תיכון
יסודי
גני ילדים
מאמרים > מוזיקה ותנועה > חכמה בתנועה

חכמה בתנועה

קרלה הנפורד

קטעים מתוך הספר "חכמה בתנועה" העוסק בחשיבות שילוב פעילות גופנית רב חושית בתהליכי הלמידה. בספרה, מציעה הנפורד דרכים בהן ניתן ליצור ידע בעל משמעות, ומדגישה שיש לתת לכל תלמיד מקום אמיתי ומכבד מתוך הכרה באישיותו וכישוריו הייחודיים. אנו מודים להוצאת נורד על האישור לפרסם את הדברים.

חכמה בתנועה

קרלה הנפורד

(קטעים מתוך הספר "חכמה בתנועה" שיצא לאור בהוצאת נורד)

החשיבות והצורך בלמידה עשירה חושית והתנסותית ממשיכה לאורך כל חיינו.
רבים ממנהגי החינוך שלנו נובעים מההנחות שמעולם לא נבחנו, שאנשים ילמדו באופן הטוב ביותר אם יקבלו מידע רב בהרצאה או בצורה דו מימדית כתובה. כדי ללמוד עליהם לשבת בשקט, להביט קדימה ולרשום. עלינו רק לראות את העיניים המזוגגות ואת המבטים הריקים של סטודנטים באולם הרצאות ובכיתה כדי לדעת שיש לנטוש אמונה זו.
באופן כללי שיטת החינוך הפורמאלי שלנו מסתמכת על שפה כעל אמצעי ההוראה. מה רע בזה? כדי לענות על השאלה הזו הייתי רוצה לחזור על אמירתו של איינשטיין: "למידה היא חוויה- כל השאר הוא רק מידע". מילים, אף שהן חשובות, הן רק פיסות מידע. הן אינן מעבירות חוויה, אלא משמשות תחליף גרוע לישירות ולרעננות של למידה חוויתית. .. (עמ' 49)

מידע למשמעות
מטרתה הסופית של כל חוויית למידה חייבת להיות יצירת משמעות. ידע אמיתי מתרחש כאשר אנו מפנימים את הסביבה החושית העשירה שלנו ומחברים אותה יחדיו בדרכנו הייחודית, על מנת שנקבל תמונה של עולמנו. זו הופכת למציאות שלנו. כל חוויה חדשה מתייחסת מחדש למציאות ומרחיבה אותה.
על בסיס מציאות זו אנו מסוגלים לקבל החלטות, לפעול, לחקור, לבחון ולעגן את אמונותינו ואת הבנתנו. התהליך באמצעותו אנו משלבים את הניסיון שלנו להתפתחות נמשכת של ההבנה חייב לעמוד בראש סדר מעייניה של מערכת החינוך. הדגמת ההבנה הזו באמצעות מטלות הדורשות חשיבה, חייבת להיות מרכיב הכרחי בכל חוויית למידה.
מיומנויות מתגלות בצורת תגובות גופניות מודעות המדגימות רכישת ידע. החשיבה עצמה היא מיומנות התלויה בכלל מערכת המוח/ הגוף המשולבת. המערכת כולה צריכה להיות פעילה בכדי לספוג מידע, לברור את החשוב מהמידע הזה, לשלב אותו בידע קיים ולבסוף לעגן אותו בתנועה. חשיבה ולמידה מעוגנות על ידי תנועה. פעולות כגון שרבוט, תנועות עיניים, דיבור בקול לעצמכם או לאחרים, כתיבה של דברים, כל אלו הן תנועות מוכרות המתרחשות תוך כדי חשיבה. ללא תנועה כלשהי, אין מחשבה מודעת. התוצר הסופי של תהליך זה הוא משמעות.

השתמשו בראש וגם בגוף
למידה אמיתית – מהסוג המייצר קישורים ברי משמעות עבור הלומד – אינה שלמה עד שנוצר פלט כלשהו, ביטוי פיזי או אישי כלשהו למחשבה. חלק ניכר מהלמידה קשור במיסוד המיומנויות המאפשרות לנו להביע את הידע שצברנו. דיבור, כתיבה, חישוב, ציור, אומנות, נגינה, שירה, תנועה חיננית במחול או בספורט: התפתחות הידע שלנו צועדת יד ביד עם התפתחות המיומנויות התומכות והמבטאות ידע זה.
כאשר אנו בונים את המיומנויות הללו אנו משתמשים בשרירי הגוף שלנו וממסדים הן נתיבים נוירו-שרירותיים והן את הקשרים שלהם עם נתיבים הכרתיים. הלמידה אינה מתרחשת אך ורק בראשנו. ההבעה השרירית הפעילה של הלמידה היא מרכיב חשוב של למידה זו. כאשר חושבים על רעיון זה הוא נתפס מובן מאליו, אך רבים אינם רגילים עדיין לחשוב על השרירים מנקודת מבט זו. אנו נוטים לשייך את השרירים לממלכת הגוף ולא למוח, אך אנו שוכחים כי באמצעות הביטוי המוטורי הזה, אנו מקדמים ומבססים את הבנתנו.
לרוב ניתן הביטוי המוטורי לתובנותינו בצורת דיבור (או שפת סימנים אצל חרשים), או כתיבה, המצריכים כמובן מספר רב של פעולות שריריות מתואמות ביותר. השפה היא יכולת חיונית וייחודית לבני אנוש, המשמשת לשילוב הידע ולסיוע למחשבה. לבני אדם אמצעים נוספים להבעה ולאינטגרציה: תמונות, סמלים, מוזיקה ומחוות הן דוגמאות ספורות. בצד כל אלו קיימים כמובן גם אותם אמצעים המשלבים מספר מיומנויות היוצרות הבעה מאוחדת אחת ויחידה של משמעות.דרמה, לדוגמא, מאחדת בין מילים, מרכיבים חזותיים, ביטויים גופניים, ולרוב גם מוזיקה. הבעות אומנותיות – בדרמה, מוזיקה, מחול, אומנות חזותית וספרות – מייצגות שימוש מיומן ומשולב ביותר של הגוף, המחשבה והרגש. לביטוי אומנותי חשיבות רבה בהתפתחות האישית הכללית ובהבנה ההכרתית.
קביעה זו נכונה גם ביחס לספורט. פעילויות אתלטיות משלבות בין סוגים רבים ושונים של ידע, יחד עם קואורדינציה מיומנת – ידע על זמן ומרחב ועל דינמיקה אנושית, כגון עבודת צוות, מוטיבציה וחיפוש אחר אתגרים. אל למחנכים להפחית מערכן. אמנות ואתלטיקה אינן שעשועים. הן מהוות דרכי חשיבה בעלות עוצמה וצרכים, בעלות מיומנות גבוהה להתקשרות עם העולם. הן ראויות לנתח זמן גדול יותר מהזמן ומהמשאבים של בית הספר מכפי שניתן להן עד כה. (עמ' 88)

מדוע צריכים הילדים לדבר?
תרגום המחשבות לדיבור או למילה הכתובה הינה משימה מורכבת ביותר. היא כוללת את אזור החושים, אזור השמע העיקרי, אזור הקישור השמיעתי, אזור הראיה העיקרי, אזור הקישור החזותי, ואזורי הדיבור המוטורי וההכרתי בקליפת המוח (הניאו- קורטקס).
התנועה הופכת לחלק חיוני של השפה כאשר דפוסי חשיבה משולבים מועברים אל אזורי הדיבור של מרכז התנועה וגנגליון הבסיס של המערכת הלימבית, ואלו הופכים את החשיבה ליצירת מילים, תחילה בדיבור ולאחר מכן בכתב.
הניאו- קורטקס הוא מוח החידושים הנהנה מאתגרים כך שלמעשה יכולה השפה להפוך להרפתקה נפלאה המתחילה מגיל ארבע...
הצגת סימנים (באוכלוסיות של ילדים חרשים) הוא חיוני להתפתחות השפה והחשיבה. ברוב התרבויות האפריקניות מעודדים את הילדים לספר סיפורים ולחזור על אגדות השבט, וכן לבטא את רעיונותיהם בחוג המשפחתי. בתרבותנו, בייחוד לאור התפתחותם של הטלוויזיה ומשחקי המחשב יש לילדים פחות הזדמנויות לתקשר באופן מילולי.
... הפכנו לחברה של מאזינים, בה השיחה הפכה לאומנות נשכחת. אולם לדיבור אל הילד תוך שימוש במשפטים שלמים יש חשיבות עליונה. פעילות זו מאפשרת לילד לשמוע ולחקות רעיונות מלאים. ספרים אף הם מציגים רעיונות במשפטים מלאים ובכך מסייעים בהתפתחות מלאה של המחשבה. דפוסי דיבור חד הברתיים ובלתי שלמים כגון אלו הנראים בסדרות קומיות בטלוויזיה, מדגימים ומפתחים דפוסי דיבור חלקיים גם אצל מבוגרים. אנו מתחילים לחשוב במשפטים בלתי מוגמרים וזה משפיע גם על פיתוח רעיונות חלקי ובלתי גמור. ניתן לשמוע זאת בשפת הדיבור של בני העשרה: "זה כמו..- אתה מבין?" "חבל על הזמן..", "כזה... כאילו.." "תפסת?" וכדו'..
השפה הבלתי גמורה הזו מופיעה באופן ברור בחוסר היכולת של התלמידים לחשוב ולכתוב.
"האשמה" טוענת ג'יין הילי, "טמונה בחשיפה המופחתת והירודה לצורות של שפה טובה ובעלת משמעות, המאפשרות לנו לשוחח עם אחרים באמצעות המילה הכתובה והשכל".
הורים, מורים ומטפלים הרוצים להבטיח התפתחות תקינה של כל מיומנויות התקשורת של ילדיהם חייבים להפעיל אותם בדו שיח מלא ומודע. הדבר מסייע להם בפיתוח יכולתם לתקשר מידע בעל ערך משבות יצירתיות ורגשות אינטימיים. אחת המתנות היפות ביותר שיכול אדם להעניק לזולתו היא הקשבה ותקשורת מודעת. תקשורת איכותית זו הופכת הדדית ככל ששני הצדדים לומדים מיומנויות אלה. 
כאשר התלמידים מסוגלים לבטא מילולית רעיונות ולשתף תלמידים אחרים בתוכן רעיונותיהם, או לעבוד יחדיו על פרויקטים קבוצתיים סימן הוא כי המחשבה מעוגנת בהבנה ובזיכרון. אך למען האמת כמה הזדמנויות יש לתלמידים לפתח ולהביע רעיונות מלאים בכיתה?
לרוע המזל רעיונות המאפשרים לילדים לומר את מחשבותיהם בקול רם נתפשים בעיני רוב המורים והמנהלים כפטפוט חסר ערך.
פעילויות פדגוגיות הדורשות כיתות שקטות ומסודרות עלולות להיות בלתי יעילות ובלתי מתאימות ליצירת הבנה ומחשבה.פעילויות כיתתיות אופייניות, האמורות לעודד חשיבה שקטה, כגון קריאה בשקט, מילוי דפי עבודה, אימון בכישורים ברמה נמוכה, נראים כאילו תוכננו למטרות שליטה בהמון ולא לשם חינוך. למרבה הצער, זהו המסר הנקלט ע"י הילדים.  (עמ' 94)

מתן כבוד לתלמידים כולם
כל עוד אנו מאמצים אמונות בלתי גמישות הקובעות מה הופך אדם ליקר ערך, לאינטליגנטי או לצודק, אנו מעודדים הדבקת תוויות ותחרותיות קטנונית, העלולות להשמיד את המגוון ואת הפוטנציאל האנושי שלנו. מבחני מנת המשכל והבחינות הפסיכומטריות, המכוונים בצורה מאד ליניארית ולשונית/מתמטית, הציבו את הקריטריונים לאינטליגנציה בחברה שלנו. רוב המורים ממשיכים להאמין שלמידה מתרחשת רק כאשר הילד שקט, רגוע, מקשיב ומכין את כל שיעורי הבית. בזירת הלמידה התחרות היא כה עזה, עד כי הורים כופים על ילדיהם פיתוח כישורים הכרתיים בגיל מוקדם מדי, כדי להתפאר בפני הורים אחרים.אם ילדם אינו מתקדם חלילה באותה רמה כמו ילדם של השכנים, לוקחים אותו ההורים להערכה ולאבחון ליקויי למידה. ישנן קבוצות שתעבורנה את אבחון לקויי הלמידה כבר בגיל שנה. ושוב נשאלת השאלה כיצד ניתן לשפוט מישהו שרק מתהווה?
ציפיות ההורים רק גוברות כאשר נכנס הילד לבית הספר, ולאלה מתווסף לחץ רב על המורים לוודא שהילד יצליח בלימודים. בימינו מפרסמים תלמידים מצטיינים על מדבקות לרכב: ' הורה גאה לתלמיד מצטיין'. אם אנו 'מכבדים' באמת את הלומדים שלנו, הבה נהיה רגישים לצרכי ההתפתחות וסגנון הלמידה שלהם ונבין שכל אדם הוא 'תלמיד מצטיין'. כלים כמו דגמי דומיננטיות עוזרים לתהליך ומקדמים הבנה וחמלה תוך סילוק הצורך בתחרות. דגמי דומיננטיות יכולים גם ליצור הבנה אצל זוגות במשבר, במריבות הורים-מתבגרים או בעימותים במקום העבודה או במגרש המשחקים.
בריאותה של מערכת החינוך שלנו תלויה בטיפוח ובעידוד הלמידה של כל האזרחים. עלינו לסלק את השיפוט המוביל לתחרות ולתוויות מלחיצות. יש למסד תכנית לימודים לחשיבה המאגדת עיבוד מח/גוף מלא באמצעות אומנות, מוסיקה ותנועה סדירות בתיאום עם כישורים הכרתיים. עלינו לתת ללומדים כלי לשילוב מוח גוף אינטגרטיביים, כגון משחקי המוח, המאפשרים להם לצאת ממעגל המתח ולהפעיל גישה חושית / המיספרית מלאה. נוכל אולי להבין הבנה מעמיקה את הפוטנציאל האנושי הייחודי עליו מדבר פול מק'קלין, בחברה מתפתחת בה נועדו כל האנשים להצליח בלמידה. (עמ' 209)

להוצאת נורד - WWW.NORDCARDS.COM

הדפסה

חדש באתר

השתלמויות מקוונות וקהילות מקצועיות
השתלמויות מבית לב לדעת לשנת תש"פ.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים