תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > עשרה בטבת

עשרה בטבת

רוני אלדד- צוות לב לדעת
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
כיתה: א-ב
נושא: שיעור לעשרה בטבת

נוסף על ההיכרות עם משמעות היום, ומנהגיו, נבקש לערוך יחד "תיקון למצור", ולהקיף את ירושלים בדברים מחיים ומיטיבים יותר.

פתיחה

נבקש מהתלמידים לספר בסבב מה אכלו לארוחת הבוקר היום. מדי פעם נמשאל שאלות מתעניינות כמו :

  • אתם אוהבים לאכול את זה?
  • לא רציתם לאכול את זה ובקשתם מאבא או אמא משהו אחר?
  • אם למשל יש בבית רק סוג קורנפלקס אחד, והוא לא הכי אהוב עליכם. מה אתם עושים? וכן הלאה..

בתום הסבב, נסכם ונאמר שזה באמת מעניין מאד לשמוע ולהכיר את הדברים שהם אוהבים ולא אוהבים לאכול בבוקר.  נמשיך ונדבר על הכיף שיש לנו ביכולת לבחור מה אנחנו רוצים לאכול, וב"ה שיש כל כך הרבה סוגים של מאכלים וטעמים, וכל אחד ואחת מאיתנו יודעים מה הכי טעים וטוב להם לפתוח איתו את היום.

נספר לתלמידים שלעומת זאת, לפני הרבה הרבה שנים היתה תקופה בירושלים בה לא היתה בכלל אפשרות לבחור מה אוכלים, ומה שותים. כשהבבלים באו להחריב את העיר, הם התחילו במצור. המצור התחיל בעשרה בטבת, ומאז אנחנו מציינים אותו בצום ותענית. נשאל את התלמידים אם הם יודעים מה זה מצור, ונמקד את תשובותיהם.

 

לימוד

נקרא לתלמידים את הפסוק מספר מלכים המתאר את המצור (נסביר את המילה דיק):

וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב.‏ (מלכים ב כה,א).

החיילים הבבלים הקיפו את חומת העיר, ומנעו מאנשים לצאת ולהכנס ממנה ואליה. כך, לאט לאט, אזל האוכל ממחסני האוכל של העיר, והמים מהבורות, ואנשי ירושלים התחילו להיות רעבים, וצמאים. נשאל את התלמידים:

  • איך אתם חושבים שאנשי ירושלים הרגישו? 

נסו לדמיין איך זה לחיות חודשים ארוכים בלי הרבה אוכל, הבטן מקרקרת, ואוכלים לפעמים דברים בכלל לא טעימים, רק כדי שיהיה כח. נכתוב את המילים שיעלו התלמידים בתשובותיהם ("עצוב" "מפחיד" "קשה" וכו'). 

כדי להבין כמה מחושבים וחסכנים צריך להיות, נראה לתלמידים את התמונה הבאה, שמלמדת כיצד צריך להשתמש במים בזמן מצור:

(לשיקולו של המורה: אפשר להרחיב ולספר לתלמידים שהתמונה הזאת לקוחה מעיתון שפורסם בזמן מצור אחר על ירושלים, אלפי שנים אחר כך. אבל כדאי לשקול את תוספת האינפורמציה הזאת, ולשתף בה רק בכתות שהדבר לא יחולל בלבול ודיסאורינטציה אצל התלמידים).

 נעבור ביחד על התרשים בתמונה, ונבקש מהתלמידים לפרט את סדר הפעולות המומלץ בו.

נשאל:

  • למה הדברים בתמונה מסודרים כך, לדעתכם?
  • מה ההגיון בסדר הפעולות הזה דווקא?
  • האם אי פעם חשבתם כל כך הרבה לפני שפתחתם את הברז?

נסו לחשוב-

  • מה הייתם עושים אם היה מגיע שכן ומבקש להתחלק אתכם במעט המים שלכם, כי שלו אזלו כבר?

נספר לתלמידים שבאותה עת, במצור הבבלי, התעוררו לא פעם מריבות על אוכל ומים, ותושבי ירושלים התקשו לשמור על שלום ביניהם. המצור חולל מלחמות פנימיות קשות בין התושבים, ובסופו של דבר, העיר הוכרעה גם כי אנשי ירושלים לא הצליחו לחזק ולתמוך זה בזה בנסיון הקשה שיצר המצור.

נסכם את השיחה ונברך על כך שאנחנו חיים בדור בו הדרך הביתה פתוחה, והמים מצויים, והאוכל קיים בשפע.

 

הפנמה- תרגיל סיכום (אפשרי להציע כעבודה הביתה)

נסכם את מהלך השיעור. נזכיר שמשמעות המצור היתה שהצבא הבבלי כיתר והקיף את החומה, ויצר עיגול סגור וקשה סביב העיר. לרעב, הצמא והפחד הצטרפו גם מלחמה פנימית, שנאה וכעס בין אנשי ירושלים, והקושי היה גדול ורב.

נזמין את התלמידים  להתחלק לצמדים, ולחשוב:

  • כיצד היו מרפאים את ירושלים מהקושי והצער שגרם לה המצור הבבלי?
  • במה היו מקיפים אותה, במקום חיילי אויב?
  • מה היה משמח ומועיל לירושלים?

אחרי מחשבה משותפת בזוג, נקדיש זמן בו כל צמד יבנה דגם של חומת העיר (אפשרי: בחימר, בקרטוני ביצוע,  בפלסטלינה, ועוד ועוד, כטוב בעיני המורה) ויקיפו אותה מה שהחליטו יחד שיש בכחו "לרפא" את העיר ולשקם אותה משברון המצור.

ולסיכום, בתום המלאכה, נסתובב בין היצרות, נבקש מכל זוג להסביר מה עלה בדעתו, ונגיב ליצירה, ולדבריהם של התלמידים. כדאי לפתח שיחה קצרה סביב כל הצעה, ולשבח את התלמידים על מחשבותיהם היפות והמיטיבות. 

 

סיכום

לסיכום השיעור נקריא לתלמידים את הפסוק מספר זכריה המתאר את השמחה והששון שיהיו בגאולה בזמן הצומות. נסביר לתלמידים שאותם הדרכים שיש לנו ל"רפא" את העיר משברונה הן הדרכים איתם נגיע לימים האלה שיהיו שמחים ומלאי ברכה:

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים.

חדש באתר

חודש אדר
שיעורים לבית ספר יסודי לחודש אדר ופורים

מהבלוג שלנו

משנכנס אדר מרבין
האמת היא שאף פעם לא ממש הבנתי את פשר המנהג הזה לפרוץ לכיתות של אחרים (כיתות אחרות, בתי ספר אחרים, ולנועזים: מגדרים ומגזרים אחרים....), בשרשרת ילדים אוחזים זה בכתפיו של זה ושרים מלוא גרונם: "מישה/ מישה/ מישה/ מישה- נכנאאס אדאאאאארררר" במנגינה נושנה. האם נועד הריקוד הצרוד הזה להרבות בשמחה, להמחיש את השמחה, להרבות מהומה? האם כל הילדים יודעים את ההבדל בין שמחה לבין מהומה?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים