תיכון
יסודי
גני ילדים
מאמרים > לימוד דיאלוגי > חשוב על משוב

חשוב על משוב

ערן רון

מאמר חשוב ומעשי על חשיבות המשוב ביחסי מורה ותלמיד, כולל עצות שימושיות למתן משוב בונה ואפקטיבי.

חשיבות המשוב לשיפור תפקודו של המורה

חשוב על משוב – עצות שימושיות להפעלה אפקטיבית של משוב בונה

ערן רון

המאמר באדיבות ערן רון, העוסק בייעוץ אישי וארגוני - http://www.eranron.co.il/default.aspx

המשוב, החיובי והשלילי הוא הכלי האולטימטיבי שבעזרתו יכול המורה להשפיע על התנהגותו של התלמיד, גם בתחום רכישת הדעת וגם בתחומים החברתיים, הבין-אישיים. מחקרים רבים מוכיחים שהדרך שבה המורה משפיע על תלמידו בצורה הטובה ביותר היא בעזרת משובים. הצלחת התלמיד קשורה לאיכות המשוב שהוא מקבל מהמורה, יותר מאשר לכל משתנה אחר, כמו גודל הכיתה, הקשר עם ההורים, שכר המורים וכו'. כל אדם, גם התלמידים וגם המורים, "רעבים" למשובים חיוביים. ויקטור הוגו אמר: "האושר העליון בחיים הוא להיות משוכנעים כי אנו אהובים". המשוב החיובי הוא ספק אנרגיה אדיר היוצר מוטיבציה ומפעיל את התלמידים, בעיקר בטווח הבינוני והארוך, אל עבר ייעודם. אך למרות חשיבותו האדירה של המשוב, בעיקר המשוב החיובי, המחקרים מוכיחים שהמשוב השלילי או ההתייחסות בעלת אופי שלילי, שגורה על לשונותיהם של המורים, פי ארבעה ופי חמישה יותר מאשר המשוב החיובי או ההתייחסות החיובית. הכעס והאנרגיה השלילית של המורים מנצחים בקלות יחסית את היחס החיובי ואת היכולת להיטיב.

אילו היה בידיי מטה קסמים, עבור מערכת החינוך, הייתה לי משאלה אחת – שכל מורה יעניק לתלמידיו ארבעה או חמישה משובים חיוביים לפני שהוא נותן משוב שלילי אחד. אני מעריך שאם משאלתי הייתה מתגשמת, היינו מקבלים באחת, מערכת חינוך הרבה יותר איכותית והופכים למדינה אחרת לחלוטין, בעלת הישגים משמעותיים ביותר בתחום החינוך. התועלת של המשובים החיוביים לשיפור התנהגות התלמיד ואופן לימודו יקרה מפז. הזהב נמצא לרגלינו, רק יש להתכופף ולהרימו. אין צורך בתוספת תקציב, תכניות לימוד חדשות, מבנים חדשים, הקטנת כיתות וכו', כדי לעשות שינוי דרמטי. בתנאים הקיימים, בעלות מזערית של הדרכה נאותה למנהלי בתי הספר ולמורים, אפשר לנהוג אחרת, כאן ועכשיו, ולהגיע לתוצאות אחרות לחלוטין, הרבה יותר איכותיות.

עם זאת, מרבית השגיאות הנעשות ביחסי מורה תלמיד הם לא רק בכמות המשובים החיוביים ובתדירותם, אלא באופן השימוש במשוב השלילי הבונה. זה כלי לא ידידותי למשתמש, למורה, משום שאפשרויות הטעויות בו הן כמעט אין-סופיות. אפשר גם לטעות במתן משוב חיובי הורס, (בעיקר על ידי יצירת ציפיות הורסות) אך עיקר הטעויות הן באופן אמירת המשוב השלילי, המהווה חידה לא פתורה עבור מורים רבים המובילים ל'גיהנום' את תלמידיהם בדרך רצופה כוונות טובות.

מורים רבים לא עושים הבחנה בין הערכה שיפוטית לבין משוב שלילי בונה. על אף שכוונותיהם טובות, הם מתבלבלים בין נזיפה לבין משוב שלילי בונה. רבים חושבים שהטפת מוסר היא משוב שלילי בונה, אך מובן שלא כך. המורה הרוצה ללמוד כיצד להעניק משוב שלילי בונה, אמור לתרגל כיצד להקטין את החלק ההורי שלו (האומר לתלמיד מה עליו לעשות) ולפתח את החלק הבוגר (הדן עניינית בנושא העומד על הפרק). החלק ההורי מדבר בסימני קריאה בעוד שהחלק הבוגר מדבר בסימני שאלה. החלק הבוגר מנסה לדון לגופו של עניין ולמצוא את הדרך לשפרו, ולא מטיף מוסר, או יודע מה "נכון" כמו החלק ההורי. החלק הבוגר נותן כבוד לתלמיד כפי שהיה רוצה שהתלמיד ייתן לו כבוד בבחינת: "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך" (אבות ד', יב') ולא מפחיד את התלמיד ומעניש אותו כמו החלק ההורי. החלק הבוגר לא שופט, לא קובע גזר דין, כמו החלק ההורי, אלא מנסה להפיק תועלת מהטעות של התלמיד ומאפשר לתלמיד לצמוח וללמוד כיצד להימנע ממנה בעתיד. בגישה כזאת, היחסים בין המורה לתלמיד הופכים מיחסי הורה-ילד, ליחסי בוגר- בוגר, וכך התלמיד הופך להיות אדם המוכן טוב יותר לקראת החיים, כאדם בוגר ולא כילד שקיבל עונשים, נזיפות והטפות מוסר כל ימיו כתלמיד. יחס כזה מונע את התפתחות מנגנון "בריחה מאבק" של החלק הילדי, וכך נמנעים הרבה כניעות ואו מאבקים בין מורים לתלמידים, וכך מתאפשר לחלק הבוגר של הילד להתפתח לקראת חיים בשלים ואיכותיים כאדם בוגר.

עקרונות במתן משוב בונה לתלמיד:

  • המתנה היא המתנה: שיחת המשוב הבונה נעשית לאחר המתנה, בשיקול דעת ובנינוחות, ללא כעסים, לאחר שוך הסערה הרגשית שליוותה את האירוע השלילי. שיחה בעת האירוע, בזמן הכעס, כאשר הרוחות סוערות תוך שימוש במילים בוטות, עלולה להזיק ולהפוך את המשוב הבונה למשוב הרסני.
  • שיחת המשוב היא רק על נושאים משמעותיים: לא על כל הפרעה קטנה, אלא על נושאים החשובים להמשך הקשר בין המורה לתלמיד.
  • המשוב החיובי הוא הכלי האפקטיבי ביותר להתפתחות התלמיד: מורה שיבין ויפעל לאור תובנה זאת הוא שיצליח להפעיל את התלמיד ולשנות את התנהגותו בצורה האפקטיבית ביותר. אם אפשר להימנע משיחת משוב על אירוע שלילי, רצוי להמתין, עד שתתגלה התנהגות חיובית הפוכה, אותה ראוי לחזק.
  • שיחת המשוב הבונה היא מתנה: היא אינה מיועדת לכל אחד, זאת מתנה שהמורה מעניק לתלמידו. זאת הזמנה לדיאלוג משמעותי.
  • הפעלת סמכותיות כוחנית על התלמיד היא בעייתית: הענשה, נזיפה, הטפת מוסר, איומים... עלולים לגרום לסגירות, לכעס, להחמצת המסר וליצירת קונפליקט חדש, במקום לסייע בפתרון הקונפליקט הנוכחי. המשוב הבונה מבוסס על דיאלוג פתוח, 'בגובה העיניים', היוצר יחסים הדדים, שבהם המורה והתלמיד עשויים להחליף תפקידים בקלות, כיוון שהם קשובים אחד לשני ולא מפעילים כוח וסמכותיות איש על רעהו.
  • משוב מבוסס על עובדות המקובלות לאשורן על שני הצדדים: כדי ששיחת המשוב תצליח היא אמורה להיות בנויה בראש ובראשונה, על עובדות ולא על דעות. דעות יש כחול על אשר על שפת הים, כל אחד רואה אותו דבר אחרת, הכול בעיני המסתכל. לכן, עד שהמורה והתלמיד לא יראו עין בעין את העובדות שעליהן נסב המשוב, אין אפשרות לגרום לתלמיד לשנות את התנהגותו בדרכי נועם. הסכמה על העובדות פותרת את מרבית הקונפליקטים בין המורים לתלמידים. בירור העובדות נעשה בעזרת שאלות, ללא קביעות חד–צדדיות. שימוש בסימני קריאה, תוך קביעת עובדות ללא שאלות והתדיינות משותפת, עלול להרוס את שיחת המשוב. את סימני הקריאה ראוי לכופף ולהפכם לסימני שאלה. "האם אתה מסכים איתי..... שכך וכך קרה?"
  • "הפוסל במומו פוסל": לפני מתן המשוב, רצוי לשקול היטב מהי מטרת המשוב, האם הוא נועד לצרכי המורה או לצרכי התלמיד. חוסר מודעות עצמית של המורה, שאינו מבחין בין הבעיה שלו לבעיה של התלמיד, עלול להביא מצב שבו הוא משליך את הבעיות שלו על מקבל המשוב, ובכך מונע ממקבל המשוב לראות באופן נקי את קשייו.
  • "ניצחון- ניצחון": שיחת משוב בונה מושתת על מצב של "ניצחון- ניצחון" (Win-Win), בניגוד לניצחון המורה על תלמידו, (Win-Lose). משוב הבנוי על הפעלת סמכותיות וכוחניות, יכול לגרום לשינוי ההתנהגות, אך תוך כדי כך עלול ליצור נזק למקבל המשוב. מחיר גישה זאת היא פגיעה ברגשותיו של התלמיד והנצחת האיבה והכעסים בין הצדדים.
  • שיחה בגובה העיניים: המשוב הבונה מבוסס על הדדיות, על שיחה בין שווים. זאת אינה העברה מכלי מלא לכלי ריק, מהחלק ההורי של המורה לחלק הילדי של התלמיד. ראוי שהמורה יימנע מלפעול כאילו הוא יודע מה "נכון" לעשות, ושמקבל המשוב אמור להיות "ילד טוב" ולבצע את המוטל עליו. כדי להגיע לאמת הסובייקטיבית של כל צד ולנרטיב האישי שלו בקשר לאירוע המדובר, יש לפעול ברגישות ובעדינות, 'בגובה העיניים' ולא בגישה הורית, הקובעת עבור התלמיד כיצד עליו להתנהג. ההתנהגות החדשה תיווצר מתוך מו"מ ולא מתוך הכתבה.
  • הימנעות מאגוצנטריות: מורה השם את האגו של עצמו במרכז השיחה - את צרכיו, דעותיו, רגשותיו, זיכרונותיו, במקום את אלו של התלמיד, גורם לאגוצנטריות לנצח ולשלוט בשיחה. הוא פחות מקשיב ויותר מדבר. כך הוא גורם להקטנת הסיכוי שיתרחש השינוי ההתנהגותי המיוחל. הביטויים "גם אני...גם לי...אני נזכר ב... וכו'" עלולים להזיק.
  • "התפאורה" חשובה: רצוי לשוחח במקום אינטימי, נטרלי ודיסקרטי, כדי שהשיחה תהיה רק בארבע עיניים, ללא מאזינים נוספים, תוך הקפדה על מניעת הלבנת פנים ברבים. משוב הנאמר כדרך אגב, תוך כדי הליכה במסדרון, עלול להזיק יותר מאשר להועיל.
  • חשוב שלא לערבב שני סוגי משובים, שליליים וחיוביים יחדיו: זה מבלבל ועלול להתקבל כמניפולציה של נותן המשוב על מקבלו. המילה "אבל..." עלולה להרוס, משום שהתלמיד לאורך כל השיחה מחכה לה ולא מקשיב לתוכן החיובי של המשוב.
  • חשוב שהמשוב יהיה פשוט וברור: "מה שלא יהיה פשוט, פשוט לא יהיה". לא משוב בוטה, לא משוב תוקפני, אך עם זאת ברור. משוב בעל מסר ברור עדיף על משוב עקיף ומרומז, העלול ליצור אי בהירות ואי הבנות ביחס לתכניו.
  • השיפוטיות עלולה להזיק: השיפוטיות היא הכללה ממקרה פרטי לאישיות התלמיד, או הכללה ממקרה פרטי להתנהגויות נוספות שלו בעבר או בעתיד. משוב בונה מתמקד בהתנהגות בת-תיקון "כאן ועכשיו".
  • הערכה אינה משוב: הערכה היא פעולה בעלת אופי שיפוטי (אספת הורים, חלוקת תעודות), עקרונית וכללית. זאת אינה שיחת משוב משום שהמשוב הוא תגובה ממוקדת לאירוע ייחודי המתרחש סמוך לאירוע, ולא לאחר מספר חודשים שבהם נידונו מעשיו של התלמיד בעת האחרונה, בכלים בעלי אופי שיפוטי.
  • משוב לנושאים בני תיקון: חשוב להעניק משוב רק על נושאים שאותם יכול התלמיד לתקן. אין טעם למשב את מה שלא ניתן לתקן.
  • שימוש ברגשות: רק אם יש הסכמה על העובדות אך התלמיד עדיין לא מוכן לשנות את התנהגותו, המורה יכול להשתמש ברגשותיו כדי להניע את התלמיד לפעולה. השימוש באינטליגנציה הרגשית של המורה, כדי להפעיל את התלמיד, היא כלי ייחודי ובעל ערך רב, שראוי ורצוי להשתמש בו, כדי להשפיע על התלמיד: "דברים היוצאים מן הלב מגיעים אל הלב". השימוש ברגשות אינו מעיד על חולשתו של המורה, להפך, השימוש ברגשות מעיד על חוסנו ועוצמתו הרגשית של המורה. בהחלט ניתן להשתמש בסולם עולה של הבעת רגשות, מהקל לכבד, כדי להעביר לתלמיד את המסר האישי-רגשי שנוצר אצל נותן המשוב, בעקבות מעשיו.
  • הנזק שבעצות: עצה חד-צדדית, של המורה לתלמיד, עלולה להוות בעיה משום שכך מקבל המשוב נשאר תלוי וילדותי מול נותן המשוב. כמו כן, העצה מתאימה בדרך כלל לנותן העצה, יותר מאשר למקבלה. תשובת המורה לשאלה של התלמיד: "אז מה אתה היית עושה במקומי...?" עלולה להזיק משום שהתלמיד הוא בעל אופי אחר, היסטוריה אחרת ואינו בעל אותם כוחות ויכולות של המורה.
  • חוזה פסיכולוגי חדש: כדי שהמשוב הבונה לא יתמוסס, רצוי ללוות אותו בחוזה פסיכולוגי חדש, המסדיר את עתיד היחסים בין המורה לתלמיד. את עקרונות החוזה החדש רצוי לקבוע בעזרת מו"מ גמיש, עד ששני הצדדים יגיעו למצב של הסכמה הדדית על השינוי ההתנהגותי, כולל סנקציות הכרוכות באי עמידה בתנאי החוזה. במקרים ששני הצדדים מעוניינים בכך, אפשר לבסס את החוזה על ידי כתיבתו, ואפילו על ידי חתימה של שני הצדדים. לעתים החוזה הפסיכולוגי כולל לא רק את התלמיד, אלא גם את המורה ואת השינויים הנדרשים משני הצדדים. אפשר להרחיב את החוזה האישי לגורמים נוספים, באישור ובהסכמת שני הצדדים כמו: ההורים, הנהלת בית הספר, פסיכולוג, עובד סוציאלי וכו'.
  • המשוב נבחן בשינוי התנהגות התלמיד: משוב בונה מסתיים בכך שהתלמיד מכריז על הסכמתו ועל נכונותו לעשות שינוי התנהגותי. חשוב שתלמיד יעשה זאת בלשונו ובניסוחו, כדי שהוא יהיה מחויב לשינוי, בהתאם להצהרתו האישית. במקרה הצורך, בהתאם לאופי ההסכמות, יקבע אופן המעקב המשותף אחרי הצלחת השינוי ההתנהגותי בעתיד.
  • משוב על המשוב: לסיום התהליך ראוי ששני הצדדים ישוחחו לא רק על ההסכמים החדשים, אלא גם על האופן שבו הם ביצעו את שיחת המשוב ומה ניתן ללמוד מסגנון השיחה ותכניה כדי למנוע קונפליקטים עתידיים.


מאת ערן רון, מחבר הספר :'כיצד לשנות את התנהגות האדם בלי לפגוע ברגשותיו, אומנות המשוב הבין-אישית'.
 

הדפסה

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים