תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > מעגל השנה > אלול - חודש הרחמים והסליחות

אלול - חודש הרחמים והסליחות

עינת ריינוס
הדפסה
כיתה: ד-ו, בנים ובנות
נושא: חודש אלול

בשיעור הקרוב נעסוק בהזדמנות שמעניק לנו חודש אלול, להתבונן פנימה ולמצוא בנו נקודות טובות וטעונות תיקון.בע"ה, ההכנה שהוא מאפשר תביא אותנו מבוררים ומדוייקים יותר לימי התשובה

חודש אלול-  חודש הרחמים והסליחות

קיצור שו"ע מקור חיים פרק ק' הלכות א-ב.

 

פתיחה:

נרשום על הלוח את שם החודש: אלול

 

·         נשאל את התלמידים: מה פירוש המילה הזו? (לא מה משמעותה, אלא מה פירושה הפשוט)

זהו שמו של החודש האחרון בשנה. באמת, זוהי שאלה קשה שגם הרבה  מהמבוגרים לא יכולים לענות עליה, כי 'אלול' איננה מילה בעברית אלא מקורה מהשפה הבבלית. (מורה המעוניין להרחיב- מצורף פירוט בסוף מהלך השיעור)

פירוש המילה אלול היא: לתור, לחפש.

תייר- הוא אדם שבא למקום מסויים ורוצה להכיר אותו. לבדוק ולחפש מה יש בו ומה אין, מה טוב ומה לא.

ולמה שם החודש שלנו נקרא כך? מה אנו צריכים לחפש?

אנו צריכים להתבונן בתוכנו ולבחון את המעשים שלנו: האם אני מתכוון כשאני אומר את המילים של התפילה? האם אני שומר על לשון נקיה? האם אני מתייחס יפה לאחי? ועוד.

 

·         נשלים את הטבלא הבאה: (אם קשה לתלמידים, ניתן לרשום על הלוח התנהגויות שונות, כמו- מכבד את הורי, אומר את האמת, נוטל ידיים בבוקר וכדו' והם ישבצו בטבלא)

 

 

חמישה דברים שאני טוב בהם

 

חמישה דברים שאני צריך לשפר בעצמי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתן לבצע שיתוף: שכל תלמיד יבחר פעולה אחת, לא משנה מאיזה חלק ויקריא.

 

מפגש עם המקור:

•           נקרא יחד את שתי ההלכות הראשונות של דיני חודש אלול (פרק ק') בקיצור שו"ע מקור חיים:

א.         ארבעים יום עשה משה רבנו בהר, וירד אל המחנה בי"ז בתמוז, שבר את הלוחות והרג עובדי העגל, ועשה ארבעים יום במחנה. בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה: "עלה אליי ההרה", והעבירו שופר בכל המחנה, שהרי משה עולה להר, שלא יטעו עוד אחרי עבודת אלילים, והקב"ה נתעלה אותו היום בשופר. ולכן התקינו חכמים שיהיו תוקעים בשופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה. וכל החודש תוקעים, כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה. ויש נוהגים שאינם מדברים שום שיחה של חולין מראש חודש אלול עד אחר יום הכיפורים.

ב.         נוהגים קהילות הספרדים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים, מראש חודש אלול ואילך עד יום הכיפורים. ומנהג הספרדים בירושלים לתקוע באמירות י"ג מידות שבסליחות ובקדיש תתקבל שבסיום הסליחות לפני "תיענו ותיעתרו". ואם מפריע הדבר למנוחת ילדים ואנשים עמלים ועקרות בית, ראוי לבטל המנהג, ויתקעו אחרי התפילה.

·         נבאר יחד מילים קשות, ואז נמשיך ונעמיק: מה המיוחד בזה? הרי אנחנו תמיד מצופים לבחון את המעשים שלנו ולבדוק אם אנחנו עושים את רצון ה'?

כדי לענות על השאלה הזו, ננסה לחזור מעט אחורה, לחודש סיון שבו קבלנו תורה:

 

ו' בסיון- קיבלנו את התורה בהר סיני

ז' בסיון- משה עולה להר להביא את הלוחות הראשונים ונשאר שם 40 יום.

יז' בתמוז- משה יורד ורואה את עמ"י חוטאים בחטא העגל, שובר את הלוחות והורג את החוטאים.

א' באלול- משה עולה שוב להר לקבל לוחות שניים.

י' בתשרי (יום כיפור)- משה יורד עם הלוחות השניים.

                

לימים שבין ר"ח אלול ליו"כ קוראים: 40 ימי רצון. מפני שבהם ה' התרצה והסכים לקבל את תשובת עמ"י ולכתוב מחדש את הלוחות, למרות שעם ישראל חטא. וכמו אז, גם היום ימי אלול הם ימים של רחמים ולכן מכונה חודש אלול: חודש הרחמים והסליחות, ויש בו מנהגים מיוחדים רק לימים האלה.

 

התבוננות

נקרא שוב ונזהה איזה מנהגים, מעשים מיוחדים לימים אלה אנו רואים שמזכירה ההלכה? (אפשר לצלם ולסמן )

1.       לתקוע בשופר-בסיום תפילת שחרית בדרך כלל ובזמן אמירת יג' המידות שבסליחות.

2.       שלא לדבר שיחות חולין- הכוונה לדיבורים סתמיים ולא חשובים.

3.        ובעדות הספרדים לומר סליחות.

 

אנו רואים שההלכות עוזרות לנו לזכור את ה' ולהתרכז בתפקיד שלנו בחודש הזה- להתבונן ולבחון את עצמנו. ונפרט:

1.       מדוע השופר נקרא דוקא כך? כדי לומר לנו: 'שפרו מעשיכם, חדשו מעשיכם!'

2.       עלינו לשים לב, יותר מתמיד למה שאנחנו אומרים ולהיות זהירים לא לשקר, לא לדבר דיבורים אסורים כמו למשל לשון הרע על מישהו.

3.       לבקש מה', יום יום בתפילה מיוחדת, שיסלח לנו על החטאים שלנו כמו שסלח לעם ישראל שחטאו בחטא העגל.

 

  להפנמה:

 נבקש מכל תלמיד לחשוב  על הלכה אחת מאלה שהזכרנו, או מצווה אחרת שהוא רוצה להתמקד בה, שהוא מקבל על עצמו להתאמץ ולהתקדם בה בחודש הקרוב, יותר מתמיד, כהכנה לראש השנה.

ננחה אום לחשוב: האם כדאי לבחור מצווה גדולה מאד שקשה לי מאד  לקיים ויהיה הישג נהדר אם אצליח להתמיד בה,  או אולי לבחור דווקא משהו יותר פשוט, שאולי יהיה מרשים פחות עבורי, אבל סביר יותר שאעמוד בו?

האם יש מצווה שחביבה עליכם במיוחד, או משהו שאתם כבר הרבה זמן רוצים לשפר בעצמכם?

וכו'.

 

סגירה שהיא פתיחה:

התלמידים יתבקשו לכתוב את תובנותיהם במחברת, והמעוניינים יוזמנו  לשתף בהחלטה את הכתה כולה.

( אם יהיה שיתוף רחב, ניתן גם לראות את ההתפלגות בכתה, כמה בחרו ובאיזו הלכה/מצווה)

באחד משיעורי דינים הבאים, . נברר עם התלמידים את מצבם ביחס להחלטה שקבלו, האם היא קשה להם או קלה, האם שכחו ממנה וכו'. נדגיש כי תמיד אפשר לשוב ולקבל על עצמנו אותה, גם אם שכחנו...

 

 

הרחבות למורה:

בנוגע לשם החודש, ניתן להרחיב לתלמידים ולהסביר: חז"ל אומרים לנו שאת שמות החודשים העלו ישראל איתם מבבל.

כשה' אומר למשה לשלוח את המרגלים בפרשת שלח לך, הוא מצווה: "שלח לך אנשים ויתורו את הארץ" .

תרגום אונקלוס על הפסוק מתרגם כך: " שלח לך גוברין, ויאללון ית ארעא דכנען "

איזו מילה בתרגום מזכירה לנו את שם החודש?- ויאללון

ואיזו מילה היא מתרגמת בפסוק? ויתורו.

 

חדש באתר

חג הקציר
שיעורים לקראת חג השבועות לבית הספר היסודי

מהבלוג שלנו

תבואה משוגעת- מחשבות פדגוגיות
התערוכה 'תבואה משוגעת' היא תערוכה שמבקשת ליצור מרחב חדש של למידה. התערוכה מזמינה את המתבוננים בה למסע לימודי וחוויה של התפעמות וצלילה פנימה תוך חוויה של עושר ומרחב. כמה מחשבות אודות המסע, אל התערוכה ובעקבותיה:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים