תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תושב"ע > שאין להם שיעור - פאה פרק א' משנה א'

שאין להם שיעור - פאה פרק א' משנה א'

צוות לב לדעת, חנה גודינגר
הדפסה
מקצוע: תושב"ע
נושא: במעגלי המשנה

רקע:

המשנה הפותחת את מסכת פאה מגדירה מספר מצוות שעליהם קובעת המשנה ש"אין להם שיעור", דהיינו יש קשת רחבה מנקודת מינימום לנקודת מקסימום לאפשרות לקיים אותן. קשת כזו שהיא ככלל נראית זרה למערכת של משפט וחוק – יוצרת פתח בתוך העולם ההלכתי לבחון את שאלת הרצון והחשק שלנו בקיום המצווה לעומת הרצון הבסיסי יותר שמסתכם בלצאת ידי חובה. בשיעור זה ננסה דרך לימוד המשנה הזו לעורר את השאלות הללו ואת המחשבות שהן מציפות.

 

מקורות:

 

  1. משנה, פאה, פרק א', משנה א'

אלו דברים שאין להם שיעור:

הַפֵּאָה, והביכורים, וְהָרֵאָיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה.

 

 

הצעה למהלך שיעור:

א.      לימוד: נחלק את הכיתה לחמש קבוצות וניתן לכל קבוצה את אחת מהמצוות שאותן המשנה הגדירה תחת הקטגוריה של "אין להם שיעור". כל אחת מהקבוצות תצטרך באמצעים העומדים לרשותה (אפשר להביא פירוש של הרב קהתי למשנה או לתת לתלמידים להשתמש בפלאפונים החכמים שלהם לצורך מציאת הסברים) להבין מה היא המצווה שקיבלה ומה המקור שלה בפסוקי התורה ולהבין מה פירוש הקביעה של המשנה שלמצווה הזאת "אין שיעור". 

 

ב.      אסיף: נבקש מנציג אחד מכל קבוצה להסביר לכיתה כולה את המצווה אותה קיבלה קבוצתו ולהסביר את המשמעות של הקביעה "אין להם שיעור" ביחס למצווה. לאחר שכל התלמידים מבינים את פשט המשנה, נערוך דיון ראשוני בשאלה האם ניתן למצוא מכנה משותף בין כל חמש המצוות שאוזכרו במשנה? האם יש מצוות נוספות שהיה אפשר להוסיף לרשימה?

 

ג.       תרגיל מחשבה אישי: נבקש מכל אחד מהתלמידים לבחור שתיים מהמצוות שבמשנה (וייתכן שכדאי לכוון את התלמידים מראש לבחור את שתי המצוות בעלות המשמעות המעשית לגביהם: גמילות חסדים ותלמוד תורה) ולשרטט לעצמו שני צירים מנקודת מינימום לנקודת מקסימום. כל תלמיד יצטרך לחשוב על ארבע נקודות על פני הציר ביחס לכל אחת מהמצוות שבחר ולנסות לכמת את היישום המעשי שלהן לאור הקביעה שבמשנה שלמצוות אלו אין שיעור. תרגיל זה יעזור לתלמידים להתחיל ולהבין יותר את המשמעות של האמירה שבמשנה ואת הסקלה שהיא יוצרת לגבי אפשרות קיום המצוות בהן היא עוסקת.

 

ד.      תרגיל שיח בחברותא: נבקש מכל חברותא לבחור את אחד מהצירים ולהחליט ביניהם על מעין משחק תפקידים (שיכול גם להיות תואם מציאות) בו כל אחד מייצג דמות שמקיימת את המצווה במיקום אחר על פני הציר שלה. נבקש מכל חברותא לנהל שיח ביניהם על העניין: תיאור של השיעור בו היא בוחרת לקיים את המצווה, הסיבות שהובילו אותה לבחור דווקא בשיעור זה, מה היא חושבת על הבחירה של הדמות השנייה וכו'.. 

 

ה.     הצגה: נבקש ממספר חברותות להציג את השיח שניהלו ביניהן בפני כל הכיתה כולה, כאשר לאחר כל הצגה של שיח תהיה לתלמידים אפשרות לשאול את מי מהדמויות שאלות על אופן ההתנהלות שלו או על האינטראקציה שנוצרה בין שתי הדמויות בעקבות ההכרעות השונות שלהן לקיים את אותה המצווה.

 

ו.       דיון: נערוך עם התלמידים דיון לגבי הרווחים והמחירים שנותנת הקביעה שבמשנה לחיים הדתיים שלנו: האמירה שיש סקלה שניתן לצאת ידי חובה בה במעשה קטן אך ניתן לבחור במעשה גדול יותר – יוצרת אוויר של מרחב בו האדם יכול לבחור איך וכמה הוא מקיים את המצווה – כאשר האמירה של המערכת ההלכתית שכל אחת מהבחירות הללו, כאשר היא על הסקלה, היא בסדר. האוויר הזה יכול לעורר את הרצון והחשק בתוך העשייה המחויבת שלנו ולהבין שאנחנו יכולים ורוצים יותר מאשר "לצאת ידי חובה" והוא גם יכול להגדיר את מי שבוחר להסתפק במינימום כנמצא בכל זאת על הרצף הלגיטימי של עשיית המצווה.

כדאי לציין שבמצוות רבות מאוד, מעבר למה שכתוב במשנה, מנעד הפסיקה ההלכתית או אופיה יוצרים הלכה למעשה קיום מינימלי וקיום מקסימלי. כך למשל בשאלה 'כמה כסף להשקיע בקניית אתרוג' (= ובאיזה הידור), כך לגבי כשרויות שונות (מהדרין, ושאלות חלב נכרי, ג'לטין וכו'), וכך גם לגבי כוונה בתפילה, היקף כיסוי הראש ועוד ועוד.

 

 

תשומת לב

כדאי לשים לב שיותר ממחצית מהמצוות המוזכרות במשנה: פאה, ביכורים וראיון אינן רלוונטיות לחיינו כיום ועל כן לפתוח את השאלות הרלוונטיות בשיעור זה על שתי המצוות האחרות: גמילות חסדים ותלמוד תורה.

 

 

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים