תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > תורת חיים > ברכת אשר יצר

ברכת אשר יצר

רעות ברוש
הדפסה
מקצוע: תורת חיים
נושא: אני ואלוקי, תפילה

שיעור זה עוסק בברכה מפתיעה ומיוחדת מאד- ברכת אשר יצר, הנאמרת ביציאה מבית הכסא. ברכה זו מקדשת אף את המעשים הבזויים לכאורה, ומקשרת גם אותם אל הבורא, מתוך הודאה גדולה.

ישנם עניינים רבים שניתן לעסוק בהם סביב ברכה זו, ורבים מהם מפורטים בהרחבה במאמר, בשיעור זה בחרנו לעסוק בשלוש נקודות מרכזיות העולות מן הברכה-

א.      'גוף האדם- המכונה שלא תאמן': ברכת אשר יצר היא הודאה על החכמה העצומה המשוקעת בבריאת האדם וביצירתו, ננסה להתבונן בפלא שהוא- אנחנו, ולהודות על כך...

ב.      מה בין כסא  הכבוד של מטה לכסא הכבוד של מעלה? כמה מפתיע ומעורר פליאה לגלות ששמו של המקום בו נעשים מעשים ארציים וגופניים כל כך, זהה לשמו של כסאו של הקב"ה, ביטוי לגילוי השכינה ולמלכות ה' בעולם. בשיעור נעמוד על נקודה זו.

ג.       'ומפליא לעשות'- מבין מגוון הפירושים לביטוי זה נתמקד בפירושו הנפלא של הרמ"א העוסק בקשר בין גוף לנפש, נכיר תפיסות שונות לקשר זה וננסה לחוש אותו בעצמנו...

להרחבה ניתן לקרוא את מאמרו של ד"ר בני גזונדהייט על ברכה זו.

 

ברוך אתה ה'

א-להינו מלך העולם

אשר יצר את האדם בחכמה

וברא בו נקבים נקבים

חלולים חלולים

גלוי וידוע לפני כסא כבודך

שאם יפתח אחד מהם

או יסתם אחד מהם

אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך

אפילו שעה אחת

ברוך אתה ה'

רופא כל בשר

ומפליא לעשות

 

הצעה למהלך שיעור:

א.      פתיחה- אפשרות ראשונה: דמיון מודרך. נפתח בהרפיה של כל אברי הגוף, מקודקוד ועד לכפות הרגליים, נשימות עמוקות ורגועות, כמובן הכל בעיניים עצומות ואחרי שכל הגוף רפוי, וערכנו 'סקירה' שלו מלמעלה למטה, נבקש מהתלמידים לנסות לחוש איבר אחד של הגוף שאליו הם מתנקזים כרגע, ומרגישים אותו באופן מיוחד- מהו? מה הם חשים? איזו מתנה האיבר הזה או החלק הזה בגוף נותן לנו? נסיים בכמה נשימות עמוקות, נפקח עיניים- וסבב שיתוף סביב השאלה- על מה אני רוצה להודות לה' בגוף שלי? משהו אחד שמתנוצץ לי כרגע.

אפשרות שניה: פתיחה בסרטון קצר שמתאר את פלאי הבריאה המדהימים המשוקעים ביצירת האדם, ואחריו- סבב של התרשמויות ומחשבות, וכנ"ל- דבר אחד שרוצים להגיד עליו תודה ביחס לגוף.

ב.       כעת נקרא את ברכת 'אשר יצר' ונראה שעניינה המרכזי הוא ההודאה על החכמה הגדולה שביצירת האדם ועל הפלאים שבו. נבקש מהתלמידים לשתף במחשבות ושאלות ראשוניות על נוסח הברכה, ונעבור להתמקד בביטוי- 'בחכמה'- איך נבין את האמירה 'שיצר את האדם בחכמה'? לאחר שנשמע את התלמידים נראה את המקורות הבאים שמפרשים בדרכים שונות ביטוי זה-

1.      אמירה על החכמה האלוקית הגדולה שבאה לידי ביטוי בבריאת האדם ובבריאת העולם בכלל

2.      החכמה האלוקית בסדר השתלשלות הבריאה- קודם יצירת התשתית לחיים אנושיים ורק לאחר מכן בריאת האדם עצמו.

3.      השכל והתבונה שניתנה לאדם לעומת שאר היצורים.

4.      הקב"ה יצר את האדם על מנת שינהג בחכמה- יקיים את תרי"ג מצוות (= גימטריא חכמה)

 

"בחכמה"

  • "...ברכת אשר יצר את האדם בחכמה, שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה" (שו"ע או"ח סימן ו').  תהלים ק"ד, כד: "מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך".
  •  "תנחומא "ויברא א-להים את האדם" אמר רבי בון: בחכמה. שהתקין מזונותיו ואח"כ בראו ... לכך נברא בערב שבת כדי שיכנס לסעודה מיד וע"כ יסדו 'אשר יצר את האדם בחכמה' " (תוספות ברכות דף ס' ע"ב).
  •  "בחכמה קאי (=מוסב) על האדם שנתן לו הקב"ה חכמה בבריאתו, לא כן כל שאר בעלי חיים שלא ניתן להם חכמה" (מהרש"א).
  • על דרך הרמז דרשו: "חי"ת כ"ף מ"ם ה"י בגימטריא תרי"ג פי' יצר את האדם לכבודו לקיים תרי"ג מצות" (פירוש "ענף יוסף").

 

ג.        נפתח לדיון בין התלמידים את השאלה- מה דעתם על כך שהוקצתה ברכה מיוחדת לעשיית צרכים? מה הדבר מעורר בהם? מה לדעתם קביעת ברכה זו מבטאת?

לאחר שנשמע את תשובותיהם,  נראה שני מקורות המתייחסים לעניין זה דרך הביטוי 'לפני כסא כבודך'. המקור הראשון, מדברי הגר"א, עונה על השאלה מדוע נוסח הברכה אינו 'גלוי וידוע לפניך'?

המקור השני ממסכת מידות מסביר את הביטוי בית כיסא של כבוד- מדוע נקרא כך.

 

"לפני כסא כבודך"

  • "מה שמזכירין כאן כסא הכבוד בברכת עשית צרכיו הוא לאפוקי מדעת האומרים שהקב"ה אי אפשר שישגיח על עולם השפל לכך אנו אומרים שאפילו לפני כסא הכבוד שאפילו המלאכים הגבוהים עומדים כמה רבי רבבות פרסאות אפילו משם הוא משגיח על דברים שפלים כאלה..." (מנחת אליהו להגר"א עמוד א')
  • המושג "בית כסא של כבוד" מציין בלשון המשנה את מקום עשיית הצרכים, והתוספת "כבוד" מתפרשת לפי דרכי הצניעות שנוהגים בו: "ובית כסא של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול- יודע שיש שם אדם פתוח- יודע שאין שם אדם" (משנה תמיד פ"א מ"א).

 

ד.       ניתן לכל תלמיד שני עיגולים בגודל זהה ובצבעים שונים. עיגול אחד יסמל את הגוף ועיגול שני יסמל את הנפש. נבקש מכל אחד מהתלמידים שיניח את העיגולים בצורה שתבטא את הקשר בין גוף לנפש כפי שהוא מבין אותו. ניתן להשתמש גם במספריים וצבעים למי שרוצה לערוך שינויים בעיגולים על מנת להבהיר את עמדתו. נערוך סבב בו כל תלמיד יסביר את עמדתו.

ה.      בהמשך ישיר למשימה הקודמת, נסיים את השיעור בביטוי החותם את הברכה- 'ומפליא לעשות'. מה משמעותו של ביטוי זה?

ניתנו לכך כמה פירושים, שמומלץ לראותם במאמר המצורף, אנו נתמקד בפירושו של הרמ"א שמסביר כי הפלא הגדול בבריאת האדם הוא החיבור בין גוף לנפש- איך הנשמה, שהיא דבר מופשט ורוחני, קיימת בגוף הגשמי. בברכת אשר יצר אנו מודים לה' על שהתקין לנו כלי ראוי וטוב להשרות בו את הנשמה, שהיא חלק אלוק ממעל ואם הגוף אינו חזק ואינו בריא, הנשמה לא יכולה לפעול את פעולתה בעולם הזה.

 

"מפליא לעשות"

·   "מפליא לעשות קאי (=מתייחס) על הנשמה שנתן באדם וזו היא פליאה גדולה שיתקיים דבר רוחני והוא מן העליונים, בדבר גשמי- בגוף האדם שהוא מן התחתונים ואי אפשר לנשמה לעשות פעולתו להשכיל במושכלות בעוד שאדם חולה בעל מום באחד מאיבריו כי כאב גופו מטרידו מלעשות פעולתו וע"כ אמר רופא חולי כל בשר וע"י זה מפליא לעשות שהנשמה נקשרת בגוף וע"כ תקנו לומר מיד אחר ברכה זו ברכת א-להי נשמה (רמ"א ב"דרכי משה" או"ח סימן ו') "מפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי והכל הוא ע"י שהוא רופא כל בשר כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו" (רמ"א על שו"ע שם).

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים