תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מחשבת ישראל > מה מפריע לי להקשיב?

מה מפריע לי להקשיב?

שרהלה מסינג
הדפסה
מקצוע: מחשבת ישראל
נושא: אני עצמי, הקשבה

חלק עיוני :

משנה מסכת אבות פרק ג

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אוֹמֵר, שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א), וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג), אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְיָ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְיָ וּלְחשְׁבֵי שְׁמוֹ. אֵין לִי אֶלָּא שְׁנָיִם. מִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג), יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו:

 

ספר מדרש שמואל על אבות - פרק שלישי משנה ג

אמנם כוונת רבי חנניא שאמר שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה אין הכוונה שאין עוסקין בתורה אלא הכוונה שאפי' שעוסקים בתורה הם עוסקים כל אחד לבדו ואינם מתחברים ללמוד בחברה ולהיות ביניהם ד"ת כיון שהם יושבים במקום אחד ואל זה כוון מ"ש ואין ביניהם דברי תורה ולא אמר ואין עוסקים בתורה, וקראם לצים והדין עמו כי כוונתם ללמוד כל אחד ואחד לבדו ושלא להיות ביניהם דברי תורה הוא בהיות שכל אחד מהביל ידיעת חבירו ומתלוצץ בקרבו מידיעתו כי חושב מה ימשך לי בהתחברי ללמוד עמו ולזה אין ביניהם ד"ת וכל אחד לומד לבדו והרי כל אחד מאלו הוא לץ גמור מבלי היותו פוצה פה ומצפצף ועליהם נאמר ובמושב לצים לא ישב כיון שבגאותו וגאונו מתלוצץ כל אחד בקרבו מידיעת חבירו ולכן נתפרדו איש מעל אחיו. אבל שנים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה וידעים כי ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו ומתחדדים זה עם זה אז שכינה שרויה ביניהם והוא הפך הליצנים כי הם הכת שאינם רואים פני שכינה:

אמנם הם להיפך כי הליצנים אפי' במותם השכינה מתרחקת מהם כ"ש בחייהם ואלו אפילו בחייהם שכינה שרויה ביניהם כ"ש במיתתם והביא ראיה נפלאה מן הפסוק שאמר אז נדברו ולא אמר אז דברו והכוונה שהלומד לשמה צריך שכשיתוכח עם חבירו לא תהיה כוונתו לדבר ולומר סברתו לחבירו רק עיקר כוונתו יהיה ללמוד ולשמוע מה שיאמר חבירו כי זה יקרא נדבר שהוא נדבר מחבירו וז"ש אז נדברו וגו. אמנם הכסיל הוא להפך שאין כוונתו ללמוד ולהבין רק לגלות לבו וסברתו וז"ש שהמע"ה לא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלות לבו ומובן הוא. אח"כ מצאתי בדרז"ל שנדברו הוא מלשון ידבר עמים והוא לשון הכנעה כי מדת יראי ה' הוא להיות כל אחד נכנע לחבירו ולהיות מודה על האמת, ובזה ידוייק היטב אמאי נקט נברו ולא דברו:

 

למדנו ודברנו על החלק הזה, ושוב חזרנו על מטרת הלימוד – לקבל ולגדול מזה.

 

 

חלק מעשי:

למדנו ודברנו על ענוה ועל המקום שמאפשר לי להכיל ולהקשיב אפילו במקרה של אי הסכמה קיצוני.

אפשר לתרגל את העניין של הקשבה לאחר ללא הפרעות מקום שקט , פלאפון וכו' ע"י שמחלקים את הכיתה לזוגות ומבקשים מהאחת לספר לשנייה על חוויה מדהימה שהיתה לה. כשהיא מתחילה לדבר לעבור ובאלגנטיות להניח לשניה פתק קטן  עם הוראה. לכל קב' הוראה שונה כגון:

תתחילי להסתכל לכיוונים שונים ולשחק בפלפון, בעט, וכו'  או לחילופין תקשיבי ביתר תשומת לב צרי קשר עין, לחלק – שאלי שאלות. או הפריעי בשאלות או בסיפורים על עצמך.

נשתף איך היה לנו, מה הרגשנו בסיטואציות השונות.

וכמה הכבוד הזה חשוב ליכולת שלנו להקשיב ולהעביר את רצוננו הלאה.

 

אם כן דברנו על ההכנה הבנת הצרכים שלי ושל הצד השני , מציאת מקום מתאים לשיחה והקשבה

אנחנו מקשיבים בלבד, שאלתי מה קורה כשאני מספרת סתם לחברה על מה שקרה.

עלו שני דברים עיקריים: תופעת ה 'גם לי קרה אותו דבר' ותופעת 'העצה לכל צרה' אנשים רוצים שיקשיבו להם לא שיתנו עצות .

 

[ישנו קטע נחמד ב'קצרים'-עונה ראשונה שבו האמא משכיבה את ביתה לישון והילדה אומרת לה שהיא מאד דואגת... קטע מתאים בול לענין.]

דיברנו על כך שאם אני יוזמת שיחה אני תמיד אתן לצד שכנגד לדבר ראשון כדי שירוקן את הכוס וכך יהיה פנוי להקשיב גם לי אחרת זה לא ילך.

נתרגל הקשבה, שיקוף ושאילת שאלות פתוחות לאחר ההקשבה, לוודא הבנה ולהבהיר לצד שכנגד שאנו מבינים על מה הוא מדבר.

  • שאילת שאלות נתרגל לפחות 5 – על עובדות שאולי לא ברורות , על נושאים הקשורים לענין, על היחסים ביננו, על מה מפריע לצד השני ומה הוא צריך, ועל רגשות.
  • בלי שאלות מאשימות
  • כאשר אני משקפת את הנאמר אפשר בקיצור זו הזדמנות של השני לתקן אותי, אני ינסח משפטים מסוימים מחדש כדי להוציא את הרעל והארס ואז פתאום הדברים נראים אחרת.
  • למשל שקרנית – אני מבינה שאת רואה את הענין בצרה שונה ממני. או הוא רמאי – אתה מרגיש מרומה – הפוקוס על הדובר. נק' הסתכלות חדשה . את מתנכלת לי- אתה מרגיש שאני נוהגת לגביך בחוסר הגינות.

 

תרגול :

בזוגות כל אחת מספרת לחברתה על הדבר שהכי מטריד אותה. והשנייה צריכה להקשיב לשקף ולנסח מחדש ולשאול. זה היה מצוין הבנות ממש מתחילות להפנים את ענין ההקשבה עד הסוף – עצם שימת הלב לאיך אני מתנהגת היא כבר קפיצה ענקית.

 

 

שיעור חמישי.

בתחילת השיעור אחת הבנות (שבשיעור שעבר לא היה לה משהו מטריד) בקשה לשתף בכך שמציק לה שיש מסע פסח לפני פסח , חינוכי לא חינוכי, מה מצבה היום כמדריכה לעומת היותה חניכה וכו' – השיתוף היה לפני כל הכיתה ותרגלנו שיקוף ושאילת שאלות.

 

מה עוד מפריע לי להקשיב?

 

נחלק את הכיתה לקב' של 4 ונלמד את הכלי של תאטרון תנ"ך לשני הקטעים הבאים:

הנחיה להתייחס לשאלות הללו על היכן מסתכלות העיניים של הדמות? מה עובר בלב ובראש של הדמות? מי נמצא בסביבתה של הדמות?

 

ספר שמואל ב פרק ו

(ב) וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ מִבַּעֲלֵי יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה’ צְבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים עָלָיו: (ג) וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה: (ד) וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאַחְיוֹ הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן: (ה) וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה’ בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים: (ו) וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר: (ז) וַיִּחַר אַף ה’ בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים: (ח) וַיִּחַר לְדָוִד עַל אֲשֶׁר פָּרַץ ה’ פֶּרֶץ בְּעֻזָּה וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּה עַד הַיּוֹם הַזֶּה: (ט) וַיִּרָא דָּוִד אֶת ה’ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵיךְ יָבוֹא אֵלַי אֲרוֹן ה’: (י) וְלֹא אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֶת אֲרוֹן ה’ עַל עִיר דָּוִד וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי: (יא) וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה’ בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ ה’ אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל בֵּיתוֹ: (יב) וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה’ אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה: (יג) וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה’ שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא: (יד) וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה’ וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד: (טו) וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה’ בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר: (טז) וְהָיָה אֲרוֹן ה’ בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה’ וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ: (יז) וַיָּבִאוּ אֶת אֲרוֹן ה’ וַיַּצִּגוּ אֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד וַיַּעַל דָּוִד עֹלוֹת לִפְנֵי ה’ וּשְׁלָמִים: (יח) וַיְכַל דָּוִד מֵהַעֲלוֹת הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וַיְבָרֶךְ אֶת הָעָם בְּשֵׁם ה’ צְבָאוֹת: (יט) וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת וְאֶשְׁפָּר אֶחָד וַאֲשִׁישָׁה אֶחָת וַיֵּלֶךְ כָּל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ: (כ) וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים: (כא) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי ה’ אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נגִיד עַל עַם ה’ עַל יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה’: (כב) וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה: (כג) וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ:

 

היה מדהים – הבנות עשו עבודה נפלאה, ההנחיה היתה שנבין מה קרה , מה מרגישות וחושבות הדמויות דרך, אינטונציה וקצב בלבד,

הבנות הראו והכיתה אמרה מה היא הבינה וקבלה

סיכום בשיעור הבא.

מתוך הגדה של פסח

ברוך המקום ברוך הוא, שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול.

חכם, מה הוא אומר?

חכם מה הוא אומר: מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם? ואף אתה אמור לו: אין מפטירין אחרי הפסח "אפיקומן".

רשע, מה הוא אומר?

רשע מה הוא אומר: מה העבודה הזאת לכם? לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר. אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי מארץ מצרים. לי ולא לו. ואילו היה שם לא היה נגאל.

תם, מה הוא אומר?

תם, מה הוא אומר: "מה זאת?" ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים.

ושאינו יודע לשאול?

ושאינו יודע לשאול - את פתח לו. שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".

 

מעבירים את התאטרון לכולם ומדברים על המקום הזה של הריחוק אולי מתוך הפחד , על הסתכלות מבחוץ ולמה היא גורמת. על מהי ציניות? המבט החיצוני שצופה על הכל מבחוץ ולכן מרשה לעצמו ללגלג לעומת הכנות של דוד המלך שנמצא בתוך העם: רוקד ומקפצץ ולא חושב כיצד הוא נראה מבחוץ. שאל את התלמידים: מתי אתם צופים מהצד? מה יוצא מכם כאשר אתם כמו מיכל מסתכלים עלך העולם מבחוץ?  
 

אפשר לחילופין לעשות משחק תפקידים למשל טיול שנתי – הסתכלות על הנוף אחת מתלהבת ואחת עושה מזה צחוק מה זה גורם לאדם ה'מתלהב'? מקטין אותו, מרחיק וכו'. האם אפשר לגדול בצורה כזו?

 

עדנה המורה:

את מחנכת כיתה ו' בבי"ס איילים בטבריה. בכיתתך 34 תלמידים. בשבוע שעבר החלטת להחליף מקומות בכיתה, מסיבות שונות חברתיות ולימודיות.

בכיתתך ישנו תלמיד בשם אמיר שמתקשה מאד ובשל כך גם אינו משתלב חברתית. הוא נוהג ליצור הסחות דעת בשיעור שמפריעות לך ולכיתה בכלל. החלטתך היתה שבסבב ההחלפה הזה תושיבי אותו ליד מאיר , מאיר הוא מנהיג חברתי ותלמיד טוב ואת בטוחה שההשפעה שלו על אמיר תהיה חיובית וכולם יצאו נשכרים. שמעת מאמהות אחרות שאמא של אמיר מאד לא מרוצה בלשון המעטה מהמהלך שעשית.

 

ריקי:

אמא של מאיר בן ה11 הלומד בכיתה ו' בבי"ס איילים בטבריה. מאיר הוא ילד טוב ומשקיע בלימודים,  נודע לך שבשבוע שעבר נערכה החלפת מקומות בכיתתו של מאיר (ללא התייעצות עם ההורים) ומאיר יושב כעת ליד אמיר – ילד בעייתי שמסתובב בכל מיני מקומות , אינו לומד ומפריע בכיתה . את מאד מפחדת מההשפעה של אמיר על מאיר שלך, כבר היית בסרט הזה ילדך הגדול עז נגרר בצורה זו למקומות לא טובים. את מאד מרוצה מהתהליך שעובר על מאיר עד עתה בכיתה ולא מבינה למה צריך להרוס הכל.

 

מליאה ומסקנות ממה שעברנו.

 

חדש באתר

גשם גשם משמים
אסופת שיעורים לגילאי היסודי העוסקים בבקשת ובהזכרת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים