תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > יסודי > אירועים > הכל הולך אחר ההתחלה

הכל הולך אחר ההתחלה

רינת שיק
הדפסה
מקצוע: מעגל השנה
כיתה: ז-ח

השיעור יעסוק בנקודת הראשית כנקודת ציון משמעותית בכל תהליך. ההתחלה היא כח גנוז עצום של רצון ושאיפה, היא בעלת פן חגיגי שאין דומה לו בהמשך. התורה מזמינה אותנו לקדש התחלות: ר"ח, ר"ה, בכורות במשפחה, פטר רחם, ביכורים ועוד. בשיעור נתבונן בנקודת ההתחלה שלנו כתלמידים בשנת הלימודים במישור האישי ובמישור הכללי -כיתתי. שיעור כפול, לימים הראשונים בכיתה.

פתיחה והזמנה ללימוד:

כיוון שהשיעור עוסק בנקודת הראשית של תהליכים, הפתיחה עצמה של השיעור תהווה דוגמה  (שלילית) להתחלה.

המורה תכנס לכיתה וללא ברכת בוקר טוב, פתיחה נעימה וכו' תבקש מהתלמידים לפתוח ספרים של אחד מתחומי הדעת הנלמדים בכיתה, להעתיק מהלוח ולענות על שאלות. תוך כדי היא תודיע שיש בוחן בסוף השיעור על כל מה שנלמד. אפשר מראש לשתף כמה תלמידים ב"מזימה" לבקש שישתפו פעולה כדי להבליט את ההתנגדות של שאר התלמידים או מאידך שיציתו את ההתנגדות. לאחר כמה דק' במשחק הזה. המורה תעצור. ותשאל את התלמידים מה שלומם, איזו אוירה יש בכיתה? מדוע?  

נבקש להתחיל את השיעור מחדש, קצת אחרת...

ונשמיע את השיר: "המסע" / בן סנוף.

בזמן ההאזנה נזמין את התלמידים לחשוב על המסע שאנו עומדים להתחיל בכיתה. נדון האם המסע  שלנו השנה הוא אישי/ קבוצתי, האם חשוב לתכנן אותו ועוד.

 

נחלק  דף מקורות לעבודה בחברותות.

 

נזמין תלמידים לקרוא בפני הכיתה את התפילות שניסחו. ניתן לענות "אמן" בסוף כל תפילה...

חלק ב':

כעת, נתחלק לקבוצות של חמישה תלמידם בקבוצה. כשברקע שירים הקשורים להתחלות, ("המסע"/ בן סנוף, "תחשוב טוב יהיה טוב"/ אודי דוידי ועוד) ,  כל קבוצה תנסה להגדיר נקודת ראשית של הכיתה כקבוצה. על הלוח נכתוב את כל ההצעות וננסח כמה כותרות המקובלות על כולם, למשל: למידה, יחסים חברתיים, אוירה , נראות ועוד. כל קבוצה תחלק את משתתפיה לפי התחומים שנקבעו. לאחר החלוקה ילך כל נציג לתת הקבוצה תחת הכותרת שלו . כל תת קבוצה תכתוב על דף "הרהורים של ראשית" בתחום שלה : מה היינו רוצים שיקרה בכיתה השנה? מה יעזור לרצון שלנו להתגשם? מה עלול לעכב אותו?  לאחר שכל קבוצה כתבה טיוטה ראשונית יחזרו הנציגים לקבוצת האם וישתפו את חבריהם במה שנאמר בתת הקבוצה בה היו. כמובן שבכל קבוצה ניתן לשנות / להוסיף, על גבי מה שנאמר בתת הקבוצה. נחילק לכל קבוצת אם דף A3 ומגוון חומרי יצירה ועיתונים. כעת , תיצור כל קבוצה "קולאז' – לוח השראה, שיישקף את  הרצונות והשאיפות שהועלו במגון התחומים. ניתן לגזור ולהדביק קטעי עיתונות, כותרות, תמונות, וחומרים שונים כמו עלים, חרוזים וכו' וגם להוסיף מילים או ציורים אישיים.

בסיום היצירה נשב במעגל ונציג מכל קבוצה יראה לכולם את הקולאז' תוך מתן הסבר  על הלך הרוח שהביא ליצירתו. נתלה את הקולאז'ים ברחבי הכיתה ונתייחס אליהם במהלך השנה.

סגירה שהיא פתיחה:

במסכת ברכות, דף  י"ב / ע"א נאמר בהקשר הלכתי:  "הכל הולך אחר החיתום..." כיצד משתלבת אמירה זו עם אמירתו של האר"י כי הכל הולך אחר ההתחלה? האם לפעמים האמצע הוא העיקר? ואולי דוקא הסוף?

 

הרחבות למורה:

השיעור הוא מעין סדנא ארוכה וייתכן ויהיה נכון לפצל אותו לשני שיעורים, האחד יעסוק במישור הפרטי והשני, כהמשך ישיר, במישור הכללי.

 

מצ"ב שני מקורות של ר' נחמן הקשורים מאוד למקורות בהם עסקנו בשיעור. ניתן כמובן להביא גם אותם לכיתה בנוסף/ במקום חלק מן המקורות. בכל מקרה ראוי שהמורה תציין את היכולת של האדם לבחור את נקודת ההתחלה שלו           ו"להתניע" מחדש במהלך יום, שנה ועוד כאשר יש נפילות. כפי שמסופר על ר' נחמן שהיו לו כמה התחלות ביום אחד...

ליקו"מ, בתורה ס"ב/ אות יא:

"עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הוּא הַהַתְחָלָה כִּי כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת מֵחֲמַת שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ, אֲבָל אַחַר הַהַתְחָלָה הוּא נִכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל וְאֵין קָשֶׁה עָלָיו כָּל כָּךְ. וְעַל כֵּן הָעֲבוֹדָה וְהַיִּרְאָה שֶׁל הָאָדָם בְּכָל יוֹם הִיא כְּפִי הַהַתְחָלָה. כִּי בְּכָל יוֹם צָרִיךְ לַחֲזר לַאֲחוֹרָיו לְקַבֵּל כּחַ מִן הַהַתְחָלָה שֶׁאָז הָיָה קָשֶׁה עָלָיו בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כִּי פֶּן וְאוּלַי לא הָיְתָה הַתְחָלָתוֹ כָּרָאוּי וְאִם כֵּן גַּם כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי כִּי הַכּל כְּפִי הַהַתְחָלָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בְּכחַ הִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וּבְהִתְגַּבְּרוּת חָדָשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן מֵעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כּחַ הַהַתְחָלָה כַּנַּ"ל. וְכֵן בְּכָל פַּעַם צָרִיךְ לַחֲשׁשׁ חֲשָׁשָׁא זאת פֶּן לא הִתְחִיל עֲדַיִן כָּרָאוּי וְיִתְגַּבֵּר לְהַתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל"

 ומסופר על ר' נחמן עצמו:

"וְהָיָה רָגִיל לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנָּפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ לִפְעָמִים, לא הָיָה מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, רַק אָמַר שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ כְּאִלּוּ לא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל לִכְנס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק עַתָּה הוּא מַתְחִיל מֵחָדָשׁ. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם תָּמִיד הָיָה רָגִיל לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְהָיָה לוֹ כַּמָּה הַתְחָלוֹת בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁגַּם בְּיוֹם אֶחָד לִפְעָמִים נָפַל מֵעֲבוֹדָתוֹ וְהָיָה מַתְחִיל מֵחָדָשׁ וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֶחָד".

 

בשיחתו (תשס"א)  של הרב בלומנצויג, (ראש ישיבת ירוחם),  התיחסות לנושא:

"בעבר הסברנו את גדלותה של נקודת הראשית, כֹח הפריצה המאפשר לחולל שינויים. אולם, יש בו חסרון מסויים; סוף-סוף, זהו כֹח היולי, ראשוני. יש צורך לעשות עוד עבודה רבה על-מנת להוציא לפֹעל את אותם יסודות שנחשפו בפריצה הראשונית. באמת, אנו יודעים כי "הכל הולך אחר החיתום". רק בחיתום, מגיעים עם שלל הגוונים, לאחר שכל כֹח גילה והבליט את ייחודו. רק בחיתום נחשף העושר הרב, האין-סופי של ההופעה האלוקית. ובנקודה זאת יש להשיב אל השֹרש את כל הכוחות, אף את אלו שנידחו. לא מדובר על שיבה בדיוק לאותו מצב שהיה טרם התהליך, מדובר על כינוס של הופעה משוכללת שכבר יצאה לפֹעל ברֹב הדר ופאר, בשלל גוונים!" 

 

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים