תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > מעגל השנה > פרשנות פנימית לווידוי

פרשנות פנימית לווידוי

אלעד בר שלום
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
נושא: יום הכיפורים

הצעה לפרשנות פנימית לתחנון והווידוי שבמרכז תפילת יום הכיפורים

מודה ועוזב ירוחם – עצם העלאת דבר למודעות (מודה) כמוהו כהבאת מזור לקושי עמו אנו מתמודדים, לאחר ההודאה נותן לעצמי תשובה חיובית ומעודדת, מוסיף טוב ולא מחטט ברע וכך יכול לעזוב , להתחיל מחדש ואז לזכות לרחמים ממעלה.

התוכן המודגש מבוסס על פירוש מוכר ומסורתי שמצאתי בישיבת "כרם ביבנה" והתוספות הן ברוח החסידות והלימוד של ימימה אביטל זצ"ל.

מכיוון שהווידוי ארוך מציע להתכונן לקראת התפילות ולבחור מספר נקודות למיקוד, ובכל אמירת ווידוי לבחור מספר נקודות מועט ולהתבונן בהן.

נאמר בגמרא: "לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וטו' באב" – שנזכה להכיר בטוב העצום שהיום הזה משפיע עלינו ונרוויח ממנו את כל המתנות הרוחניות והנפשיות שמציעים לנו. גמר חתימה טובה לכולם!


 

אשמנו אכלתי בלא ברכה, אכלתי דברים אסורים. האם אני מקבל כמובן מאליו את הדברים הבסיסיים בחיי? האם אני מרוכז  בזמן שאני אוכל? האם האכילה משרתת את התפתחותי הרוחנית או מורידה אותי מטה?

בגדנובגדתי באמון שחבר נתן בי, גמלתי רעה תחת טובה, ברכתי ברכה לבטלה, ברכה ללא כוונה, בטלתי מצוות עשה ומצוות אל תעשההיכן אני בוגד בעצמי (בעצם שבתוכי-במי שאני באמת)? למה אני צריך להחליף את הבטחון שלי בה' בתחליפים אחרים? באלו תחליפים אני תלוי?

גזלנוגאווה. מתי אני מזלזל באחר ומתגדל על חשבונו? מתי אני משווה את עצמי לאחר ומקטין אותו? למה אני צריך להתגדל על חשבון האחר?

דברנו דופידברנו אחד בפה ואחד בלב, דברנו דברים בטלים, לשון הרע שקרים, דברי מרמה, חניפות, ניבול פה, דברי משא ומתן בשבת ויו"ט. מתי אני משקר לעצמי? מתי אני מרגיש צורך להגיד דברים מיותרים? מדוע אני אומר לשון הרע? למה אני צריך להתחנף לאלו שסביבי?

העווינו- הורתי הוראות בטעות והכשלתי רבים, הוצאתי זרע לבטלה, הרהרתי הרהורים רעים, הסתכלתי על נשים, הלבנתי פני חברי ברבים. מתי אני מפגין בטחון גם בדברים שאיני בטוח בהם? מתי אני מחליף בטחון בה' בעצלות וחוסר מעש? אלו מחשבות טורדניות מלוות אותי? אילו מחשבות חלופיות אני יכול להציע לעצמי במקום?

הרשענוגרמנו לאחרים להיות רשעים. מתי אני מוציא מאחרים את הרע שבהם? למה אני מרגיש צורך לגרור את חברי לשיחה שלילית? מה הן הסביבות (אנשים, אינטרנט, ספרים וכו...) שמוציאים ממני דברים שליליים?

זדנוהיינו אנשים עם רוע לב, זלזלתי בכבוד שבתות ויו"ט, זלזלתי בכיבוד אב ואם, זלזלתי בכבוד לומדי תורה. מתי אני שופט את הורי? מה אני יכול לעשות כדי לחזק את הקשר עם הורי? מתי אני יוצא משווי משקל בקשר עם הורי?

חמסנוחללתי שבת ויו"ט. האם אני מרגיש תחושת קודש בשבת? איך אני יכול להוסיף תחושת קדושה לשבת

טפלנו שקר- ובעוונותינו גרמנו שפעלנו יחד פועלי שקר, התחברנו לעוברי עבירה. אילו סביבות מחזקות ואילו סביבות מחלישות יש לי בחיי? איך אני יוצר סביבה מחזקת? מתי אני נוהג כעבריין שנשאר בעבר שלי ומסרב לנוע קדימה?

יעצנו רע- ייחדתי עצמי עם נשים. עד כמה אני שם לב להלכות הצניעות? מה משמעות הצניעות בחיי? מתי אני מוצא את עצמי חשוף לתכנים מיניים מיותרים? למה אני צריך להיחשף לתכנים האלו?

כזבנו- דברנו דברי כזב בין לתועלת או ללא תועלת, כעסתי. מתי אני משקר לעצמי ומאשים את הסביבה? מתי אני כועס? למה אני מוצא את עצמי כועס? מתי אני נוקשה ודורש דברים בכוח מסביבתי?

לצנו- לבשתי שעטנז ולא שלמתי שכר פעולת שכיר בזמנו ועברתי על לאו דלא הלין פעולת שכיר אחד עד בוקר (לא לעכב תשלום לאדם שעובד אצלי או שמבצע עבודה עבורי). באלו מצוות אני מעגל פינות? מדוע אני מזלזל במצוות אלו? האם אני רוצה להתחזק במצוות מסויימות? האם אני מתרגש מעמדת הסובבים אותי בנוגע לקיום מצוותי? האם אני הוגן עם חברי ועומד בהתחייבויותי כלפיהם?

מרדנויש שעושה עבירה אעפ"י שאין יצרו תקפו עליו רק מחמת שאינו מאמין כלל במצוות. מתי אני מוצא עצמי מחפש אחר מילוי חיצוני ומתי אני מרגיש מלאות מתכנים מהותיים? האם אני מאמין בכוחן של המצוות? היכן אני מכריח את עצמי בכוח לעשות דברים שלא מתאימים לי?

נאצנו- נשבעתי לשווא ולשקר, נדרתי ולא שלמתי, נהניתי מהעולם הזה  ללא ברכה. האם אני זוכר מהיכן מגיע השפע לחיי? האם אני שמח בחלקי? האם אני עומד בהתחייבויות שלקחתי על עצמי? למה אני מתקשה לעמוד בהן?

סררנוסר ליבנו מעבודת הבורא. האם אני פונה לשמיים במהלך יומי? האם אני שואל מה ה' רוצה ממני במצבים שונים?

עוינו- עושה עבירות במזיד. מתי אני מעוות את עצמי כדי להיות מישהו או משהו שאני אינני?

פשענומורד. מתי אני מתוסכל על שאיני מקבל את "המגיע לי"? האם אני רואה את הטוב במה שזכיתי בחיי?

צררנו- היינו צוררים אחד לחברו. מתי אני רואה בעין צרה את הטוב שיש לחברי? האם אני שמח בהצלחת חברי? האם אני מכיר בשפע שמגיע מהבורא או שמאמין שהשפע שלו מגיע על חשבוני?

 הקשינו עורף- קשינו עורף ולא עשינו תשובה. כשאני מגלה שטעיתי האם אני מסכים להודות? האם אני לוקח אחריות על חיי או מגלגל אותה על הסביבה, על משפחתי על נסיבות חיי, על תכונותי?

רשענו- עשינו מעשים שעל ידי זה נקרא רשע. מתי אני מרגיש שאני מאשים את עצמי ומרשיע את עצמי לכף חובה? מתי אני דורש מעצמי הישגים או תוצאות שאינן מתאימות לי? 

שחתנו- עשינו דבר ערווה. מתי אני מבזבז את כוחותיי לשווא? מדבר דיבור שאינו מוסיף לעצמי או לסביבתי, נמצא בסביבה ונחשף לדברים שפוגעים בי נפשית ורוחנית?

תיעבנו- עשינו מעשים רעים שנקראים תועבה. באלו מקרים אני מתעב את חיי? האם אני מאמין שאני מקבל מה' את הטוב ביותר בעבורי ברגע זה?

טעינולא הלכנו בדרך הישר. אלו ערכים מובילים את חיי? האם אני נאמן לערכים אלו? מתי אני הולך בדרך עקומה שלא תואמת אותם?

סרנו- ממצוותיך. אלו מצוות אני מקיים ללא כוונה ובדרך אוטומטית? כיצד אני יכול להוסיף כוונה וריכוז בשעת עשיית המצווה?

בנטיית גרון- על גאווה  הניכרת מבחוץ. מתי אני מחפש אחר קבלת אישור מסביבתי? האם אני מסכים שאני טוב, מוצלח ואהוב כפי שאני, שכך בדיוק ה' רוצה שאהיה? שהתקדמותי הרוחנית מתחילה ממקום שבו אני אוהב את עצמי ולא ממקום שבו אני כועס על עצמי....

בשקור עיןעל הסתכלויות אסורות. האם אני מסתכל על דבר שאינו שייך לי ומושך את תשומת ליבי לדבר שאינו בקדושה. האם אני מסתכל על דברים שמורידים אותי מבחינה נפשית או רוחנית?

בשיח שפתותינועל שיחות בטלות ודיבור בבית הכנסת. האם אני מרוכז בשעת התפילה? על מה אני חושב במהלך התפילה?

בעיניים רמות- על שהתגאה בלבו וכלפי חוץ עשה עצמו עניו. מתי אני מצטנע כלפי חוץ אבל בפנים מרגיש עליונות על האחר?

בעזות מצח- שהעזתי פניי נגד אדם מבוגר ממני, מורה שלי, מדריך שלי. באלו מקרים אני נוטה לא לזלזל במורי/רבותי? האם אני מסכים לרב או מורה להנחות אותי בחיי? האם אני מסכים לא לדעת?

בפריקת עול- שפרקתי מעצמי עול מצוות. אלו מצוות אני רוצה להוסיף לחיי? האם אני מכיר ביכולת החיבור והציוות בתפילה לבורא עולם או שאני רואה במצווה מטלה משמימה?

בפלילות- על  שלא נהגתי ביושר עם אדם אחר ושלא דנתי את חברי  לכף זכות. מדוע אני שופט את עצמי ואת חברי? האם אני מרגיש שמשהו רודף אחרי? האם אני זוכר שאף אחד לא רודף אחרי חוץ ממני עצמי?

בצדיית רע- שרצה לעשות לחברי רעה ואפילו ע"י אחרים ואפילו לא הצלחתי לעשות זאת. האם אני זוכר שכל מפגש עם האחר יש בו מסר מה'?

בצרות עין- שנמנעתי לעשות טובה לחברי. האם אני מפרגן לחבר? האם אני מעודד את חברי? האם אני מרגיש שהצלחת חברי היא על חשבוני או שאני מכיר בכך שכל אחד מאתנו מקבל את השפע מה'?

בקלות ראש- האם אני מכבד את בית הכנסת? האם אני מכבד את הזמן שאני מבלה בו בבית הכנסת? במה מתבטא הכבוד שלי כלפי בית הכנסת?

בקשיות עורף- שהקשתי עורפי והתעקשתי מלשמוע לדברי הורי, מדריכי, קרובי, אשתי , בעלי.

האם אני מעז להגיד שאיני יודע? היכן אני יכול לוותר ולהיות רך ועדין יותר עם סביבתי? מתי אני דורש מעצמי ומאחרים יותר ממה שאני מסוגל?

בריצת רגליים- על שמיהרתי דווקא לעשות עבירה, על שמיהרתי לשפוט ולהוכיח את חברי בלי לברר היטב לפני. האם אני מכיר את כוחה של ההמתנה בחיי? האם אני פועל באופן אוטומטי ונמהר או שמסכים להמתין?

ברכילותמרכל על חברי לחינם ואפילו אמת וכן המזכיר שם שמיים באופן סתמי. מתי אני מרכל על חברי? האם אני מכיר בנזק שהרכילות גורמת לי? מדוע אני מרכל? האם מתוך חוסר בטחון ורצון להרשים את סביבתי?

בשבועת שוואנשבעתי לדבר שקר. האם לקחתי על עצמי התחייבויות שלא עמדתי בהן? האם אני עומד בהחלטותיי? האם אני מאמין לעצמי כשאני מחליט לעשות שינויי בחיי?

בשנאת חינם- על שאני שונא את רעי בלבבי. האם אני מכיר בכך שכל שנאה שאני שונא את זולתי היא שנאת חינם? למה אני צריך לשנוא, איזה צורך בתוכי השנאה משרתת?

בתשומת יד- חוב שאני חייב לחברי ואיני משלם לו. האם אני הבטחתי דבר לחברי ולא עמדתי בהתחייבותי? האם שאלתי דבר מחבר ולא השבתי לו? האם אני מכיר תודה לה' על הטוב שקיבלתי, האם אני משלם באמירת תודה על הטוב שקיבלתי?

ובתמהון לבב- על שחטאתי בגלל שהייתי מוטרד ובצער. האם אני כועס על עצמי? האם אני מסכים שמה שכרגע מקבל בחיי הוא הטוב בעבורי ברגע הזה? האם אני נתקע במחשבה שרק "מעביר את הזמן" עד שיגיע ה"דבר האמיתי"?

עולה- על שביטלתי מצוות עשה או מצוות לא תעשה (אם במודע או שלא במודע כגון תפילין לא כשרות). האם אני לומד הלכות ומבין את פרטי המצווה?

חטאת- איסור כרת בשוגג. כגון: מלאכה אסורה בשבת מדאורייתא, לפי שלא ידעתי הדין או ששכחתי. האם אני מעניק לשבת משמעות ותוכן? האם אני מרוכז בדברים שאני עושה בחיי או שהריכוז שלי מתפזר (פיזור דעת)?

קורבן עולה ויורדשנשבע על דבר לעשותו או לא לעשותו ועבר בשוגג. האם אני שם לב לאמירותיי, או מפזר אותן ללא תשומת לב? האם אני בודק שבאמת יכול לעמוד בדברים שאני אומר לפני שאני אומרם?

אשם וודאי ותלוי- ודאי: מי שהיה בידו ממון חבירו שלא כדין וכפר (שיקר שהממון אינו בידו) ונשבע לשקר. האם ניצלתי את אמונו של חברי בי לרעה?

                        תלוי: מי שעשה בשוגג (לא בכוונה) ספק עבירה. האם אני מוכן לסלוח לעצמי על  

                                    עבירה שעשיתי?

מכת מרדות- על לאו שאין בו מעשה כגון גילוח בתער

מיתה בידי שמים-על עיסה שלא הורמה חלתה וזר שאכל את החלה

כרת וערירי- שעושה מלאכה ביום כיפור במזיד, אוכל ביום כיפור וכן האוכל חמץ בפסח. האם אני עושה בכוונה כדי להרגיז? מתי אני רוצה ליצור תחושה של כעס כלפי ? מתי אני רוצה לעורר ריב עם זולתי? מה אני מרוויח מריב עם זולתי?

ארבע מיתות- סקילה: מחלל שבת ומקלל אביו ואימו. הרג: רוצח. חנק: הפוגע באביו ואמו. האם אני שופט את הורי? האם אני מאשים את הורי בכשלונותי? האם אני מתעסק עם דברי חול בשבת? כיצד אני יכול להתעלות רוחנית בשבת?

על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה- בין שיש בהן קום ועשה כגון תפילין ובין שאין בהן קום ועשה כגון ציצית. האם אני זריז לדבר מצווה? האם אני מתעכב ומשתהה שהזדמנות לעשות מצווה ולהוסיף טוב מזדמנת בדרכי?

את הגלויים ואת שאינם גלויים לנו וכו'... האם אני מתעקש להסביר את המציאות של חיי  בהסברים הגיוניים וחד משמעיים או שאני פתוח להבנה שישנה מציאות אלוקית נסתרת שמניעה את חיי.

באונס וברצון- על שעבר עבירה באונס ונהנה בעשייתה.

באימוץ הלב- שנמנע מלעזור לחברו בעת צרה, שלא נתן צדקה בלב שלם וכן על שהתאכזר.

בבלי דעת- על שחטא בשוגג ולא נזהר, על שחטא במזיד ועי"ז נכשל בשוגג, ועל שלא למד דינים ולכן חטא.

בביטוי שפתיים- על שהקניט את חברו בדבריו, ועל עוון נדרים משבועות ואפי' קיימים, ועל הטחת דברים קשים כלפי מעלה.

בגלוי ובסתר- בגלוי: על שחטא וגרם לחילול השם ולהחטאת הרבים.

בגלוי עריות- על שחטא בעריות

בדבור פה- על שחטא בדיבורו, הלבין פני חברו, נטירה, דברי כעס, מצער חברו, מספר סוד חברו, שחוק וקלות ראש בתפילה ובבית המדרש.

בדעות ובמרמה- על שרימה את חברו, על שדבר אחת בפה ואחת בלב, על גניבת דעת, על ענייני הונאת ממון.

בהרהור הלב-על שהתגאה בלבו, על שהרהר הרהורים רעים (כגון חמדות ותאוות), מתהדר במידות לא שלו.

בהונאת רע- על הונאת ממון והונאת דברים ועל שמצער חברו ברבים.

בווידוי פה- שהתוודה ולא חשב לעזוב חטאיו.

וועידת זנות-שהתוועדו לדבר ערווה

בזדון ובשגגה- על שחטא במזיד ובשוגג

בזלזול הורים ומורים -על שלא כיבד הורים, אחים גדולים, מורים.

בחוזק יד- שחיזוק ידי עוברי עבירה.

בחילול ה'-על שחטא בשוגג ובמזיד חטא שידוע לציבור או שלא התנהג כראוי עם בני"א

בטיפשות פה- על שחטא בדיבור פה בגלל סכלותו.

בטומאת שפתיים-שטמא שפתיו בחטאים שבלשונו כגון: כגון ניבול פה ודברים האסורים של תאווה.

ביצר הרע- שהניח ליצר הרע להשתלט עליו ועל שעשה עבירה בלא שנתאווה לה.

ביודעים ובלי יודעים- בין במזיד ובין בשוגג, בין אם חברינו יודעים שהזקנו להם ובין אם לא.

על חטא שחטאנו לפניך...

בכפת שוחד- על שלקח ונתן שוחד ובכלל זה שוחד דברים.

בכחש ובכזב- שחיב או שהבטיח לחבירו משהו ואינו מקיימו והמדבר שקר וכזב.

בלשון הרע- שעשה לחבירו רעה בלשונו ואפילו שלא בפניו.

בלצון- שמתלוצץ מאדם או מדברי תורה או ממצווה וכן אם לקח חלק בקיבוץ אנשים למעשה ליצנות.

במשא ומתן- על הונאת שעשה בעת משא ומתן.

במאכל ובמשתה- על שנכשל במאכלות אסורות, על שלא ברך כדין ועל ריבוי אכילה.

בנשך ובמרבית- שהלווה בלא היתר עסקה ועל שאר איסורי ריבית.

 

ולסיום עוד ווידוי קצת שונה שמצאתי ברשת ...

אהבנו, בנינו, גידלנו, דאגנו, השתדלנו, והצלחנו חלקית. זייפנו לפעמים. חטאנו, טעינו, יצאנו מזה איכשהו. כאבנו, למדנו, מעדנו, ניסינו. סלחנו מעט מדי לעצמנו ולאחרים. עשינו משהו בכל זאת. פרנסנו. צדקנו לעתים רחוקות. קיבלנו הרבה, רצינו הרבה מדי. שמחנו פחות ממה שהיה אפשר וצריך. תודה על הכל. (מאת ורד נועם)                

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
הרישום להשתלמויות קיץ - אביב נסגר. ניתן להשאיר פרטים ברשימת ההמתנה, ואנו נודיע לכם כשיפתח מחזור נוסף.

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים