תיכון
יסודי
גני ילדים
חומרי הוראה > תיכון > ספרות > עבדי זמן - ריה"ל

עבדי זמן - ריה"ל

צוות לב לדעת, איילת בן זקן
הדפסה
מקצוע: ספרות, שירת ימה"ב
נושא: עבדי זמן, בין עבדות לחירות

רובנו תופסים את עצמנו כאנשים חופשיים ועצמאיים מכל תלות. ביכולתי לקבוע את אורח חיי וסגנונו. באמצעות לימוד שיר קצר, אך עוצמתי זה נבדוק אם אכן כך הם פני הדברים. מיהו החופשי האמיתי? המטרה היא שהתלמיד יבחין בין שני המושגים: "עבד" ו"חופשי" ותבחן עצמה היכן היא ניצבת.

שיעורי ספרות באתר לב לדעת  נכתבו על ידי מורים ומדריכים מנוסים ועיקרם הם הצעות הפנמה והשראה. על כל מורה להפעיל שיקול דעת לגבי הוראת התכנים. מאמרים מוסמכים לתכני הבגרות מופיעים רק באתר הרשמי של מפמ"ר ספרות בחמ"ד ד"ר טלי יניב

 

פתיחה

אפשרות א':
על הלוח תמונות של אנשים שונים:
פקיד בבנק
בחורה שעומדת על משקל
אסיר בכלא
בחור שצונח צניחה חופשית
בחורה במספרה
עבד במצרים
איש עסקים בכיר
תלמיד יושב בכיתה
מנקה בבניין משרדים

ניצור טבלה על הלוח ולמיין ביחד עם התלמידים: מי חופשי ומי עבד לדעתם.
אפשרות ב':
מילוי שאלון "חופשי כמו פרפר?!

בעקבות הפתיחה דיון קצר בכיתה – הגדרת המושגים "עבד"  "חופשי".

 


 

כעת נעבור ללימוד השיר:

עַבְדֵי זְמָן / ר' יהודה הלוי

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם  / עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי:
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ / "חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.

 

דף לתלמיד

ניתוח השיר:

מבחינה ז'אנרית, השיר משתייך לשירת ימה"ב  ולכן מבנהו בעל יחודיות שונה משירה מודרנית.
במבט ראשון נראה השיר כחטיבה אחת, אך למעשה, השיר בנוי משני בתים. כל בית מורכב משתי צלעות, המכונות גם "דלת" ו"סוגר"


תוכן השיר:
נציג את תוכן השיר בשני רבדים:
ברובד הראשון יוצג ניתוח תוכן השיר והבנתו ברובד הפשוט וכן זיהוי אמצעים אמנותיים.
ברובד השני ננסה לחפש את הרלוונטיות של השיר לימינו ואת המשמעויות העמוקות והעל-זמניות החבויות  בשיר זה.


רובד ראשון:
בית א':
הדובר מציג שני סוגי עבדים – "עבד זמן" מול "עבד ה'"
עבד זמן זהו עבד להבלי העוה"ז החולפים עם הזמן.
ריה"ל מכנה את "עבדי הזמן" בתואר מאד שפל "עבדי עבדים" – כלומר זו דרגה נמוכה מאד שבה האדם מכונה העבד של העבד. עבד הוא אדם שפל בעצמו ולכן מן הסתם לא ינהג כראוי כאדון לאחר. הרי הוא בעצמו משועבד נפשית ופיזית.
לעומת סוג זה ניצב "עבד ה'" – הוא מכונה "חופשי". והוא החופשי היחידי...לכאורה, קיימת כאן סתירה. "עבד  = חופשי"? בהמשך ננסה לענות על קושיה זו.
מבחינה אמנותית קיים כאן אוקסימורון= ביטוי המכיל שני מרכיבים הסותרים זה את זה, כגון: זעקה אילמת, גנב הגון וכד'. מושגים "עבד ו"חופשי" הינם שני מושגים סותרים ולא רק מנוגדים...
בית ב':
הדובר בשיר אומר שבבחירה בין שני סוגי העבדים "עבד עבדים" או "עבד ה'" אני מעדיף להיות "עבד ה'" – הנפש שלי בעומקה מבינה שזו הבחירה הנכונה. ודווקא היא משחררת אותי מלהיות עבד.

קישוטים ואמצעים אמנותיים:
חרוז מבריח: שני הבתים מסתיימים בצליל –Xשִי (חופשי-נפשי) צליל החריזה מבליט את המילה "חופשי".
צימודים: עבדי-עבדי עבדים- עבד. זהו צימוד גזרי (משחק מילים הלקוח מאותו שורש) הצימוד מדגיש את נושא השיר ואת הניגודיות בין סוגי העבדות השונים.
שיבוצים: המשורר שיבץ בשירו הקצר מס' רמיזות תנ"כיות:
1.  הביטוי "עבדי עבדים"  לקוח מהפס': "כי לי בני ישראל עבדים" (ויקרא כה, נה). וחז"ל דרשו על פס' זה בגמרא "עבדי הם ולא עבדים לעבדים" (בבא מציעא י:).
2. "חלקי ה'" – לקוח מפס' בספר איכה "חֶלְקִי יְהוָה אָמְרָה נַפְשִׁי, עַל-כֵּן אוֹחִיל לוֹ." (איכה ג, כד) ההקשר ממנו לקוח הפס' עוסק בכך שהאמונה בה' היא המחזיקה את האדם ואין לאדם אין מי לשאוף מלבד ה'.

אמצעים אמנותיים:
מוטיב "עבדות מול החופש" – הרעיון חוזר בשני בתי השיר – ובכל אחת מצלעותיו. המוטיב ממצה את הרעיון המרכזי בשיר.
אוקסימורון "עבד ה' חופשי"

רובד שני:
הבית הראשון מציג שני סוגי עבדים. מהו "עבד זמן" בימינו?
אדם המשועבד לתאוות ולהבלי העוה"ז (לא מומלץ לומר זאת באופן ישיר כדי לא לעורר אנטיגוניזם בקרב התלמידים) כגון: אופנות בלבוש וכד', "שופינג", התמכרות לטלפון הנייד, ל"פייס", ל"וואצטאפ", או אפילו לשינה ולשוקולד.
מומלץ מאד לבקש מהתלמידים דוגמאות מעולמם לדברים שמשתלטים על חיינו, והופכים אותנו לעבדים שלהם. למשל: איך עוברת עליהם שבת ללא מכשירים סלולאריים...?

אם כן, ראינו כי האדם המשועבד לתאוותיו השונות נקרא "עבד זמן":. מה לגבי היהודי ירא השמים שומר התורה והמצוות? האם הוא חופשי? לכאורה, יש כאן סתירה – איך יתכן שדוקא היהודי שומר התורה הוא החופשי?? התורה הרי מגבילה אותנו, בשמירת שבת, בצניעות, באיסורי לשה"ר, שמירת כשרות ושמירת העיניים. כיצד יתכן שדווקא אנשים אלה- הם החופשיים??

דיון בכיתה בניסיון ליישב את הקושיה הזו.
למעשה אין כאן סתירה כי "עבד ה'" הוא חופשי מכל התאוות וכל הכבלים שמושכים אותו ומסנוורים אותו- בדומה ל"עבד הזמן".
הסבר:  אנו נבראנו בתבנית של התורה. התורה מכוונת אותנו להוציא את העצמיות הכי אמיתית שלנו.
קטע מקורות מדברי הרב קוק:

ההבדל שבין העבד ובן החורין איננו רק ההבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חרות, ולהיפך - בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החרות הצביונית (=המהותית) היא אותה הרוח הנישאה שהאדם, וכן העם בכלל, מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו... מה שאין כן כבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, במה שאותו האחר מצא שהוא יפה ושהוא טוב." (הראי"ה קוק מאמרי הראי"ה, א', עמ' 157)


ניתן לפשט את הדברים ע"י שימוש במשל הידוע על מכונת הכביסה. (עיין בנספחים) ה' הוא למעשה היצרן והוא יודע מהו האופן המיטבי להפעיל אותנו...
כלומר, היהודי בוחר להיות "עבד ה'" מתוך הכרה שזה הדבר הכי נכון עבורו – ודוקא האנשים שנראים לי חופשיים (אפשר לקשר לדמויות או השאלון שמילאו בהתחלה) הם "עבדי עבדים".
המסקנה העולה מן הדברים ובמיוחד מדברי הרב קוק שחופשי זה לא עניין מעמדי אלא דבר פנימי שתלוי בהסתכלות שלי. כיצד זה יתכן שאדם שיושב בכלא דוקא יחוש חופשי? האם זה אפשרי?

להדגמה נביא 2 קטעים כתובים על  נתן שרנסקי – מומלץ לספר לתלמידים בקצרה על התקופה הקומוניסטית ו"מסך הברזל" כדי שיבינו את האוירה סביבו:

דברים שאמר נתן שרנסקי לפני השופט שגזר את דינו לסיביר הקרה, בשל פעילותו הציונית האסורה, תחת השלטון הקומוניסטי-סובייטי:
"
אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב.אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה."   ( מתוך ספרו "לא אירא רע")

- "באחד הימים מסר השכן שלי לתא הסמוך, יוסף מנדלביץ', כי מחר יום העצמאות. החלטנו, ציונים גאים שכמונו, שאין יותר מתאים מתא בכלא הסובייטי לעריכת טקס יום עצמאות, ובעברית כמובן. ביום המיועד ובשעה שקבענו, הוצאנו שנינו את המים מהאסלה, דחפנו את הראש פנימה וערכנו טקס חגיגי. נשאנו נאומים נלהבים ומלאי פאתוס, יוסף בעברית היפהפיה שלו, אני בעברית הרצוצה שלי, על גאולת ישראל ושיבת העם לארצו. מאז כבר הספקתי להשתתף כשר בממשלת ישראל בטקסים רבים לכבוד יום העצמאות, אך הטקס הזה, כשראשי תקוע בתוך שירותים, היה המשמעותי מכולם...."


מומלץ מאד להקרין לתלמידים ראיון בתכנית "אנשים" שנערך עימו בערב פסח תשע"ד ובו הוא מתאר בקצרה את התמודדותו עם השלטון הסובייטי הקומוניסטי עד לעלייתו ארצה.
(כ-12 דקות.)
 

הפנמה:
בשלב זה כל תלמיד ישוב ויבחן את אורח חייו וינסה להבחין עד כמה הוא חופשי...
האם הוא משתייך "עבדי זמן" או "עבדי ה' החופשיים". כמובן, שהדברים נעים על פני רצף, ובכל זאת הוא ינסה לבחון היכן הוא ניצב...חשוב להדגיש שההבחנה בין "עבד" ל"חופשי" אינה זהה להבחנה בין "דתי" ל"חילוני" – יתכן אדם דתי שהוא עבד לאכילה, לקניות, לפלאפון וכו' ואפילו אדם שומר תורה ומצוות העושה זאת מתוך צורך הכרה ובהערכה...

כדי להפנים את הנושא ניתן לחלק לתלמידים שאלון אמריקאי שיציג מצבים שונים בחיים מהיבטים שונים- ובו התלמיד יבחן היכן הוא ניצב. כדאי לבנות שאלון שיהיה רלוונטי לאוכלוסיית התלמידים הספציפית – למשל לכלול שאלות על שימוש יתר במכשיר האייפון. שופינג, אכילת יתר של ממתקים, דיאטה מחמירה וכו'.

שאלון לדוגמא:

עבד של הזמן?!
זהו שאלון אישי בהחלט!
ענה / עני על השאלון הבא בכנות מירבית.
1. נכנסתי לחנות מותגים יוקרתית וראיתי שם חולצה יקרה מאד שהיא אינה לטעמי. אבל.. חולצה זו נחשבת לשיא האופנה כעת. כיצד אנהג?
א. איכס, לא אקנה! לובשת רק מה שמתאים לטעם האישי שלי!
ב. אתלבט, אמדוד ואולי אקנה – בכל זאת הפרזנטורית של החולצה היא דוגמנית מפורסמת...
ג. אקנה מיד. אפילו אם זה יקר. בטוח אתרגל למראה שלה בסוף.

2. כשאני בשיעור, בפעולה בסניף או בפגישה חשובה הטלפון הסלולארי שלי:
א. מכובה. אחרת איך אתרכז?
ב. בתיק על רטט – אציץ בו מדי פעם.
ג. מחזיקה ביד. חייבת להיות זמינה...

3.  כשנכנסת שבת – אני..
א. מים חמישי מתחילה לחשוש איך תעבור עלי השבת ללא המכשיר הסלולארי. במוצ"ש רצה במהירות למכשיר, להתעדכן...
ב. שמחה שסוף סוף אוכל להתנתק ולהינות מהמשפחה ומהשקט.
ג. לא זוכרת היכן הנחתי את המכשיר בכלל.. לא צריכה אותו...

4.  בתפילת שחרית בבית הספר – אני...
א. מתפלל כאילו אני ביער לבדי.
ב. מנסה לשלוט בעצמי ומדי פעם מגניב מבטים מסביב.
ג. מתפלל בכוונה רבה שכולם יבחינו בתפילה הזכה שלי.

5. שמעתי שבקניון הקרוב יש השבוע "סייל חורף מטורף". אני..
א. אעבור בעיון בכל החנויות ואבדוק. אחזור הביתה עמוסת שקיות. חבל להחמיץ הזדמנות כזו...
ב. אקפוץ לקניון במהלך השבוע ואציץ במס' חנויות ספציפיות. תמיד כדאי להתחדש...
ג. לא הולכת בכלל! הארון שלי מפוצץ בבגדים...

******
אפשר לעסוק בשלב זה במושג "זוללי זמן" – התרבות המודרנית מאופיינת במגוון דברים המסיחים את דעתנו וגוזלים את זמננו. הזמן הוא דבר יקר ועלינו ללמוד איך לנהל אותו כדי שהוא לא ינהל אותנו...
 

סיום:
הבאת מילות השיר "עבד של הזמן" מאת רמי קלינשטיין.

להתעורר לתוך עוד בוקר
כמו אתמול שלשום
רוצה לישון ולהמציא לי עוד חלום
רק הוא ניצב פה וצופה בי
מאיץ ולא מפסיק
בתקתוקיו אדיש, אדיש על השידה,
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה.

אני לוקחת לי עוד יום של חול מהארון
מן המראה דמותי נקרעת...הגיון או שגעון?
וגם הפעם מוותרת כי מאיץ ממולי
אותו שעון, שעון תאום מהשידה.
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה.

עבד של הזמן
של השעון שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
עבד של הזמן
עובדי אליל שמן הסתם
אותו המצאנו בעבר
זה השעון שמדכא את העיקר.

אני עוקפת מימין כמו שכולם עושים
אצל כולם אצים רצים אותם המחוגים
ולא מוצאת את הבלמים
לא מוצאת נשימה
אני נוזלת עם הזמן בלי שליטה.
זה השעון, זה ההרגל, זאת השגרה.

עבד של הזמן...

אפשר להשמיע את הביצוע של השיר ולדון בכיתה – האם השעון שלי הוא "אליל מדכא" או כלי חיוני לחיינו.


להרחבה:
1. רבי יהודה הלוי - אישיותו ויצירתו.

2. קיים ביצוע לשיר "עבדי זמן"  אתי אנקרי

3. משל בחרוזים על מיסטר לפר – משל על מכונת הכביסה והצורך בהוראות שימוש...

מעשה שהיה במיסטר לפר
שהיה, איך לומר בעברית- מיליונר.
הוא תרם למוסדות, ליחידים, ולציבור
ופעל למען אחרים במעשה ובדיבור.
יום בהיר אחד הוא אמר:" אני חושב,
שאלך לבקר את שבט זולו, שבאפריקה יושב.
שמעתי שקשה שם וכבר אי אפשר לסבול
אין שם עבודה והרעב ממש גדול.
עלי לתת עזרה, לא אוכל כך סתם לשבת-
לא אשא את האשמה אם ימות שם כל השבט".
אמר וגם עשה ותוך יומיים ודקה
הגיע בטיסה ליבשת אפריקה.
שם ניגש לכפר ופגש את לובנגולו,
שהיה, אתם יודעים, הצ'יף של שבט זולו.
סיפר הצ'יף מיד על המצב הלא נעים
"אין כאן עבודה והילדים כבר רעבים".
מיד הבין המיליונר את המצב-
"
מסכנים, הפרימיטיבים, הם סובלים פה" הוא חשב
"כי אין שום טכנולוגיה, לא חשמל, לא מכונות
ובלי האמצעים האלה- איך אפשר בכלל לחיות?".
וכך לפני שחזר הביתה בטיסה,
הזמין לשבט זולו...מכונת כביסה!

ובנגולו מלך זולו הביט במכונה
"הו, זה דבר מוזר, מין תופעה כה משונה!
קופסא גדולה וגם גבוהה וכפתורים לה- שש,
אני יודע- בטקסים, היא במה לי תשמש!"
ואחרי מותו,יורש העצר בה הביט
"היא חלולה, אז אשים בה את נוצותיי" החליט.
"
יהיו בה השנהב, החיצים והכידון-
במקום במה תהיה יופי של ארון!"
כך עברו הדורות והצ'יף שאחריו
מצא למכונה שימוש הרבה יותר מורכב:
"
יש גלגל שיכול להסתובב בתוך הארון"
אז הוא החליט להפוך אותו ל... מערבל בטון!
ואחרי דורות הצ'יף הבא ששמו היה ארמתיה,
החליט להפוך את מכונת הכביסה לג'קוזי ואמבטיה!
 

אחרי שנים החליטו צאצאי המיליונר
להגיע לאפריקה ואת השבט לבקר.
וכשהגיעו אל הצ'יף, סתם להעיף מבט-
ראו אותו במכונה, נהנה לו מאמבט!
הוא סיפר להם על כל מה שעבר על המכונה
והם שמעו וצחקו קרוב לשעה שלמה.
הם צחקו וצחקו ואמרו:"חבל מאוד,
שסבא של סבא של סבא לא השאיר להם הוראות!"..

4.  על ניצול זמן – סיפור על החת"ם סופר: מאה ה-19 חי לו רב גדול באירופה, שמו היה החת"ם סופר. היה לוקח לו שנים רבות לסיים את לימוד כל הכרכים של הגמרא, מההתחלה ועד הסוף. בכל פעם, לאחר שסיים את המשימה הזו, הוא ערך חגיגה גדולה עם חבריו ובני משפחתו. פעם אחת, הוא הכריז על רצונו לערוך חגיגה נוספת, רק חודשים ספורים לאחר החגיגה הקודמת שארגן. חבריו שאלו אותו: "אבל אין סיכוי שהצלחת לסיים עוד סבב של כל כרכי הגמרא בזמן כל כך קצר! חשבנו שיש לך עוד כמה שנים עד שתגיע החגיגה הבאה!". תשובתו של החת"ם סופר הייתה: "בפעם הקודמת שלמדתי את הגמרא, פתחתי אותה רק בזמנים הקבועים לכך, בשעות ובימים שהייתי רגיל לשבת ולהעמיק בסוגיות הסבוכות. הפעם, החלטתי ללמוד את הגמרא בכל פעם שנתקלתי בחמש דקות פנויות שהיו לי - בין אם זה היה בדיוק כשעמדתי בתור, או כשחיכיתי שיתחיל איזה אירוע מסוים, או אפילו במהלך הנסיעות הרבות שלי. בדרך זו, חמש דקות בכל פעם, הצלחתי להכניס שנים רבות של לימוד תורה בזמן קצר מאד!".

5.  בתרבות המודרנית ישנו מושג "זוללי זמן"  - כיצד ניתן להתנהל מולם ?

6. ועוד מקור על ניהול זמן – כלים לניהול זמן אפקטיבי

7. ספר חשוב ומומלץ הוא הספר "מנוס מחופש" של הפסיכואנליטיקאי אריך פרום. הספר עוסק באדם המפעיל מנגנונים שונים כדי לברוח מן החופש המאיים עליו. הוא רואה את החרות החיובית כחרות שבה האדם מגשים עצמו באופן מלא ללא מגבלות.
- "
האדם המודרני עדיין סובל מחרדה ומתפתה למסור את חירותו ביד רודנים מכל הסוגים, או לאבדה בכך שהוא הופך את עצמו לבורג קטן במנגנון, שבע ולבוש היטב, ועם זאת לא אדם חופשי אלא אוטומט."
מנוס מחופש, אריך פרום. יצא לאור ע"י הוצאת דביר, בשנת 1992.

8.  עוד על הזמן – מ"אליסה בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול:

"אני חושבת שהייתי יכולה לעשות שימוש טוב יותר בזמן," אמרה, "מאשר לבזבז אותו על חידות שאין להן פתרון."
"
לו היכרת את הזמן כמוני," אמר הכובען, "לא היית מדברת על לבזבז אותו. הוא לא אחד שמתבזבז!"
"
אני לא יודעת למה אתה מתכוון", אמרה אליס.
"
ודאי שלא!", אמר הכובען, מנער את ראשו בבוז.
 "
אני מתערב שלא דיברת עם הזמן אפילו פעם אחת!".
"
אולי לא", ענתה אליס בזהירות, "אבל אני יודעת איך לנצל אותו."
"
זהו! זה מסביר את הכל," אמר הכובען, "הוא לא סובל שמנצלים אותו. ובכן, לו ידעת לשמור אתו על יחסים טובים, היה עושה בשעון כמעט כל דבר שהיית מבקשת ממנו.
למשל, נניח שהשעה היא תשע בבקר, בדיוק השעה להתחיל בלימודים; היית רק צריכה ללחוש לו רמז, ומיד החיצים זזים קדימה! השעה אחת וחצי – היגיע הזמן לאכל צוהריים!"
"
זה יכול היה להיות נפלא, כמובן," אמרה אליס בקול  מהורהר,  "אבל אז – עוד לא הייתי נעשית מספיק רעבה, אתה יודע."
"
בהתחלה אולי לא, " אמר הכובען, "אבל היית יכולה לעכב אותו על אחת וחצי כרצונך."
"
כך אתה נוהג בו?" שאלה אליס.
הכובען הניד את ראשו בקדרות. "לא אני," ענה.

 

 

 

 

 

חדש באתר

כיתרון האור מן החושך
מה מספר לנו חודש ארגון על בית הספר?

מהבלוג שלנו

כיתרון האור מן החושך
ימי כסלו ימים קצרים הם, התחושה היא שחלק גדול מחיי היום יום מתרחש למעשה בחשכה, בלילה. חג החנוכה שנחוג בשלהי החודש בשיאם של ימי החושך, יכול ללמד אותנו משהו על חינוך בכלל וחינוך בני נוער בפרט.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים