תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > תורה ופרנסה - אבות פרק ד' משנה ה'

תורה ופרנסה - אבות פרק ד' משנה ה'

צוות לב לדעת, חנה גודינגר
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: במעגלי המשנה

רקע: 

החיים בעולם הזה דורשים כסף. זו עובדה שלפעמים לא נעים ולא קל להיזכר בה. עובדה זו הופכת להיות מאתגרת יותר, כאשר אנחנו מבקשים להקדיש את החיים ולהתמסר לעולם ערכי של לימוד תורה. ההכרה שהתורה היא תורת חיים, דהיינו: גם היא נצרכת כמו אוויר לנשימה על מנת לחיות, אך מאידך במובן הפשוט שלה היא איננה מפרנסת את הגוף ואת חשבון הבנק – מעלה את השאלה האם נכון לתלמידי חכמים להתפרנס מן הצדקה וכך לאפשר להם להתמסר לגמרי ללימוד התורה, או שדרך זה היא בעייתית בכל מיני מובנים וכדאי וצריך להתרחק ממנה ככל שניתן.

 

מקורות:

 

  1. משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ה'

רבי ישמעאל בנו אומר:

הלומד על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד.

והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

רבי צדוק אומר:

אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם.

וכך היה הלל אומר:ודישתמש בתגא, חלף.

הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם.

 

  1. רמב"ם פירוש למשנה

ר' ישמעאל אומר הלומד ע"מ ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד ע"מ לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ר' צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם, וכך היה הלל אומר ודאישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם - אחרי אשר הסכמתי שלא אדבר בזאת הצוואה מפני שהיא מבוארת, ולדעתי ג"כ שדברי בה לא יאותו לרוב חכמי התורה הגדולים ואפשר לכולן, חזרתי מהסכמתי ואדבר בה מבלתי שאשגיח לקודמים או לנמצאים. דע שזה שאמר שלא תעשה התורה קרדום לחפור בו, כלומר לא תחשבהו כלי לחיות בו וביאר ואמר כי כל מי שיהנה בעולם הזה בכבוד התורה נוטל חייו מן העולם פירוש מחיי העולם הבא והתעותו בני האדם בזה הלשון הנגלה והשליכוהו אחרי גיום ונתלו בפשטי הדברים שלא יבינום ואני אפרשם וקבעו להם חוקים על יחידים ועל קהלות והביאו בני אדם לחשוב בסכלות גמורה שזה מחוייב וראוי שיעזרו חכמים והתלמידים והאנשים המתעסקים בתורה ותורתן אומנותן, וזה הכל טעות ולא נמצא בתורה ולא בדברי החכמים דבר שיאמת אותו ולא רגלים שישען עליהם כלל שאנחנו כשנעיין בדברי רז"ל לא נמצא אצלם שהיו מבקשים ממון מבני אדם ולא היו מקבצים ממון לישיבות הנכבדות והיקרות ולא לראשי גליות לא לדייניהם ולא למרביצי התורה ולא לאחד מהגדולים ולא לשאר בני אדם מן העם אבל נמצא בכל דור ודור בכל קהלותיהם שהיה בהן עני בתכלית עניות ועשיר גדול בתכלית העושר, וחלילה לי לחשוד הדורות ההם שהם לא היו גומלי חסד ונותני צדקה, כי אמנם העני ההוא אילו פשט ידו לקחת היו ממלאים ביתו זהב ופנינים אלא שלא היה רוצה אבל היה מסתפק במלאכתו שהיה מתפרנס בה אם בריוח אם בדוחק, והיה בז למה שבידי אדם כי התורה מנעתו מזה, וכבר ידעת (יומא לה:) שהלל הזקן היה חוטב עצים והיה לומד לפני שמעיה ואבטליון והיה עני בתכלית העניות, ומעלתו היתה כאשר ידעת מתלמידיו אשר נמשלו כמשה ואהרן ויהושע

 

הצעה למהלך שיעור:

 

א.      פתיח: נתאר בפני התלמידים דמות של אדם שמסור ללימוד תורה מבוקר עד ערב ובעל משפחה גדולה החי ומתפרנס מכספי מלגת קיום שהוא מקבל מהמדינה ומכספי צדקה שניתנים לבני ישיבות בציבור בו הוא חי. נבקש מכל אחד מהתלמידים לומר בסבב מילה אחת שמתארת את היחס הרגשי והנפשי שמעורר בו תיאור הדמות שציירנו בפניהם. חשוב שתיאור הדמות שלנו תהיה כזו שתתן פתח אמיתי לכל השדות הרגשיים להוות תגובה: הערכה, זלזול, דחייה, רחמים וכדומה.  

 

ב.      לימוד בחברותא: ניתן לכל זוג תלמידים את דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה ואת השגת הכסף משנה עליהם (בכיתות בהם הדבר אפשרי, כדאי לצלם לתלמידים מתוך ספר משנה תורה עצמו וללמד אותם כיצד בנוי הספר וכיצד מתמצאים בו). כל חברותא תצטרך ללמוד את שני הקטעים ולסכם לעצמה מה הדעה שכל אחד מהקטעים מציב (כדאי לחדד לתלמידים שאמנם הכסף משנה מבקש לפרש את דברי הרמב"ם ולנסח את הדברים כאילו אין ביניהם מחלוקת, אבל ככל הנראה למעשה יש כאן מחלוקת בין הפוסקים). נבקש מכל חברותא לתת לכל אחת מהשיטות נימוקים ולנסות לחשוב עם איזו מהדעות היא מזדהה יותר.

 

רמב"ם, הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה י'

כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה--הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא:  לפי שאסור ליהנות בדברי תורה, בעולם הזה

.

כסף משנה על הרמב"ם

הכלל העולה שכל שאין לו ממה להתפרנס מותר ליטול שכרו ללמד בין מהתלמידים עצמן בין מן הצבור.. ואחרי הודיע ה' אותנו את כל זאת אפשר לומר שכוונת רבינו כאן היא שאין לאדם לפרוק עול מלאכה מעליו כדי להתפרנס מן הבריות כדי ללמוד אבל שילמוד מלאכה המפרנסת אותו ואם תספיקנו מוטב ואם לא תספיקנו יטול הספקתו מהצבור ואין בכך כלום.

 

ג.       אסיף ודיון: נלמד יחד עם כלל הכיתה את שני הקטעים ונבחן שהדברים הובנו. לאחר מכן נבקש מכל חברותא לשתף במה שעלה מתוך הלימוד המשותף שלה: הנימוקים שהם הצליחו למצוא לכל שיטה ושאלת ההזדהות האישית שלהם עם מי מהשיטות. מן הסתם כבר בשלב זה יוכל להתחיל להתפתח דיון עקרוני על העניין וכדאי דרך הנימוקים השונים שהחברותות התבקשו למצוא לכל שיטה לנסות להאיר את המורכבות שכל אחת מהדרכים מעלה (הבעייתיות של חוסר עבודה, הבעייתיות של חוסר טוטאליות ללימוד, הנבדלות מהחברה לטוב ולרע וכדומה..).

 

ד.      תרגיל כתיבה: נחזור אל הדמות בה פתחנו את השיעור ונתאר סיטואציה מסוימת מתוך חייה בה היא נדרשת להוציא סכום מסוים של כסף שאין לה ועליה לחפש מקורות מימון לכספים, כאשר באופן טבעי מקורות המימון שלה יהיו מכספי צדקה. נבקש מכל תלמיד לדמיין את הרגע הזה ולנסות להיכנס לתוך התמונה שתיארנו. כל אחד מהתלמידים יתבקש לבחור נקודת מבט מסיומת מתוך התמונה שתיארנו: של דמות שנמצאת בסיטואציה (אשה, ילדים, פקיד הבנק, הרב של האדם, התלמיד של האדם, נותן הצדקה וכדומה) או של חפץ מסוים שנמצא בסיטואציה (הגמרא שהאדם לומד, הכסף, הטלפון, המכתב, קירות הבית, הידיים של האדם וכדומה.) ולכתוב את ההרגשות והמחשבות שנקודת המבט הזו פוגשת ורואה את המתרחש. תרגיל כתיבה כזה יכול מאד להעשיר את ההבנה של הקולות השונים וגם של ההשלכות השונות שיש לתופעה של אדם תלמיד חכם שמתפרנס מהצדקה. נבקש מתלמידים שמכונים להקריא בקול את שכתבו לשתף את הכיתה בתרגיל הכתיבה. כדאי לנסות להגיב לכל אחד מהתלמידים שיסכימו לקרוא ולהדהד בקול את החידוש שנקודת המבט שבחרו בה מעלה ואת התרומה שלה להבנת מורכבות הסיטואציה.

 

ה.     לימוד: נלמד ביחד את המשנה ממסכת אבות שבחומר הלימודים שלנו שבפירושו עליה הרמב"ם חוזר על שיטתו המתנגדת לכך שתלמיד חכם יתפרנס מהצדקה. ננסה לחשוב כיצד יפרש הכסף משנה את המשנה הזו עצמה. מצורפים להלן המשך דבריו של הכסף משנה בהערותיו על משנה תורה, שם הוא מתייחס למשנה זו.

 

כסף משנה על הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה י'

ופירוש המשניות שם באבות כך הם לדעתי, ר' ישמעאל אומר הלומד על מנת ללמד כלומר שאין כוונת למידתו לשמה רק להתכבד בהיותו ראש ישיבה כמו שאמרו בפ' קונם [ס"ב.] לאהבה את ה' שלא תאמר אקרא כדי שיקראוני חכם אשנה כדי שיקראוני רבי או שאהיה זקן ויושב בישיבה, או שכונתו ע"מ ללמד וליטול שכר כמי שלומד איזה אומנות מספיקים בידו ללמוד וללמד כפי כוונתו ולא יותר אבל הלומד ע"מ לעשות הוי לומד לשמה ומספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות כי כל אלה בכלל כוונתו כי לימוד התלמידים גם השמרו ממצות ל"ת ועשותו מצות עשה מעשה יאמר לו. בא ר' צדוק ואמר אל תטעה לומר כיון שאני רואה שגם ללומד ע"מ ללמד מספיקין בידו כפי כוונתו שאין בו עון אשר חטא אל תכוין לשום אחת מהכוונות הרמוזות בעל מנת ללמד. ובבחינת המכוין השגת הכבוד אמר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ובבחינת המכוין ללמוד כדי להתפרנס כמי שלומד אומנות אמר ולא קורדום לחפור בהם

 

ו.        אקטואליה: את הנושא הזה אי אפשר לחתום בלי להתייחס לפן האקטואלי שבו. כמובן שכאן העניינים הם קצת יותר מורכבים: הן בגלל הבעירה והלהט שאקטואליה תמיד מציפה והן בגלל המורכבויות הנוספות שעוטפות את הסוגיה הזו: צבא וציונות, יחס למדינה, אנשים שמתבטלים בעולם הישיבות ועוד.. ובכל זאת נבקש לגעת בזהירות גם במימד הזה של הדברים. נבקש מכל תלמיד לחפש בעזרת הפלאפון החכם שלו (ובמידה ובכיתה שלכם, ישנם תלמידים ללא טלפון חכם, אפשר להתחלק לקבוצות, או לשלוח אותם למחשבים בספריית בית הספר) כתבה כל שהיא שמתייחסת לשאלת המלגות לבחורי ישיבה שמוענקות כחלק מתקציב מדינת ישראל. נבקש מכל תלמיד או קבוצה לקרוא את הכתבה ולנסות לחשוב כיצד היה מנסח אותה או מבקר אותה באחת משתי האסכולות שפגשנו במהלך שיעור זה: הרמב"ם מחד והכסף משנה מאידך. התרגיל הזה יכול לעזור לראות שהמגע האקטואלי בסוגיה, עוד לפני שאלת התוכן האידיאולוגי שבו מלווה בהמון להט, לפעמים שנאה, לפעמים סתם חוסר הערכה למקומה של התורה בעם ישראל ועוד.. שכאשר מבקשים לדון מתוך עיניים של בית מדרש בו צריך לנפות ולנקות אותו.

 

ז.       דיון: דרך הניסוחים המחודשים של הכתבות מהעיתון, נוכל להתייחס לשאלות השונות שסוגיה זו מעלה. חשוב מאד להציג בפני התלמידים את העובדה שהרבה מההתנגדות כיום קשורה לכך שלפעמים אפילו אנחנו לא מכירים בערכה וחשיבותה של התורה (האם היינו מסתייגים מכך שסטודנטים לרפואה יקבלו מלגת קיום על מנת שלא יצטרכו לבטל מזמנם וללכת לעבוד?) ולנסות לחשוב ביחד איך אפשר לחזק בתוכנו את ההכרה בחשיבות התורה שממנה אפשר אזי להתנגד או לתמוך במלגות הקיום הללו.

 

 

תשומת לב

כמובן שכדאי לחשוב האם בכיתה שלנו יש תלמידים שהוריהם מתפרנסים מהצדקה (בין אם הם תלמידי חכמים ובין אם סתם נזקקים) ולהתאים את הדיבור ברגישות המתאימה. כמו כן כדאי לראות איך העיסוק בשאלה האקטואלית לא גונב את כל השיעור (בכוונה בחרנו לחכות איתו לסוף השיעור, לאחר העיון במקורות הראשונים ובכל זאת הוא עלול לגנוב את הבמה ולהידחף כבר קודם)

חדש באתר

גשם גשם משמים
אסופת שיעורים לגילאי היסודי העוסקים בבקשת ובהזכרת הגשמים.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים