תיכון
יסודי
גני ילדים
רעות ברוש

רעות ברוש

ממיקמי ומנהלי תכנית לב לדעת, מפתחת השתלמויות מקוונות ושותפה בכתיבת חומרי למידה. מורה לתנ"ך ולספרות.
בלוג > תשע"ג > יער, אש, תפילה וסיפור

יער, אש, תפילה וסיפור

רעות ברוש, 15/2/2015

מחשבות על העמידה בפתח ועל כוחו של הסיפור והדיבור

סיפור חסידי מפורסם מספר על רבי ישראל בעל שם טוב, שכשהיה רואה שפורענות מתרגשת לבוא על ישראל, היה הולך למקום אחד ביער ומתייחד עם נפשו. שם היה מדליק אש, אומר תפילה אחת, ונס היה מתרחש, והגזירה הייתה מתבטלת.

 
לאחר זמן, כשהיה תלמידו רבי דוב בר, המגיד ממזריץ', צריך לבקש רחמים על ישראל, היה הולך לאותו מקום ביער ואומר: ריבונו של עולם, הטה אוזנך. איני יודע כיצד מדליקים את האש, אבל עדיין יכול אני לומר את התפילה, והנס היה מתרחש.
 
ולאחר זמן היה רבי משה לייב מסאסוב הולך אף הוא, כדי להציל את עמו, אל היער ואומר: איני יודע כיצד מדליקים את האש, איני יודע את התפילה, אבל יכול אני למצוא את המקום, וצריך שיהא די בכך. ודי היה בכך: שוב מתרחש היה נס.
 
והגיע זמנו של רבי ישראל מרוז'ין לבטל את הגזירה. יושב היה בכורסתו, ראשו נתון בין כפות ידיו, ומשיח עם הקדוש  ברוך הוא: איני יכול להדליק את האש, איני יודע את התפילה, אף איני יודע למצוא את המקום ביער. איני יודע אלא לספר סיפור זה. צריך שיהיה די בכך. ודי היה בכך.
 
(מתוך ההקדמה לספר "שערי היער" מאת אלי ויזל, בהוצ' עם עובד)
 
ההתרחשות האמיתית, קורית בְּמקום, במרחב, שיש בו מפגש אמיתי של מורה ותלמידים, של לימוד משותף, ודיבור פנימי,
שם נמצא היער צופן הסודות,
שם ניתן להדליק את האש, לגלות אורות בלימוד, להצית ניצוצות בלבבות.
כאן בבלוג, אנו יודעים שזהו אינו היער, ואיננו יכולים להדליק כאן את האש,
אבל אנו יכולים לספר את הסיפור,
על האש הדולקת ביער
על התפילה הנישאת בלבבות
וגם זה דבר גדול...
 
בעזרת ה' נעלה לכאן סיפורים, מחשבות, רעיונות ותובנות
אודות הלמידה המשמעותית,
איך יוצרים לימוד שיש בו התכוונות עמוקה פנימה, שיש בו דיאלוג, שיש בו פתיחת הלב.
 
קראנו לבלוג "בפתח הלב" ויש בו כדי לרמז על תכליתה של תוכנית לב לדעת: לחבר את הלמידה, את הדעת, הבינה וההשכל, אל מחוזות הלב, הנפש והנשמה. ללמוד תורה שהיא תורת חיים. להביא את החיים אל הלימוד וליצור לימוד שמשפיע ומעמיק את החיים.
 
פירוש ידוע של הרבי מקוצק על המילים "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך" שואל מדוע נאמר "על לבבך" ולא "בתוך לבבך"?
אלא, שלעיתים אין הלב פתוח לשמוע, לקבל, הדברים מגיעים עדינו אולם אינם מקבלים הד בתוכנו
אך אין לך אדם שאין לו פתיחת הלב, כמו שנאמר "פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ"
"הוּא יִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתוֹרָתוֹ. וְיָשֵׂם בְּלִבֵּנוּ אַהֲבָתוֹ"
אנו מבקשים מהקב”ה לפתוח את ליבנו,  ובינתיים אנו מניחים את הדברים על ליבנו, כדי שכשנזכה לפתחון הלב, יכנסו הדברים אל הלב פנימה ויאירו בנו.
 
לסיום, מוזמנים להאזין לשירו הנפלא של אהוד בנאי "מפתח הלב"
 
"השיר שנובט כל כך רוצה ללבלב 
הוא מחפש את מפתח הלב..."
 
נעלה רשימות חדשות בעזרת ה' מידי שבוע, אתם מוזמנים לקרוא, לחשוב, להגיב ולדון יחד עימנו בדברים...
תגובה
הדפסה

חדש באתר

חוף הסליחה
כיצד יש, בימים אלו, לעגן בבטחה את אונית הסליחה? לפניכם פעילות המדגימה כיצד יש לבקש סליחה אמיתית הנכנסת אל הלב.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים