תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > פרשת שבוע > מפגשבת- שמות

מפגשבת- שמות

מירב מגני ועינת ריינוס, מינהל החמ"ד ולב לדעת
הדפסה
מקצוע: פרשת שבוע
כיתה: ג-ד ה-ו
נושא: פרשת שמות

במהלך שיעור זה נכיר את כוחה של הסביבה- חברים ומשפחה, להעצים את הבטחון של היחיד ביכולותיו.

פתיחה 

המורה תבקש מכל תלמיד לרשום בראש הדף את שמו ובמלבן שמתחת, לציין תכונה אחת טובה שלו.

במידה ועולה קושי מצב התלמידים, נקדיש כשתי דקות לשמוע מה קשה להם במשימה, אך לא נענה על כך עכשיו.

נחזור על הבקשה בצורה פשוטה: לציין תכונה אחת שאני טוב בה, נמתין מס' שניות ואז- נניח את הדפים בצד ונשמור אותם לשלב מאוחר יותר.

 

נקרא את הסיפור שלפנינו:

  אֲחוֹתִי הַיְּקָרָה

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמָּצָאתִי פִּתְרוֹן", אָמְרָה לִי הַמּוֹרָה חֶדְוָה בְּאַחַת הַהַפְסָקוֹת. "נָקִים וַעֲדַת כִּתָּה שֶׁתַּפְקִידָהּ יִהְיֶה לְהַנְהִיג אֶת הַכִּתָּה, לִזֹּם פְּעִילֻיּוֹת חֶבְרָתִיּוֹת, לִרְאוֹת מָה הַקֹּשִׁי שֶׁל כָּל בַּת, וּלְסַיֵּעַ. אֲנִי רוֹאָה בָּךְ תְּכוּנוֹת הַמַּתְאִימוֹת לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ וַעֲדָה כָּזֹאת".

"אֶמְמְמְ..." גִּמְגַּמְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי מַה לּוֹמַר, וּבְלִבִּי חָשַׁבְתִּי: הָאֱמֶת שֶׁהֲקָמַת הַוַּעֲדָה הִיא רַעְיוֹן נֶהֱדָר. בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ כָּל מִינֵי בְּעָיוֹת: אֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא מְגֻבָּשׁוֹת, יֵשׁ מְרִיבוֹת בֵּין קְבוּצוֹת בַּכִּתָּה וְיֵשׁ בָּנוֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁלֹּא מִסְתַּדְּרוֹת בַּחֶבְרָה. גַּם בַּלִּמּוּדִים יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁמִּתְקַשּׁוֹת, וְדַוְקָא הַבָּנוֹת הַמִּצְטַיְּנוֹת לֹא מְעֻנְיָנוֹת לְהַגִּישׁ עֶזְרָה. לֹא פַּעַם שׂוֹחַחְתִּי עַל כָּךְ עִם הַמּוֹרָה חֶדְוָה, וְכָעֵת נִרְאֶה שֶׁהַדְּבָרִים מִתְקַדְּמִים.

"אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם אֲנִי מַתְאִימָה", אָמַרְתִּי לְבַסּוֹף. "אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁיֵּשׁ עוֹד בָּנוֹת שֶׁמַּתְאִימוֹת לַתַּפְקִיד".

הַמּוֹרָה חִיְּכָה אֵלַי: "אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתְּ מִצְטַנַּעַת. וּבְכֵן תְּנִי לִי לְהַזְכִּיר לָךְ עַד כַּמָּה דַּוְקָא אַתְּ מַתְאִימָה לַתַּפְקִיד". וְאָז הִיא פֵּרְטָה עוֹד וָעוֹד דֻּגְמָאוֹת לְעֶזְרָה שֶׁהִגַּשְׁתִּי בַּלִּמּוּדִים, לְיַחַס טוֹב שֶׁנָּתַתִּי לְכָל אַחַת, וּלְכָךְ שֶׁאִכְפַּת לִי מְאוֹד מֵהַמַּצָּב בַּכִּתָּה.

"וְאִם הַבָּנוֹת לֹא יִרְצוּ לְקַבֵּל אֶת הַצָּעוֹתַי?" הִקְשֵׁיתִי.

"לָמָּה לֹא?" הִתְפַּלְּאָה הַמּוֹרָה, "הֲרֵי אַתְּ כָּל כָּךְ אֲהוּדָה בַּכִּתָּה".

"אֲנִי צְרִיכָה לַחְשֹׁב עַל זֶה", סִכַּמְתִּי וּמִהַרְתִּי הַחוּצָה. לְנֶגֶד עֵינַי עָמְדָה כָּל הָעֵת אֲחוֹתִי הַתְּאוֹמָה מִירִי. מִירִי וַאֲנִי לוֹמְדוֹת יַחַד בְּאוֹתָהּ הַכִּתָּה. אָנוּ דּוֹמוֹת זוֹ לָזוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם. פְּעָמִים רַבּוֹת מִתְבַּלְבְּלִים בֵּינֵינוּ, וְזֶה מַמָּשׁ מְשַׁעֲשֵׁעַ. הַבָּנוֹת בַּכִּתָּה מַחְשִׁיבוֹת אֶת דַּעְתָּהּ שֶׁל מִירִי. הִיא מְקֻבֶּלֶת וַאֲהוּבָה עַל כֻּלָּן, וְשֶׁלֹּא כָּמוֹנִי, הִיא מְעֻלָּה בְּכָל הַמִּקְצוֹעוֹת. 'לָמָּה הַמּוֹרָה בָּחֲרָה בִּי וְלֹא בְּמִירִי?' תָּהִיתִי. 'וְאִם מִירִי תְּקַנֵּא בִּי? אוּלַי הִיא תֵּעָלֵב וְהַיְּחָסִים בֵּינֵינוּ יִתְקַלְקְלוּ?'

בַּסּוֹף הֶחְלַטְתִּי: אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַוַּעֲדָה.

נעצור ונשאל:  

  • מה מרגישה התלמידה? 
  • האם אתם חושבים שהיא החליטה נכון?
  • מה הייתם מייעצים לה?

נמשיך לקרוא:

פָּנִיתִי לַחֲדַר הַמּוֹרִים לְבַשֵּׂר לַמּוֹרָה חֶדְוָה עַל הַהַחְלָטָה. הַמּוֹרָה הִקְשִׁיבָה קֶשֶׁב רַב לִדְבָרַי וּכְשֶׁסִּיַּמְתִּי אָמְרָה: "הַחֲשָׁשׁ שֶׁלָּךְ מַזְכִּיר לִי אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁלָּנוּ, פָּרָשַׁת שְׁמוֹת".

הִיא לָגְמָה מִכּוֹס הַקָּפֶה שֶׁבְּיָדָהּ וְהֵחֵלָּה לְהַסְבִּיר: "עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם. הֵם נֶאֶנְחוּ וְזָעֲקוּ אֶל ה' - 'וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים...'

"פִּתְאוֹם, אַחֲרֵי מְאוֹת שָׁנִים, הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה: ה' נִגְלָה לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַנְהִיג אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. מֹשֶׁה בְּעַנְוְתָנוּתוֹ מְסָרֵב לְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד. הוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא אַהֲרֹן אָחִיו יִפָּגַע מִכָּךְ, שֶׁהֲרֵי אַהֲרֹן הָיָה מְקֻבָּל, מֻכָּר וְאָהוּד עַל הָעָם. אוּלַי הוּא יְקַנֵּא שֶׁלֹּא אֵלָיו נִגְלָה ה'? שֶׁלֹּא הוּא קִבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד?

"ה' יוֹדֵעַ אֶת מַה שֶּׁמִּתְחוֹלֵל בְּלִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְהוּא מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: 'וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ'. וְאָכֵן אַהֲרֹן שָׂמַח מְאוֹד בְּמֹשֶׁה וְהָיָה לוֹ לְעֵזֶר רַב. יַחַד פָּעֲלוּ, וְיַחַד גָּאֲלוּ אֶת הָעָם מֵעַבְדוּת".

הֵבַנְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ שֶׁל הַמּוֹרָה אַךְ לֹא יָדַעְתִּי מַה לּוֹמַר. הַאִם מִירִי תִּשְׂמַח כְּמוֹ שֶׁשָּׂמַח אַהֲרֹן?

"שׂוֹחֲחִי עִם מִירִי", יָעֲצָה לִי הַמּוֹרָה חֶדְוָה, "סַפְּרִי לָהּ עַל הַתַּפְקִיד שֶׁהִצַּעְתִּי לָךְ וּבַקְּשִׁי אֶת עֶזְרָתָהּ. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁמִּירִי תִּשְׂמַח בָּךְ ".

עָבַר שָׁבוּעַ. עֲדַיִן לֹא שׂוֹחַחְתִּי עִם מִירִי. לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ מִירִי תְּקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים. וְהִנֵּה, עֶרֶב אֶחָד מָצָאתִי עַל מִטָּתִי מִכְתָּב שֶׁכָּתוּב עָלָיו שְׁמִי בִּכְתַב יָד עָגֹל וּבָרוּר. מִכְתָּב מִמִּירִי. פָּתַחְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְקָרָאתִי בִּמְהִירוּת: "אָחוֹת יְקָרָה שֶׁלִּי. אֲנִי כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה בַּתַּפְקִיד שֶׁהַמּוֹרָה חֶדְוָה הִצִּיעָה לָךְ (כֻּלָּן כְּבָר שָׁמְעוּ עַל הַתַּפְקִיד מֵהַמּוֹרָה חֶדְוָה). כָּל הַכָּבוֹד! אֲנִי גֵּאָה בָּךְ. וְאִם תִּצְטָרְכִי עֶזְרָה - אֲנִי כָּאן. אוֹהֶבֶת תָּמִיד, מִירִי".

נשאל:

  • מה מרגישה הבת כעת? 
  • מה שיפר את הרגשתה?

 

משימה לסיום

ראינו בפתח השיעור, שהיה לנו/ לחלק מאיתנו מביך לגלות את כשרונותינו, לכן, נעזר בחברים לכתה כדי לחזק את עצמנו בכך.

כל ילד ידביק בעזרת חבר את הדף עם שמו לגבו. נטייל בכתה וכל אחד ירשום לחבר תכונה אחת טובה שהוא רואה בו.

רצוי להשמיע מוסיקת רקע, לאוירה הטובה. (אפשר את השיר" תחשוב טוב- יהיה טוב תאמין בעצמך..."/ אודי דוידי).

 

סיכום

הרבה פעמים, כאשר לנו אין בטחון ביכולות שלנו, החברים, בני המשפחה שלנו והסביבה, הם אלה שמעודדים אותנו לזכור את תכונותינו הטובות ואז לפתח אותן בעזרת ה'.

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים