תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > שלומי - זלדה

שלומי - זלדה

צוות לב לדעת, מירב ראובינוף
הדפסה
מקצוע: ספרות, שירה מודרנית
נושא: זוגיות ואהבה

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

ראשית, ברצוני להודות לכל המורות שנתנו לי רשות להשתמש במאמרים בניתוחים, וברעיונות ההפעלה שכתבו על השיר "שלומי" :

יעל אריאלי, ראש החוג לספרות במכללת בית וגן, ירושלים.

חניתה לרנר, מורה ומדריכה ארצית לספרות

חלי מלכה, מורה לספרות

דפנה רסלר, מורה לספרות

אדווה פלק, מורה ומדריכה לספרות

 

1.      פתיחת השיעור:

אפשר לפתוח את השיעור בכמה צורות:

הצעות של חניתה לרנר:

א.      לשחק ''סבתא סורגת'': משחק בו חוט צמר ''מולבש'' על ידיהם של שניים, ועליהם להשתחרר זה מזה. בפועל הם רק ''נכבלים'' זה לזה יותר ויותר, וכל תנועה משפיעה על הקשרים שעל ידיהם של המשחקים.

 

ב.  תרגיל כתיבה יוצרת: לכתוב על הלוח (כשהתלמידים עדין אינם מכירים את השיר)

"שלומי קשור בחוט אל שלומך...'' והמשימה היא לכתוב המשך לשורה זו.

 

הצעות של אדווה פלק:

ג.  משחק - לעמוד במעגל, להחזיק סליל של חוט צמר. הראשון מחזיק את הקצה ומעביר לתלמיד אחד שעומד מולו את הסליל. המשימה שלו היא לומר משהו משמעותי למי שהוא מעביר לו- משפטם כגון: משהו שלמדתי ממך....., משהו טוב שרציתי לומר לך....זיכרון שיש לי ממך....וכו'.מי שקיבל, מעביר את החוט לתלמיד הבא ומצרף משפט וכו' עד שנוצר סבך של  חוטים. ניתן להתבונן על הסבך ואז להקריא את השיר: "שלומי". 

ד. פעילות יצירה - להביא סוגים שונים של חוטים- צמר, כיפה, ניילון, פשתן, חוט חשמל וכו'.כל אחד בוחר חוט אחד ועל נייר לבן מבטא את המשפט: "שלומי קשור בחוט אל שלומך".(הערה שלי: רצוי לפעילות כזו להביא גם חומרים אחרים וצבעים, כדי לאפשר יותר הבעה של רעיונות, חוץ מהחוט עצמו).

 

הצעות  שלי:

ה.     תמונות - לפרוש לפני התלמידים תמונות שונות, גם תמונות טבע, ולבקש מהם לבחור תמונה שמבטאת בעיניהם זוגיות ולהגיד מדוע. רצוי ששאר התלמידים ינסו להגיד מדוע נבחרה התמונה לפני הסברו של התלמיד, וכך "נרוויח" פרשנויות רבות לנושא הזוגיות. זאת תהיה הטרמה טובה לבית השני של השיר, בו תקופות השנה ומזג האוויר מהווים גם מטאפורות ליחסים בין בני הזוג.

ו.        כותרות מעתונים - לגזור כותרות מעיתונים ולתת לתלמידים לבחור כותרת המבטאת זוגיות, ולהגיד מדוע. זה דומה להצעה הקודמת אך בצורה אחרת.

באמצעות התרגיל הזה הם יראו שכפי שדרך התמונות או הכותרות עלו פרשנויות שונות לנושא הזוגיות, כך זלדה ע"י שימוש במילים מסוימות, פתחה אפשרויות שונות לפרשנות של נושא הזוגיות.

 

2.      הקראת השיר שלומי:

שלומי/זלדה

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט

אֶל שְׁלוֹמְךָ.

 

וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים

וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת

עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים,

הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת,

וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,

הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאֹמִי

וְהַטַּל

תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה.

 

אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת.

אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ

בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַשֶּׁקֶר.

וְהַפַּחַד.

וְהַקְּרָעִים.

אֲנִי וְאַתָּה

וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם

חוֹף.

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַחִידָה.

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַמָּוֶת.

 

 

3.      בשלב זה אפשר לבקש מהתלמידים לצייר תמונה מתוך השיר, ולהסביר אותה לתלמידים האחרים. היתרון של הדרך הזאת הוא שכל אחד יבחר מילה, משפט או שורה ויצייר אותה אחרת מחבריו וכך תועבר ההרגשה שהשיר משאיר פתח לפרשנויות שונות. החיסרון הוא שבדרך זו אין דיון מסודר עפ"י שורות השיר אלא עפ"י התמונות שהתלמידים יצרו, למרות שאפשר אחר כך לחזור למבנה הכללי של השיר.

דרך אחרת היא לדון בשיר לפי סדר השורות. השיר "שלומי" הוא שיר פתוח, מכיוון שכל שורה בו ניתנת לפרשנויות שונות. צריך לפתוח את הדיון על כל שורות השיר כמה שיותר, לשאול  שאלות פתוחות , לבקש מכל התלמידים להגיד מה הם מרגישים בכל שורה, ואלו דוגמאות הם יכולים לתת למה שכתוב בשיר מהחיים הפרטיים שלהם.

 

בית ראשון:

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט

אֶל שְׁלוֹמְךָ

 

מה פירושה של מטאפורה זו? האם זהו קשר של הדדיות, שכל אחד מרגיש מה שקורה לשני, או שזה קשר תלותי? האם זה קשר חזק, כי הם מחוברים או שזהו קשר חלש ופגיע כמו חוט שיכול להיקרע? ואולי זה בעצם רומז ליחס של שניהם עם הקב"ה כמו שנכתב בסוף השיר: "אני ואתה ובורא השמים שאילן להם חוף",ולכן זה "החוט המשולש שלא במהרה ינתק" (קוהלת).

וכך לאורך כל השיר, אפשר להגיע עם התלמידים לפרשנויות רבות, וכולן מבורכות כל עוד הן נובעות מהשיר עצמו, ואפשר להוכיחן מהכתוב בשיר...

 

בית שני:

וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים

וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת

עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים

הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת

וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,

הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאוֹמִי

וְהַטַּל

תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה,

 

איזו הרגשה בית זה נותן לקורא?

מה מתואר כאן מבחינת הזוגיות?

האם זה כפשוטו או שמדובר במטאפורות?

מה משמעות הביטוי "תלויים על חוט הכמיהה"?

 

המילים: אהובים, נפלאות, אוצר, נותנות לנו הרגשה אופטימית. אנו מרגישים את היופי של התקופות המשותפות שעברו על הדוברת בשיר ובן זוגה.

אפשר לראות ערפל או שלג פתאומי או טל גם כפשט, הזוג עובר יחד פעמים רבות את כל עונות השנה, ואפשר לראות זאת גם כמטאפורה להפתעה ביחסים, או לערפל מסוים של חוסר ידיעה או סתם לתקופה יותר קרה ולא ברורה ביחסים בין בני הזוג, וכן אפשר לראות במילה טל יחסים של פיוס אחרי ה"שלג והקור" או חזרה להרגל אחרי משהו פתאומי.

 

יש לשים לב להפעלת החושים:

ריח – אוצר ריחות

ראיה – פרחים, פרי, עלים, ערפל

מישוש – רוחות, מטר, שלג, טל

 

מה פירוש הביטוי " תלויים על חוט הכמיהה"?

יחד עם " שלומי קשור בחוט אל שלומך" נוצר כאן מוטיב של חוט.

מהן משמעויותיו? קשר חזק?, אפשרות של ניתוק בגלל דקותו שלך החוט?, תלותיות? חוט של כמיהה יוצר געגוע ליחסים שהיו ואינם (בגלל המוות המתואר בסוף), או שבכל מערכת יחסים בין בני זוג יש כמיהה זה לזה, או למשהו שמעבר למוחשי? הביטוי הרגיל הוא "תלוי על בלימה", האם יש כאן רמז גם לחשש גדול מנפילה?

אפשר לפרש בצורות שונות!

 

בית שלישי:

אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת

אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ

בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַשֶּׁקֶר

וְהַפַּחַד

וְהַקְּרָעִים,

אֲנִי וְאַתָּה

וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם

חוֹף

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַחִידָה,

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַמָּוֶת

 

לאורך הבית כולו מופיעה חזרה שהיא גם אנאפורה של המילים "אני ואתה ו.." .דבר זה מדגיש את הזוגיות החזקה, בה יש הרגשה שכל דבר שקורה, הם עוברים יחד, גם דברים טובים וגם דברים פחות טובים...

 

אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת

איך אפשר להבין ביטוי זה? האם זה מבטא את החלק הרוחני ביחסים ביניהם? האם מסמל את הקשר המשפחתי הנוצר בשבת סביב השולחן?

 

אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ

בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.

 

האם זו הרגשה שהם קשורים זה לזה עד כדי כך שהיא בטוחה שהיו יחד גם בגלגול הקודם, או אולי זו ההרגשה של זוג שהכריזו עליו 40 יום קודם יצירת הולד כזוג, כפי שאומר המדרש, או שגם בגלגול הבא, אחרי המוות שבסוף השיר נתחבר שוב יחד?

רמז למחשבתה של הדוברת בעניין זה ניתן למצוא בקטע מתוך הספר "ציפור אחוזת קסם" שיצא לאחרונה, ושיש בו קטעים שהתפרסמו רק עתה. כותבת שם זלדה:

"יש ביננו שייכות שלפני לידתנו, כאילו נשמותינו היו קשורות עוד בעולם הבא, לפני שנולדנו....יש לשנינו השגה מעורפלת, מן הקשר שהיה בינינו לפני שנולדנו. אנחנו שייכים זה לזה עד לבלי הנתק, שייכות לא שכלית, שייכות של גוף ורוח שמעבר לחינוך השונה ולהשכלה השונה ולעיסוק השונה ולתחביבים השונים ולידידים" (שם, עמ' 109 – 110)

 

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַשֶּׁקֶר

וְהַפַּחַד

וְהַקְּרָעִים,

 

היכן יש בחיי בני זוג שקר, פחד קרעים? תנו דוגמאות מהחיים  לרגעי המשבר הללו...

 

אֲנִי וְאַתָּה

וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם

חוֹף

 

מה פירוש הביטוי? מדוע יש כאן פסיחה?

גם כאן יש אפשרות לפרש בצורות שונות:

האם הקשר של שניהם לקב"ה נותן ליחסים ביניהם ערך מוסף, רוחניות, שיתוף, מטרה משותפת וכד' כמו  שאומרים חז"ל "זכו שכינה ביניהם" ? ואז הפסיחה מדגישה את הרחבות והאינסופיות של הקב"ה.

או אולי זה משל לזוגיות הרחבה ש"אין לה חוף" והגבלה? האם זה נותן ביטחון, או שמא הרגשה קשה של חוסר גבולות? יש כאן הפתעה כי הביטוי הרגיל הוא "שמים שאין להם סוף", כאן יש עירוב של מים(חוף) ושמים, מעין חזרה לימים שהמים העליונים והמים התחתונים היו מהות אחת...

המילה "חוף" כתובה בשורה נפרדת. 'בורא השמיים שאין להם חוף'- הפיצול תורם לעובדה כי הזוגיות האני והאתה מעניק תחושת ביטחון חוף מבטחים במצבים קשים" (חלי מלכה).

 

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַחִידָה

מהי החידה? אילו חידות יש בחיי נישואין? האם כל אחד הוא בעצם חידה שהשני צריך לגלות? האם יש ביניהם חידות הקשורות לעברם, או לעובדה שמדובר בכך שכל אחד ולכל אחד יש סודות שהוא מסתיר אפילו מבן זוגו? או שאולי מדובר בכלל על חידה קיומית, ועל חידת המוות באופן כללי?

 

אֲנִי וְאַתָּה

וְהַמָּוֶת.

 

הדוברת בשיר מסיימת במוות כי הוא נמצא בסוף כל מערכת יחסים זוגית. מי ימות ראשון? האם המוות יפריד בינינו? מה יהיו הזיכרונות  שיישארו לנו?

 

מבנה השיר:

שלושה בתים, בית קצר שמהווה מעין כותרת, בית ארוך יותר המתאר בנוסטלגיה את האירועים המשמחים יותר של החיים בשורות קצת יותר ארוכות, מלבד הטל המופיע כמילה בודדת בשורה, ובית שלישי הארוך ביותר עם שורות קצרות ופסיחות רבות. הפסיחות הרבות לאורך השיר מאפשרות זרימה, אך גם חשיבה לגבי משמעותן.(כפי שפורט לעיל).

פרופסור טליה הורביץ במאמרה טוענת שהבית השני מתחיל בשורה קצרה, מתרחב, ונגמר בשורה קצרה. לדעתה, מבנה זה מזכיר צורה של הריון, שזלדה לא זכתה לו. כל השיר כולו לדעתה הוא סוג של קינה על הזוגיות שאבדה, ועל ההיריון שלא היה. היא קובעת שהשיר מסתיים בפואנטה של המוות, ולפיכך גם חוט הכמיהה, קשור לבעל שאיננו ולכמיהה לילד שלא הגיע.

 

4.      לסיכום:

א.      אפשר לעשות "תיאטרון קריאה" של השיר.

יש לחלק את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה מכינה קריאה של השיר כפי שהיא הרגישה אותו. זו אינה הצגה של השיר (עם תנועות), אלא רק שימוש בקולות. אפשר לחזור על משפטים, לקרוא בתפקידים, לקרוא במקהלה, להדהד, לזמזם שיר ברקע וכד'.

           לאחר הקריאה, כל קבוצה מנסה לזהות מה הדגישה הקבוצה השנייה.

 

ב.       כתיבה יוצרת:

1.      מי שלא השתמש בהתחלה בתרגיל כתיבה, יכול עתה להגיד לתלמידים לכתוב שורה שמצאה חן בעיניהם מתוך השיר, ולכתוב מתחתיה קטע כרצונו.

2.      שלומי - שלום , שלם, חוט, זוגיות, אמונה, בורא השמים - העולם, שבת, חידה, טבע , כמיהה , מוות. חברו שיר המשלב את מילות  המפתח המופיעות לעיל או את חלקן.(דפנה רסלר)

 

5.      העשרה:

 

השוואה לשירים אחרים:

א.      אפשר להביא להשוואה שירים אחרים בנושא זוגיות, שיש בהם עליות וירידות, אושר ומשברים, כמו "אנחנו שניים מספרים" (דפנה רסלר).

ב.      אפשר לערוך השוואה לשירים אחרים העוסקים בזוגיות שכבר איננה, כפי שעושה פרופסור טליה הורביץ במאמרה. היא משווה את השיר לשירים הבאים:

כאשר היית פה / זלדה, שנינו, לבד / אורה אילת, בלדה לבור ולבורא / חוה פנחס כהן.

צריך לחשוב טוב למי זה מתאים, מכיוון שלגבי רוב התלמידים, שהם צעירים והחיים עוד לפניהם  עדיף, לדעתי, לעסוק בזוגיות עצמה ולהרחיב פחות בנושא המוות.

 

ג.       בעקבות השיר ''שלומי' ',ניתן לעסוק ב ''שירי חוטים'' נוספים:

''חוט'' / חיה שנהב

''פרוכת'' / אמנון שמוש

''בראשית ברא אלוקים'' / רבקה מרים (חניתה לרנר)

 

ובעקבות הצעתה של חניתה, אפשר, לדעתי, להוסיף גם את הקטע "חוט המשי הדק" של אסתר קל. אמנם מדובר ביחס בין הורים לילדים (כמו הפירוש שניתן לו בהמשך במקרה של בניה שראל הי"ד), אבל משמעות החוט המקשר יכולה לעזור גם להבנת השיר "שלומי" כשיר על זוגיות.

 

חוט המשי הדק – אסתר קל

השמעתם מימיכם על חוט המשי הדק?
שבו ואספר לכם. הגיעה העת שתדעו דבר אודותיו.

התינוקות נולדים כשהם מחוברים לאמותיהם בחבל הטבור, אבל בצאתם לאוויר העולם מנתקים אותם הרופאים מאמותיהם לעולם ועד, למען יהיו שניים.

אבל חוט אחר ישנו, חוט המשי הדק, אודותיו רוצה אני לספר לכם. עין אדם עוד לא ראתה אותו ויד הרופאים אינה משגת לנתקו, והוא הולך ונמשך לעולם ועד, מלב האם אל ילדה. על פני ימים וארצות נמשך החוט, על פני הרים וגאיות, על פני שנים ויובלות. אמנם דק ודקיק הוא החוט, ועין אדם לא ראתה אותו מעולם, אולם חזק ועז הוא מפלדה וברזל גם יחד. ואורכו רב הוא, כדי להקיף תבל ויושביה גם יחד.  שום דבר לא יוכל לחוט המשי הדק, לא הגשם ולא הרוח, לא סערות על פני ימים, לא חשכות, ולא מלחמות. תמיד-תמיד ממשיך חוט המשי הדק לרוץ מלב האם אל ילדה, אל כל מקום אשר שם הוא. מטפס הוא אחרי הבן אל ההרים הגבוהים ביותר, יורד אל העמקים, עמו הוא הולך למלחמות על פני ימים וארצות על פני שנים ויובלות. וחוט המשי הדק יודע להבין, ולהרגיש, ואף לדבר, בשפת האימהות מדבר הוא, כשהיו מדברות אל בניהן עוד בטרם למדו לדבר. חוט המשי הדק מספר לאם על שלום ילדה, הטוב לו, אם רע, הקר לו אם צר לו, אתם לא תוכלו לראותו, אך הרחובות מלאים אותו.

לכאורה תראו סתם אנשים ממהרים ושבים, עסוקים וטרודים, צהובים או שחרחרים, אולם האמת היא שכל אדם הולך וחוט המשי הדק נמשך ממנו, הולך ומגיע אל לב אמו. ועד כמה שארוכים הם החוטים, ועד כמה שגדולים המרחקים, מעולם לא מאבדים החוטים את דרכם, מעולם לא נפתלים או מסתבכים, יודע כל חוט וחוט את דרכו אל לב אמו, ואינו טועה לעולם.
לעתים, כאשר מתרחק הבן מאוד מאוד, וארכו הימים והוא אינו שב, והרבה חוט זרם כבר מלבה של האם, ועוד מעט והגיע אל סופו, ואין עוד חוט בסליל הלב  מרגישה האם בתוך לבבה משיכה נגד משיכה, געגועים כנגד געגועים.
אוי לה לאם זו, אם חוט אחד שבלבה נעשה לפתע רפה ואין היא חשה את משיכתו העזה בלבבה, משמע, אבד הבן ונפל בדרכו ולא ישוב עוד.

אוי לו, לאותו אדם, שאימא אין לו עוד, שחוט המשי ההולך ממנה יקל סבלותיו ומרי לבבו יחלק עמו שמחותיו וששונו.
מכירה אני אם אחת, שמתוך לבה זורמים שלושה חוטי משי דקיקים שכאלה, ואימא אחת אני מכירה, שמתוך לבה זורמים ארבעה! היכולים אתן לשער מה פירוש הדבר? הנה חוט אחד מוביל ומגיע עד ארצות החום, וחוט אחד מוליך לארצות הקור, חוט אחר נמצא במערכות המלחמה, וחוט אחד מושך אל ספינה שעושה דרכה בלב-ים - וכל אותם ארבעה חוטים קשורים אל לב אחד! וכל אחד בשלו, וכל אחד מספר בשפת הבנים אל אמותיהם על ייסוריו, דאגתו, געגועיו וצערו.

השמעתם מימיכם על דבר חוט המשי הדק ההולך על פני ימים וארצות, הרים וגאיות, ההולך אל המרחקים הגדולים ביותר, ואל ארצות זרות, המקשר לבות אימהות אל ילדיהם? שבו ואספר לכם. הגיעה העת שתדעו דבר אודותיו.
סבורים אתם שאנשים הם ההולכים ברחובות העיקר - אך לא כן הוא, חוטי משי דקיקים הם, שעין אדם לא ראתה מעולם.

 

אקטואליה:

1.      במהלך מבצע "צוק איתן" התקשרה מיכל שראל לבנה בניה הי"ד. הוא שאל אותה "מה שלומך?" והיא ענתה "שלומי קשור בחוט אל שלומך". בניה, שהיה מפקד בפלס"ר גבעתי נהרג בקרב.

     לאחר מותו הלחינה נורית הירש את השיר, ובאה יחד עם הזמר יהורם גאון ששר את השיר למפגש מרגש בבית המשפחה. ניתן להשמיע את 

השיר 

והסיפור שמאחוריו.

 

2.      לחן אחר ומעניין של עידית צין לשיר "שלומי".

 

 

 בבילוגרפיה:

 

1.      המאמר של פרופסור טליה הורביץ לקוח מכתב העת "חמדעת" ( כתב עת של מכללת חמדת הדרום). כרך ח'.

2.      המאמר של חניתה לרנר .

חדש באתר

לך ירושלים
שיעורים לתיכון ליום ירושלים

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים