדר פתאום מחייכם, והזיכרונות ממנו נצבעו פתאום בצבע אחר? דברים שהיו ברורים מאד הפכו קצת לתחושה של חלום, או של משהו שהגבולות שלו לא בדיוק מוגדרים? 

  • האם השאלה ששואלת הדוברת בסוף השיר "הוי כננרת שלי, ההיית או חלמתי חלום" מובנת לכם כך?
  • מה היא יכולה ללספר לנו על הפער בין כנרת ובין ההווה של המשוררת? 

בשיר, הגעגוע הופך למעין מסך או משקפיים דרכם רואים את העבר. הדוברת בשיר חווה את חייה מחדש דרכו, וכל הווייתה בכנרת מקבלת פנים חדשות, מעורפלות ואחרות מעט. 

נסו לחשוב על זיכרון אחד שיש לכם ממשהו או מישהו שהיה חלק מחייכם ועכשיו כבר לא. זה יכול להיות אדם, מקום מגורים קודם, חיית מחמד, צעצוע אהוב, ועוד ועוד... 

יצירה

כעת נפנה לתרגיל יוצר. 

כשאתם מתגעגעים אליו, נסו לחשוב על התחושות העולות בכם ביחס לזמן שביליתם עמו. האם אתם מרגישים כלפי הזמן הזה ממש אותו דבר כמו שחשתם כשהתרחש במציאות? האם אתם רוכשים כלפיו גם רגשות אחרים עכשיו? 

כתבו כל שם של תחושה או מחשבה או רגש העולה בכם כעת. 

אחרי הכתיבה, נניח במרכז הכתה ערימת גלילי נייר טואלט ריקים. 

נבקש מכל תלמיד לקחת גליל אחד, ולהכין לו מעין משקפת, המבטאת את התחושה שהוא מרגיש כשהוא מתבונן מחדש על מושא הגעגוע שלו מתוך ההווה. 

 לצורך תרגיל היצירה נעמיד לרשות התלמידים חומרים מגוונים ושונים: 

צלופן בצבעים שונים, מספריים לעשיית חורים, שקפים, דבק, ניירות קרפ, מדבקות, דבק, סלוטייפ,  צמר גפן ועוד ועוד, כטוב בעיניכם. 

נבקש מהם לנסות לחשוב על חומר שההתבוננות מבעדו דרך המשקפת תשקף היטב את התחושה שעולה בהם כעת, ואת המלים שכתבו במחברת. 

הערה למורה: התרגיל הוא תרגיל חופשי, ומחייב יכולות הפשטה כלשהן. כדאי להסתובב בין התלמידים במהלך העבודה ולנסות לחלץ את המתקשים.. 

 

איסוף וסיכום. סגירה שהיא פתיחה: 

אחרי הזמן שנקדיש למלאכת יצירת המשקפות נבקש מהתלמידים להציג את יצירותיהם ולהסביר עליהן מעט.

  • מדוע בחרו בחומרים הללו דווקא? 
  • מה מבטאים כל חומר או צורה? 
  • האם הם מרגישים שהמשקפת אכן מבטאת את התחושה הזאת יחסית במדויק? 

נזכיר את הקשר לשיר.. 

הדוברת בשיר מדברת מנקודת מבט רטרוספקטיבית, כלומר, במבט על העבר. היא מבכה את הימים האהובים שחלפו, ובעיני רוחה היא רואה אותם דרך הגעגוע החריף שלה באור אחר וחדש, משל היו רק חלום. 

גם החתול בסרטון שפתחנו איתו מתגעגע. והוא עושה את זה באופן אחר מאד מהמשוררת בשיר שלנו. וכל אחת מהמשקפות שייצרתם מבטאת את הגעגוע הזה באופן קצת אחר.. 

אבל הרגש הזה הוא רגש אנושי בסיסי ומוכר מאד. כולנו נושאים עמנו געגועים שונים, המלווים אותנו לפעמים גם בלי שנרגיש, ומעניקים לעבר, להווה וגם לעתיד שלנו צבעים ותחושות עמוקים ומשמעותיים מאד. 

 כסיכום אפשרי נוסף, ניתן להאזין יחד לשיר המולחן בביצועה של אסתר עופרים כאן: 

https://www.youtube.com/watch?v=0sokC2Vo0YY

 

ולדון יחד בשאלה איזו "משקפת" מוסיף הלחן למילות השיר? 

  •  האם הגעגוע מקבל ביטוי נוסף באמצעות המנגינה? 
  • האם אתם מרגישים שהמנגינה הולמת את השיר? 
  • מדוע? 

וכך להעמיק עוד את החשיבה על שלל אופני הביטוי הקיימים לאותו הרגש, ועל החשיבות לתת את הדעת לאופן בו אנו חווים את הרגש, כדי להכיר אותו יותר ולשכלל את האופן בו אנחנו מבטאים ונושאים אותו בחיינו.. 

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים