תיכון
יסודי
גני ילדים
חלופות בהערכה > שאלות הפנמה > דוגמאות לשאלות הפנמה בהסטוריה

דוגמאות לשאלות הפנמה בהסטוריה

צוות לב לדעת, עפרה ליפשיץ

שאלות יישום ורלוונטיות:

הנושא/ התקופה: המודרנה בתולדות העמים- הליברליזם.

החומר/ המקור: ספר לימוד בהיסטוריה לכיתה י בחמ"ד. מסורת ומהפכות. עמוד 65. ג.2. מאבק השחורים בארה"ב:

"בארה"ב נקבעו זכויות שוות לשחורים כבר בשנת 1868, אולם המציאות היתה שונה לחלוטין. רוב מדינות ארה"ב ומוסדותיה (בעיקר במדינות הדרומיות) פעלו על פי העיקרון המכונה "שווה אך נפרד": היו אוטובוסים גם לשחורים, אך הם לא נסעו באותם אוטובוסים עם לבנים.... בפועל, הלבנים הופלו לטובה, מפני שהם זכו לשירותים רבים וטובים יותר.... השחורים בהנהגת מרטין לותר קינג נאבקו לביטול העקרון "שווה אך נפרד" בטענה שעצם ההפרדה אינה שוויונית...."

שאלה:

1.      מה היתה תוצאת האפליה המתוארת במקור? (ידע)

2.      הבא דוגמה למציאות של אפליה במדינת ישראל? (שאלת יישום)

3.      מתי בחייך נתקלת במציאות כזאת? ומה מצופה ממך לעשות כשאתה נתקל במציאות כזאת? (שאלת יישום ורלוונטיות)

דגם תשובה:

1.      בסופו של דבר, לאחר שבמלחמת העולם השניה, לבנים ושחורים לחמו יחדיו, ואז היו שווים באמת, נצחו השחורים במאבקם. בשנת 1964 נחקק חוק זכויות האזרח בארה"ב שאוסר אפליית מיעוטים.

2.      נוסח מחוון: הבאת דוגמה מציאותית של אפליה במדינה

דגם תשובה אפשרי:

היום בחדשות דברו על כך שמוסד שמקבל כספים מהמדינה מחוייב לשקיפות מלאה בה הוא מדווח מה הוא עושה עם הכסף. האוניברסיטאות מקבלות כספים רבים מהמדינה ולא מוכנות לדווח על הנעשה בכסף, ומדוח מבקר המדינה עולה שיש חריגות רבות של כספים, המתבטאות במשכורות גבוהות לבעלי משרות בכירות. זו אפליה. לא יתכן שכל המוסדות שמקבלים כסף מהמדינה יחויבו בשקיפות ורק האוניברסיטאות יהיו פטורות מכך.

או- במדינת ישראל ישנן הטבות הניתנות על פי חוק למשרתים בצבא (מענקים כספיים. עבודות מעודפות. הנחה במשכנתאות ועוד...) ערביים אזרחי ישראל, אינם רשאים להתגייס לצבא ולכן אינם יכולים לזכות בהטבות אלו. זוהי אפליה שפוגעת בהם.

 

3.      נוסח מחוון: תיאור מקרה מחיי התלמיד של אפליה והצעה לפעולה שעליו לעשות כדי למנוע אפליות.

 

דגם תשובה אפשרי:

בנסיעה שלי באוטובוס ציבורי, נתקלתי במקרה בו היתה צפיפות גדולה באוטובוס. הנהג הגיע לתחנה בה עמד אתיופי. הוא הוריד נוסעים וסרב לעלות אותו. כעבור 2 תחנות הוא כן העלה אדם בעל חזות בהירת עור (כנראה אשכנזי) למרות שהאוטובוס היה מלא עדיין. לא עשיתי דבר במקרה זה. כיום אני מסתכל על כך ומתבייש. היה עלי לעשות מעשה- כגון להעיר לנהג ו/או לרדת מהאוטובוס, או לדווח על המקרה לממונים בחברת האוטובוסים.

 

שאלות הזדהות:

הנושא/ התקופה: המודרנה בתולדות העמים- הלאומיות.

החומר/ המקור: קטע מתוך ספרו של אדמונדו דה- אמיציס "הלב" עמוד 105:

"מדוע אני אוהב את איטליה? אני אוהב את איטליה משום שאמי איטלקייה, מפני שהדם הזורם בעורקי הוא איטלקי, מפני שאיטליה היא האדמה שבה קבורים המתים שאמי מבכה ואבי מוקיר, מפני שעיר הולדתי, לשון דיבורי, הספרים שעליהם אני מתחנך- הם איטלקיים. מפני שאחי, אחותי, חבריי, והעם הגדול שבמחיצתו אני חי, והטבע היפה הסובב אותי וכל הנגלה לעיני, כל שאני אוהב, שאני לומד, ואני מעריך- כל זה איטלקי"

שאלה:

1.      איזה דגם של לאומיות מוצג בקטע זה? הסבר דבריך. (ידע והבנה)

2.      אם המקור היה כתוב ע"י יהודי שמדבר על מדינת ישראל: האם היית מזדהה עם דמות זאת? הבא שני נימוקים לדעתך. (שאלת הזדהות)

דגם תשובה:

1.      דגם הלאומיות שמוצג בקטע זה הוא דגם אתני היסטורי שמבוסס על היסודות האתניים המשותפים לרוב אנשי המדינה. הדבר נובע מכך שהדמות הדוברת מציגה מעין סגידה למשפחה, לעם, למדינה ולחינוך אותו הוא מקבל. יש פה יסודות משותפים לדובר ולשאר עמו, וזה מהווה גורם מאחד שהופך אותם ללאום.

2.      נוסח מחוון: הצגה של דעת התלמיד והבאת שני נימוקים מובחנים לדעתו. ישנו קשר ברור בין דעתו לבין הנימוקים.

דגם תשובה אפשרי: אני לא מזדהה עם הדמות הדוברת במקור מהסיבות הבאות. אני מרגישה שמציאות בה כולם מזוהים לחלוטין עם המשפחה, העם, המדינה ואוהבים אותה כל כך, היא נפלאה, כמעט אוטופית. אבל לא מאפשרת כניסה של זרים לחברה במדינה זו. היהדות מלמדת אותנו שגם גוי המתגייר, יכול להצטרף לעם היהודי ועלינו להיזהר לא לפגוע בו, כגון: לא להזכיר לו את עברו. לפי המקור, אדם שיצטרף לאומה האיטלקית, לא יוכל להרגיש שייך אליה, כי הוא לא שותף לשורשים ההיסטוריים שלה. בנוסף, הדובר בקטע מציג סגירות גדולה והומוגניות בתוך החברה בה הוא חי. סביר שיש גם דברים לא טובים שראויים לשיפור באיטליה. סביר שיש אנשים שחושבים אחרת ממנו. סביר שאם היה פוקח עיניו כלפי מדינות אחרות, הוא היה מגלה שיש לו מה ללמוד מהם. אך הסגידה, שיש בה משהו יפה מאוד, היא גם מצמצת את האפשרות להתקדם ולהתפתח.

 

 

 

שאלות מסר:

הנושא/ התקופה: ממלכת החשמונאים בתקופה ההלניסטית:

החומר/ המקור: צ'ריקובר, א. היהודים והיוונים בתקופה ההלניסטית. עמוד 120.

"העושר מביא לידי גאווה, פריצות ועבירה. איש עשיר קשה לו שלא לעבור על המצוות ולא יהיה כופר ביסודות היהדות. זוהי המסקנה שאפשר להסיק מספרו של בן סירא.... מצד אחד עומדים העשירים שהם גם פושעים מבחינה מוסרית (עושקי דלים, בעלי מרמה) וגם כופרים ביהדות. כנגדם עומד עומד ההמון הגדול של עניים ואביונים שהם גם "צדיקים" במובן המוסרי ו"חסידים" במובן הדתי."

שאלה:

1.      צ'ריקובר מביא בדבריו את הרעיונות העולים מכתבי בן סירא על הפערים בחברה היהודית בתקופת ממלכת החשמונאים (התקופה ההלניסטית). מי בעם היה שייך ל"עשירים" ומי ל"המון הגדול"? (ידע והבנה)

2.      א. מהו המסר העולה מהמקור המצוטט? בסס דבריך על הכתובים. (שאלת מסר)

ב. האם, לדעתך, מסר זה נכון בהכרח לאורך ההיסטוריה? נמק דבריך. (הבעת עמדה)

דגם תשובה:

1.      לעשירים היו שייכים הכוהנים, ראשי בתי אב והעשירים בעלי הקרקעות. להמוני העם היו שייכים בעלי המלאכה, איכרים וסופרים (שהם המחנכים).

2.      נוסח מחוון: א. מבוקשת תשובה המגדירה את המסר והמוכיחה את הדברים מהמקור.

                      ב. מובאת דעה ברורה ומנומקת.

דגם תשובה אפשרי:

א.      המסר המובא מהמקור הוא שאנשים עשירים בהכרח  יהיו כופרים ולא יוכלו לשמור על יהדותם, וזאת מכיוון ש"העושר מביא לידי פריצות ועבירה" כפי שמובא במקור. כמו כן כתוב שם: "העשירים הם... גם כופרים ביהדות". בנוסף- העושר לא רק מנתק את האדם מיהדותו אלא גם גורם לו להיות פושע: " העשירים הם פושעים מבחינה מוסרית".

ב.      לדעתי, דבר זה אינו הכרחי. יתכן שבתקופה המדוברת זו היתה המציאות הרווחת. אני מאמינה שהיו גם עשירים ששמרו על יהדותם ונהגו באופן מוסרי כלפי העם, אך סביר, לאור הדברים, שהם היו מיעוט ולכן הם לא נזכרים בהיסטוריה של התקופה. גם כיום, וגם לאורך ההיסטוריה, אנו עדים לכך שעושר רב מעוור את בעליו ומביא אותם לשחיתות מוסרית. אך מנגד ישנם עשירים רבים שתורמים מכספם לציבור, מקיימים בכבוד אנשים אחרים או/ו שחייהם תקינים וראויים. כיום, לדעתי, זה הרוב. התקשורת נוטה להעלות על נס את העשירים שחוטאים. אילו היו מספרים על העשירים המוסריים, אז הם היו עולים על המיעוט המשחיר את תדמית הרוב.

 

 

שאלות על עולם פנימי:

הנושא/ התקופה: המאה ה-18. עידן הנאורות.

החומר/ המקור: קאנט, "הנאורות מהי?" 1784.

"הנאורות פירושה יציאתו של האדם ממצב של קטינות שהוא עצמו גרם לה. משמע שהאדם איננו מסוגל להשתמש בשכלו בלא הדרכה של מישהו אחר. קטינותו זו נגרמת באשמתו, כאשר סיבתה איננה חוסר שכל, אלא חוסר החלטה ואומץ להשתמש בו ללא הדרכה של אחר. "העז לדעת" אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך! זוהי אפוא סיסמתה של הנאורות"

שאלה:

1.      לפי מקור זה, במי האשמה בכך שהאדם אינינו משתמש בשכלו? (הבנה)

2.      מה מנסה לחדש קאנט בתקופתו, לעומת התקופה שקדמה לו? (ידע)

3.      א. עם מה לדעתך התמודד נער עני שרצה להיות משכיל, אך במשפחתו ובסביבתו עסקו בהישרדות קיומית? הצג לפחות שני קשיים. (שאלת עולם פנימי)

ב. אלו תכונות אופי נדרשות לדעתך מנער כזה על מנת להיות משכיל? הצג לפחות 3 תכונות. בסס דבריך על המקור ועל ידע כללי. (שאלת עולם פנימי)

דגם תשובה:

1.      האשמה בחוסר שימוש בשכל מוטלת על האדם עצמו. אנשים לא צריכים לחכות שילמדו אותם, עליהם ללמוד לבד וע"י כך לפתח את שכלם.

2.      לפני כן הנוהג היה להישען על המסורת. הסמכות היתה של אבות המשפחה, של אנשי האצולה ושל אנשי הדת. קאנט יוצא נגד תפיסה זו בטענה שהאחריות צריכה לעבור אל האדם המשכיל. בזכות ההשכלה האדם יכול להתקדם ולגאול עצמו מסבל בו הוא שרוי.

3.      נוסח מחוון: א. מוצגים שני קשיים מובחנים זה מזה ושיש סבירות להתרחשותם.

                ב. מוצגות 3 תכונות שונות המוכחות מהמקור ומחוצה לו.

דגם תשובה אפשרי:

א.      נער עני שרצה להיות משכיל התמודד עם מספר קשיים: א. כדי לרצות במשהו, צריך לדעת שהוא קיים. על פי רוב נער עני היה שרוי באזור עני, שבו כולם רעבים ללחם ועמלים להשיגו, רוב הסיכויים שהוא לא למד לקרוא, לא ידע מהו ספר והיה קשה לו לפתח מחשבות משכילות, כי גם הוא עצמו היה שותף למציאות הקיומית- סביר שהוא לא הלך לבית הספר אלא עזר בפרנסה מגיל צעיר. ב. קושי נוסף הוא הכסף. אומנם קאנט מציג בדבריו שאדם צריך לפתח את שכלו מעצמו, ללא הדרכה של מישהו אחר. אך גם אם אין בית ספר, צריך לפחות ספרים, ובשביל להגיע למצב שיש לך ספרים או גישה לספרים, צריך כסף. כשאתה בהישרדות קיומית, זה לא בסדר העדיפויות לקנות ספרים.

ב.      תכונות האופי שנדרשות מנער כזה הן: א. לפי המקור- אומץ! אומץ להשתמש בשכל. אומץ לרצות ללכת בדרך שונה מזו של הוריך. ואצל נער עני- עוד לפני הכל- צריך אומץ לרצות בהשכלה. ב. חברות- עליך להיות אדם חברותי כדי ליצור קשרים עם אנשים שיוכלו לעזור לך להתקדם. כמו שההוגה קרל מרקס התיידד עם פרידריך אנגלס, וזה תמך כלכלית המרקס וגם פיתח איתו ביחד את הרעיונות הסוציאליזם הקומוניסטי. ג. שאפתנות- נער כזה חייב להיות שאפתן כדי להשיג את מטרתו אחרת הוא יישאב לתוך מצוקת הקיום שעליו לצלוח.

 

שאלות על רגש של דמויות:

הנושא/ התקופה: ממלכת החשמונאים בתקופה ההלניסטית

החומר/ המקור: ספר המקבים א,ג, מו-ס. נאום יהודה:

"ויאמר יהודה: התאזרו והיו בני חיל, והיו נכונים לבוקר כי טוב לנו למות במלחמה מראות ברעות עמנו ומקדשנו, וכאשר יהיה הרצון בשמים כן נעשה.... אל תחמדו מן השלל.... רק עמדו עתה לקראת אויבנו והילחמו בהם ואחר כך קחו מן השלל ביד רמה, ואחר השבת חלקו מן השלל גם לפצועים, לאלמנות וליתומים ואת הנותר להם לבניהם ויחלק חלק בחלק את השלל הרב לעצמם, לפצועים, ליתומים, לאלמנות ולזקנים. .... ואחרי זה הקים יהודה ראשי העם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמשים ושרי עשרות. ויאמר לבוני בתי ולמאורשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי לבב לשוב כל איש לביתו על פי התורה..."

שאלה:

1.      לפי קטע זה מנאום יהודה: באיזו דרך מנסה יהודה לדרבן את העם לצאת למלחמה? (הבנה )

2.      כיצד, לדעתך, חשו  "רכי הלבב" בסיטואציה זו? מה הקשיים העומדים בפניהם? הסבר דבריך לאור נאומו של יהודה ולאור המציאות ההיסטורית באותה תקופה.

דגם תשובה:

1.      יהודה מנסה לדרבן את העם בכך שעדיף למות מאשר לחיות ברעה ובלי מקדש. בנוסף הוא מציין שהם עושים את רצון ה', ויותר מכל- הוא מדרבן את העם לצאת למלחמה בזכות השלל שיקבלו. המצב הכלכלי של העם קשה והחזרה על לקיחת השלל (כמובן מאליו שהם ינצחו ויהיה להם שלל) מעודדת ומדרבנת את העם להשתתף ברצון במלחמה.

2.      נוסח מחוון: ישנו הסבר מפורש לרגשותיהם של רכי הלבב. ישנו ציון של לפחות שני קשיים העומדים בפניהם. מובאות לפחו שתי הוכחות לדעה- אחת מהמקור ואחת מידע על התקופה.

דגם תשובה אפשרי: לדעתי "רכי הלבב", דהיינו, אלה הפוחדים לצאת לקרב, ירגישו מאוד לא נעים בסיטואציה. הקושי הראשון העומד בפניהם הוא השלל: הם יחשבו שוב אם לצאת למלחמה או לא בגלל  השלל המובטח. אבל הקושי הגדול מזה הוא שקשה מאוד להכריע שלא לצאת לקרב בגלל הסיטואציה החברתית. ישנו פאתוס גדול בדברי יהודה. ונשמע שרק בגלל שהתורה מחייבת אז הוא מזכיר בסוף שיש כאלה שלא חייבים להילחם. ידוע גם מהתקופה שהמציאות היהודית היתה קשה. מתתיהו ובניו הובילו את העם למלחמה על קידוש ה' מתוך סכנה גדולה (מעטים מול רבים. חלשים מול חזקים וכד') קשה לעמוד מול גיבור כיהודה ולהגיד לו- אני מפחד. לכן, לדעתי, אותם "רכי ללב"  חשו מאוד לא טוב במציאות שהיתה אז.

 

שאלות רגש אישי:

הנושא/ התקופה: מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה.

החומר/ המקור: עמוד האש, עמוד 145. סיפור שסיפר מנחם בגין על אביו בבריסק:

"המאורע המרכזי שנחרת בזיכרוני ונתן את אותותיו כעבור עשרות שנים הוא מאורע הקשור במישרין לאבי שהיה מזכיר הקהילה היהודית. הוא הלך יחד עם הרב ברחוב. בימים ההם אחד המעשים המחפירים של פולנים כנגד היהודים היה הניסיון לגזוז את הזקן היהודי. וכך קרה, שסמל מן הצבא הפולני ניגש אל הרב, והחל במלאכה הבזויה הזו. אבי לא היסס והיכה במקלו על ידו. בימים ההם להכות סמל פולני! זה היה צריך להיות סימן לפוגרום. אסרו את שיניהם, גם את הרב וגם את אבי, העבירו אותם דרך הנהר (אותו נהר בוג אשר בו הטביעו הנאצים אח"כ 500 יהודים יחד עם אבי) ואיימו עליהם להטילם לנהר. הכו אותם עד זוב דם. אבי שב הביתה במצב קשה, אבל אני חייב לומר, היה מאושר. אמר: זה היה קידוש השם. הגנתי על כבודו של העם היהודי ושל רב יהודי"

שאלה: אלו רגשות מתעוררים בך כאשר את/ה קורא/ת את מה שמתואר במקור זה?

דגם תשובה:

נוסח מחוון: מובאת תשובה המסבירה את תחושות התלמיד בהקשר של המקור שהובא בשאלה.

דגם תשובה אפשרי: בקריאת המקור חשתי גאווה גדולה על המעשה שעשה אביו של מנחם בגין. הוא אכן קידש את שם ה' במעשיו. אומנם מעשה קטן וחסר משמעות, לכאורה. (את הזקן גזזו) אבל זהו מעשה של גבורה. לצד הגאווה אני מתמלא בתחושות של תקווה שגם לי יהיו כוחות לנהוג כך בסיטואציה דומה ולזכות לקדש שם השם בעולם הזה.

 

 

 

 

 

 

הדפסה

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים