תיכון
יסודי
גני ילדים
ורד ליפשיץ

ורד ליפשיץ

מנהלת השתלמויות לב לדעת בבתי הספר ובמחוזות, מרכזת ומובילה את מדריכי לב לדעת במחוזות השונים. ביבליותרפיסטית ומנחת קבוצות טיפול ולימוד.
בלוג > תשע"ג > המורה לפיזיקה

המורה לפיזיקה

ורד ליפשיץ, 14/11/2012

סודה של המורה לפיזיקה שהצליחה להפוך את הלמידה לחוויה בזכות הרלוונטיות: הפתח לשער הראשון בגן הנעלם של הדעת והחיים....

השבוע, ישבתי בחדר מורים באחת ההפסקות.
לידי שבו שתי מורות, שניכר כי שקעו בשיחה עם ניחוח נוסטלגי.
תוך כדי שיחה, אמרה הצעירה לזו המבוגרת:
אני זוכרת שאלה ששאלת במבחן בפיזיקה,
ואני זוכרת שידעתי את התשובה, וכל כך נהניתי מזה שידעתי.
-'למה לתרמילי הגב רצועות כתפיים רחבות?'
-'משום שכך הלחץ יורד, כי לחץ אינו רק משקל, השאלה על כמה שטח מתחלק המשקל... הגדלת השטח מקטינה את הלחץ על הכתפיים'  .
שאלה וענתה 'התלמידה'.
 
המבחן התקיים לפני למעלה מ20 שנה.
 
פניתי ל'מורה', ניסיתי להבין את הסוד, הסוד למתיקות הגדולה שלא זוכים לה מורים רבים, שתלמיד ינצור בליבו 'חומר לימודי' לאורך זמן כה רב.
סיפרה המורה, כי הייתה אז בראשית דרכה, והטרידה אותה מאד השאלה איך ללמד באופן כזה שהחומר יהפוך לרלוונטי לחיים.
ללמוד מתוך חיבור ויישום לחיי היום יום.
חשבתי, כך אמרה, השער הראשון למדע, הוא הבנה כי המספרים, הנוסחאות, המתמטיקה הסבוכה, הם דרך להקל על החיים. השער הראשון הוא שימוש בידע לרווחת האדם, ואת זה יש ללמד, ולהנחיל.
בנוסף לכך,ידעתי כי גילוי, פיצוח, הבנה, אותם משיג התלמיד מתוך חשיבה בה התלמיד אקטיבי,  הם הדרך לקנות את הידע, להפכו לנכס ללומד.
מכאן להוראה ולבחינה שהם דמויי שעשועי מדע, חידות וכדומה הדרך לא הייתה ארוכה.
אז - הנוסחה מקבלת פשר.  המספר- משמעות . והתלמיד, רוכש דעת. הידע הופך לקניינו.
כתפיות התיק הפכו קולב עליו נתלתה הנוסחה, עליו נשען הידע.
 
זהו פן אחד של ההוראה, אך הוא פן הכרחי בשלבי הלמידה הראשוניים.
אמנם, אל לנו להסתפק בפן זה של ידע יישומי. עלינו לשאוף גם לקומות הגבוהות יותר, ללמידה מתוך סקרנות  ואהבת הידע והלימוד.
אך בשלבים הראשונים,  נכון לפתוח את השער הראשון, המוחשי, הנתפס, המחובר לעולמם של הלומדים.
בתפילה שיבואו מתוך סקרנות, עניין, אהבה וחיבור עד השערים היותר פנימיים של הדעת והלב.
הרלוונטיות, היא המפתח לשער הראשון בגן, ראשון מיני רבים בסוד הגן הנעלם של הדעת, של החיים .
תגובה
הדפסה


תגובות גולשים

רעות ברוש, 17/2/2015

שלום ורד
סוד הגן הנעלם. איזה משפט יפה: "הרלוונטיות היא המפתח לשער הראשון בגן" כמה חשוב לזכור שיש הרבה שערים, והרבה מפתחות למקום עלינו...

הסיפור שלך הזכיר לי את השיר של יהודה עמיחי
אֲנִי זוֹכֵר שְׁאֵלָה בְּסֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן,
עַל רַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אֶחָד וְרַכֶּבֶת אַחֶרֶת
שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ?
וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל מָה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר יִפָּגְשׁוּ,
אִם יַעַצְרוּ אוֹ יַעַבְרוּ אַחַת עַל פְּנֵי הַשְּׁנִיָּה וְאוּלַי יִתְנַגְּשׁוּ...
וְלֹא הָיְתָה שְׁאֵלָה עַל אִישׁ שֶׁיּוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד
וְאִשָּׁה שֶׁיּוֹצֵאת מִמָּקוֹם אַחֵר. מָתַי יִפָּגְשׁוּ
וְהַאִם בִּכְלָל יִפָּגְשׁוּ וּלְכַמָּה זְמַן יִפָּגְשׁוּ?
וּבִדְבַר סֵפֶר לִמּוּד הַחֶשְׁבּוֹן. עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי
אֶל הָעַמּוּדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁבָּהֶם רְשִׁימַת הַפִּתְרוֹנוֹת.
וְאָז הָיָה אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם.
עַכְשָׁו מֻתָּר. עַכְשָׁו אֲנִי בּוֹדֵק
בַּמֶּה צָדַקְתִּי וּבַמֶּה טָעִיתִי
וְיוֹדֵעַ מֶה עָשִׂיתִי נָכוֹן וּמָה לֹא עָשִׂיתִי. אָמֵן.

אני מדמיינת ילד יושב בכיתה והמורה שואלת את השאלה הזו והוא ישר עף איתה למחוזות רחוקים, של דמיון ומחשבה, והרכבות ממש משקשקות באוזניו, אבל את השאלות שהוא מחפש לא שואלים... ואיך לפעמים אנחנו מחמיצים את השאלות המרגשות באמת...

אנונימי, 22/2/2015

ולי זה מזכיר את השיר היפה של נעמי שמר
בראשון לספטמבר
אלף תשע מאות שישים
הולך לבית ספר ילד
חולצה בצבע תכלת
משאיר מאחור את כל החיים היפים

בראשון לספטמבר
אלף תשע מאות שישים
פתאום המורה שואלת
מה יש על הלוח ילד
והוא לא קורא, לא זוכר
לא מבין

אצלו
שתיים ועוד שתיים הן שלוש
פרפרים צבעוניים בראש
החולצה לוחצת לו על הצוואר
אל תגיד אין דבר
יש דבר

ורד ליפשיץ, 22/2/2015

'יש דבר', וזה קשה. והשאלה איך הופכים את הלמידה למשהו אחר, איך מלבישים לילדים 'חולצה שפחות לוחצת על הצוואר'?
אין לי תשובה, או באוירת 'המורה לפיזיקה' אין לי נוסחה.
אך נזכרתי בשיר יפה של א.עלי שדווקא ממשיך את הכיוון שעולה משירה של נעמי שמר, שמידי קוראי בו אני חשה ציבטה בלב.

חמש שנים חלפו ומיכאל
לא לומד לקרא.
עוד שנה ועוד שנה
הוא מסרב לכלא את החיים
בנוסחאות מופשטות,
במילים .
" מעץ הדעת נשמתו
מסרבת לאכול!"

הבוהן נוטפת דם
הברך תמיד חבושה
צולע על רגל אחת
מהקוץ בהעקב
היד נקועה או שבורה -
מחיר הוגן בהחלט

לאיזה אושר
לאיזה מגע
לאיזה שותפות שחש בכל איבריו!
הסנטר על החול
ליד גומה של ארי-נמל
לראות איך היא צדה נמלה-
ושום דבר לא קיים בעולם מלבד החול
שגרגריו הפכו בינתיים לכוכבי זהב---

" מיכאל מיכאל
לב מפגר
הכנס מיד לכיתה!
מתי תתבגר?"

שלום חלבלוב ושלום חבלבל
שלום חלמית ושלום ריג'לה
שלום מקור חסידה וענבי שועל
מטה אהרון וברך הגמל
שלום גחליליות !
שלום שלשול וארי-נמל!
שלום לך חיפושית הזבל!
שלום נחש העכברים !
שלום לכם ידידי ילדותי החמים!
אני מגורש היום לארץ הגזרה
ואתם תשארו תמיד בגן,
ילדים.

חדש באתר

השתלמויות מקוונות וקהילות מקצועיות
השתלמויות מבית לב לדעת לשנת תש"פ.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים