תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תורת חיים > ברכות התורה

ברכות התורה

רעות ברוש
הדפסה
מקצוע: תורת חיים
נושא: אני ואלוקי, תפילה

במאמר למורה ישנה התייחסות לכמה נושאים באשר לברכות התורה:

א.      האם ברכות התורה הן מדאורייתא או מדרבנן

ב.       מה היחס בין ברכת "אהבה רבה" בתפילת שחרית, בה יש הודאה על נתינת התורה, לבין ברכות התורה

ג.        האם הברכה חלה על כל עיסוק בתורה או רק על לימוד בתחומים עם אופי מסויים (תנ"ך, מדרש, משנה גמרא...)

ד.       מה היחס בין ברכת התורה ביחיד לברכת התורה ברבים

ה.      מהו תוכן הברכות ומהותן

ו.        מהן חשיבותן ומשמעותן של ברכות התורה

 אנו בשיעור נתמקד בעיקר בשני הנושאים האחרונים, וכל מורה מוזמן להרחיב ולהוסיף בנושאים האחרים לפי ראות עיניו ולפי הזמן העומד לרשותו.

 

מהלך השיעור:

א.      לימוד הגמרא בנדרים פ"א- נחלק דף לימוד, ונשאל מדוע ילדיהם של תלמידי חכמים אינם יוצאים גם הם תלמידי חכמים? (אפשר להציג זאת כהתמודדות של חכמים עם תופעה שבה הבנים אינם הולכים בדרך אבותיהם, מה שהיינו קוראים היום - חזרה בשאלה, דתל"שיות- מה גורם לתופעה זו? ) החכמים בגמרא מעלים כל מיני כיוונים- מעניין לראות מה האפשרויות שהם מעלים, אלו מהן נתונות בידי ההורים לשינוי ואלו אינן ניתנות לשינוי. בין האפשרויות הנמנות קיימת האמירה 'שלא ברכו בתורה תחילה'- לא ברכו את ה' לפני לימוד התורה- נשאל את התלמידים מהי משמעותה של אמירה זו? מה פירוש הדבר שלא ברכו לפני לימוד תורה? מה הדבר מבטא?

ב.       לימוד המקורות בעניין זה:

1.      הגמרא במסכת ברכות (מתייחסת לברכת התורה בציבור)- הברכה לפני הלימוד או הקריאה בתורה מבטאת נתינת כבוד וגדולה לנותן התורה, פיאור שמו הכרה  במקור האלוקי של התורה.

2.      ערוך השולחן- בקשת עזרה משמיים שיזכה האדם להבין ולהצליח בלימודו

3.      האדמו"ר הזקן- ביטוי להנאה והתענוג שחשים בעת לימוד התורה והודאה על כך.

4.      האדמו"ר מראדזין- ביטוי לכך שהאדם מכיר בערכה של התורה, ומתוך כך שמודע לערכה וגודלה- יזכה לקנות אותה.

ג.        לאחר שעסקנו בחשיבות שישנה בברכה לפני לימוד תורה, נעבור לשאלת התוכן- מה צריכה לכלול ברכה זו? כיצד יש לנסח אותה? הגמרא במסכת ברכות דף י"א מביאה בשם שלושה אמוראים שלוש עמדות שונות לגבי תוכן הברכה, ולאחר שלוש הדעות מציע רב פפא לשלב את שלוש הברכות ולומר את שלושת הנוסחים.

 

ד.       נחלק את הכיתה לארבע קבוצות, כל קבוצה תקבל דף דרכו תתמקד בדמותו של אחד מן החכמים ותנסה להבין מהו המוקד של תפיסתו את ברכת התורה, ולראות את הקשר בין מימרות אחרות של אותו רב בעניין לימוד תורה לבין הנושא אותו הוא מעלה כמרכזי בברכה. (ישנה כרטיסיה לכל דמות. רב יהודה מדגיש את הקדושה בלימוד התורה ואת העיסוק האישי בדברי תורה, רבי יוחנן מדגיש את חשיבות הנעימות בלימוד והעברת הלימוד לכלל ישראל ולדורות הבאים, ורב המנונא מדגיש את בחירת ישראל והבדלתו מהעמים על ידי מתן תורה בסיני.)

ה.      אסיף- כל קבוצה תציג את מסקנותיה.

 

ו.        לסיכום- ידוע שלכל אחד מישראל יש את החלק שלו בתורה, את האות המיוחדת שלו בתורה, נזמין כל אחד מן התלמידים לחשוב על השאלה 'מהי התורה בשבילי' ולנסח את הברכה שלו על לימוד תורה, ברכה שיכול להיות בה גם מימד של שבח והודאה וגם מימד של בקשה. (אפשר לעשות תרגיל זה גם בפתיחת השיעור, כדאי מאד להקדיש זמן לשמיעת התלמידים המעוניינים לשתף במה שכתבו)

 

להרחבה ראו מאמרו של ד"ר בני גזונדהייט על ברכות התורה

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים