תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תורת חיים > עלינו לשבח

עלינו לשבח

רעות ברוש
הדפסה
מקצוע: תורת חיים
נושא: אני ואלוקי, תפילה

מקובל לומר כי 'הכל הולך אחר החיתום'. בשיעור זה ננסה להתבונן בתפילה החותמת את התפילה בכל ימות השנה- תפילת 'עלינו לשבח'. נחשוב מהי המשמעות של תפילה זו עבורנו, מהי התחושה לסיים דווקא במילים אלו את התפילה. נלמד כיצד התגלגלה תפילה זו מתפילה שהיתה נאמרת כחלק מסדר 'מלכויות' בראש השנה לתפילה המסיימת את התפילות בכל ימות השנה, נכיר את ההסטוריה של קידוש ה' בעת מסעות הצלב וננסה לחשוב מדוע יהודים רבים בחרו לומר דווקא תפילה זו בהליכתם אל המוות, למסור את נפשם על קידוש ה'. ננסה להתחבר לאותם יהודים רחוקים ולראות איך ההכרות עם פרק זה בהסטוריה של עמנו יכולה להעניק אור חדש לתפילת 'עלינו לשבח' הנאמרת על ידינו כיום.

 

הצעה למהלך שיעור:

א.  נבקש מהתלמידים לקרוא את תפילת עלינו לשבח בסידוריהם, ולסמן משפט אחד שהוא משפט מרכזי בתפילה זו עבורם. נשמע כמה משפטים וננסה לחשוב יחד מדוע דווקא תפילה זו נבחרה להיאמר בסיום התפילה.

 

ב. רקע הסטורי: לא תמיד תפילת עלינו לשבח נאמרה בסיום התפילה, בראשונה היא היתה נאמרת כחלק מסדר מלכויות בר"ה. במסעי הצלב יהודים רבים בחרו למות על קידוש ה' ולא להיאנס להמיר את דתם. תקופת מסעי הצלב נחשבת כתקופה של קידוש ה' הנרחב ביותר במהלך ההסטוריה, ורבים נטלו את חייהם ואף את חיי ילדיהם על מנת שלא להמיר את דתם.

ישנן עדויות כי יהודים רבים נשאו את תפילת 'עלינו לשבח' ברגעיהם האחרונים. לאחר תקופה זו, הוכנסה תפילת 'עלינו' לסיום כל התפילות בכל ימות השנה (הרחבה על כך כדאי לקרוא במאמר)

נספר לתלמידים על מסעי הצלב (אפשר להראות קטע קצר מאחד הסרטים הבאים: 'ממלכת גן עדן/ רובין הוד/ ממלכת השמיים)

נחלק את העדויות על אמירת עלינו לשבח לפני המוות.

 

ג. תרגיל כתיבה יוצרת: נבקש מכל תלמיד לדמיין שהוא דמות החיה בקהילה יהודית באשכנז של ימי הביניים. הוא יכול להיות ילד, מבוגר, צעיר, אחד מן החכמים או מפשוטי העם, ולכתוב קטע ביומנה של אותה דמות. מה עבר עליה בזמן מסעי הצלב, מה היא רואה סביבה, מה ההתלבטות והרגשות שחוותה בעקבות קידוש השם הנרחב שהתרחש סביבה.

נאפשר לתלמידים המעוניינים בכך להקריא את שכתבו.

 

ד. מבנה התפילה-  נלמד את מבנה התפילה על פי המצגת המופיעה באתר.

לתפילה שני חלקים-

הראשון עוסק בהווה, עם ישראל נותן שבח לה' על שהבדילנו מכל העמים, ומוטלת "עלינו" החובה להתבונן ולהכיר ולשבח את עושה שמים וארץ. הפסוק החותם את הקטע מדגיש את חובת הידיעה וההפנמה - "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים" (דברים ד', ט). כאן ניתן אף לספר לתלמידים על דרישות הצנזורה הנוצרית להשמיט את המשפט 'שהם משתחווים להבל וריק" עניין זה מפורט בהרחבה במאמר.

הקטע השני הוא בקשה לעתיד- מתאר כפועל יוצא ("(ו)עַל כֵּן") את התקווה, שבמהרה כל העמים יקבלו עליהם את עול מלכות שמים, וכולם ביחד יעבדו את ה' שכם אחד, כמו לאחר יציאת מצרים כשעם ישראל וכל העמים הכירו את שלטון ה' בעולם - "ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" (שמות ט"ו,יח).

המצב הנוכחי המתואר בחלק הראשון מתורגם בחלק השני לתפילה ולתקווה לעתיד לבוא.

 

נחזור כעת שוב לשאלה מתחילת השיעור- מדוע דווקא תפילה זו נקבעה להיאמר בחיתום התפילה?

נשמע את התלמידים ונלמד את שתי התשובות שלפנינו:

  • רבי אריה ליב גורדון, מאה י"ט, בפירוש 'עיון תפילה'

וכמה מן הסובלנות בלי דוגמא יש לראות בסגנון תפילות כאלה, שהיהודי האמלל הנפגע כל ימיו מרשעת פועלי און - הולך בקרב צרה ודואג לאחרית מציקיו גוזלי משפטו כמו לאחרית עצמו והוא עומד ומתפלל עליהם בכובד ראש שיזכו גם המה להכיר את האמת לֶאור באור החיים כמונו

  • בית חיים על טור אורח חיים סי' קל"ג

"לתקוע בלבבנו קודם שנפטרים לבתינו יחוד מלכות שמים ושיחזיק בלבבנו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שד-י ..."

ה. לסיום, נערוך סבב בו נענה על השאלה: לאחר הלימוד שערכנו והבנת הרקע של תפילת עלינו לשבח, ננסה לומר במילה אחת- מהי משמעותה של תפילה זו עבורי?

 

חדש באתר

השתלמויות מקוונות וקהילות מקצועיות
השתלמויות מבית לב לדעת לשנת תש"פ.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים