תיכון
יסודי
גני ילדים
מאמרים > אמנות > בית מדרש רב תחומי תושב"ע ואומנות

בית מדרש רב תחומי תושב"ע ואומנות

משה לוי ומוריה תעשה חלא

סיכום של שנת פעילות של בית מדרש רב תחומי לתורה שבעל פה ואומנות שפעל כתוכנית בחירה לכיתות י' בביה"ס פלך קרית עקרון.

 

סיכום פעילות בית מדרש רב תחומי בתורה שבעל- פה ואומנות

 

מורים מנחים:הרב משה לוי- מורה לתושבע"פ מוריה תעשה חלא- מורה לאומנות

בית ספר "פלך" קריית עקרון
שנה"ל תש"ע


מאפייני בית הספר

בי"ס פלך ע"ש רות קורמן הוא - בית ספר הנוטע בבנות את אהבת התורה והארץ תוך שילוב מחוייבות לחיים ע"פ ההלכה והמשך פיתוחה הציוני של מדינת ישראל.

בית הספר מעודד סקרנות אינטלקטואלית והערכה של מדעי הרוח, החברה, המדעים המדויקים והאומנויות תוך העמקת ההבנה של השפעת תחומים אלו על התפתחות האנושות ומחשבת ישראל.

הבנות לומדות להתייחס לשינויים המתרחשים במקומה של האישה היהודית בחברה תוך השענות על מקורות ההלכה וניתוח הלכי הרוח בתקופות השונות.

בית הספר אימץ למידה רב תחומית כשיטה. הוא מעשיר את לימוד תחומי המדע תוך שילוב מקורות מדעיים ונושאים ממחשבת ישראל. בדומה לכך לימוד ההיסטוריה, אזרחות ודרמה כמו גם פילוסופיה יהודית משולבים בלימודי הספרות. ימי השיא של בית הספר הם תוצר של תהליך לימודי רב תחומי סביב נושא מסוים.

לימוד בבית המדרש מתקיים בכל השכבות בבית הספר לרבות כיתה י"ב והוא מעוגן במערכת השעות כשעת חובה. בבית המדרש הבנות עוסקות בלימוד קבוצתי של נושאים הנוגעים לסוגיות דתיות שונות. במסגרת זו הבנות בוחנות מדרשי חז"ל בעומק הפרשנות הקיימת ולעיתים תוך הצגה יצירתית של הנושא הנלמד.

בית הספר מאפשר לבנות לבחור את הדרך בה הן רוצות ללמוד בחלק נכבד של המקצועות. במקצועות שונים הבחירות שונות- לעיתים הבחירה היא בין העמקה לבין הרחבה ולעיתים בחירה בין נושאים שונים באותו תחום הדעת.

 


בית מדרש
מהותו של בית המדרש הקלאסי הוא דרישה וחקירה של ועל טקסט קדום. הטקסט מכיל בדרך כלל קשיים ועל כן נוצר לימוד משותף (חברותא) שמטרתו ללבן וליישב את הקשיים שעלו.

בית המדרש בבית הספר שלנו קיים מזה כמה שנים ומטרתו להעלות דיונים ומחשבות סביב סוגיות אמוניות ומחשבתיות כגון: גאולה, משמעות היחיד, תפילה וכו'.


קהל היעד של שיעור בית המדרש
במערכת של שכבה י' הוגדרו שעתיים המיועדות ללימוד בבית מדרש שאינו מכוון בגרות, ובא להוסיף רובד חינוכי מעמיק לבנות.
הרחבת הזמן לשעתיים נובעת קודם כל מהעובדה שבית הספר הוא בראש ובראשונה בית חינוך ולכן יש מקום ללימוד "לשמה". בנוסף עלה צורך מן הבנות ללימוד רוחני יהודי בדגש על בירור ושיפור המידות.
בית המדרש הוקם כדי לתת מענה על צרכים אלו ועל כן יכלו הבנות לבחור בית מדרש אחד מתוך שלושה. כל אחד מבתי המדרש עסק במידות אך כל אחד איפשר למידה שונה במהותה מהאחר.


מה רצינו לעשות?
מטרה אחת מרכזית עמדה מול עינינו בפתיחה של בית המדרש- רצינו לגרום לבנות לתהות, לשאול, לברר סוגיות שונות, להטיל ספק, לא לקבל דבר כמובן מאליו.
רצינו לנסות לשמוט את רשת הביטחון שהייתה לבת בנושא מסוים ותחתיה לשזור רשת חדשה דיאלקטית שמצד אחד תהיה מורכבת יותר ומאידך יציבה הרבה יותר.
בית המדרש שלנו נועד להתמודד דווקא עם סוגיות חברתיות- ערכיות מתוך מגמה ליצור דיאלוג ותהיה על הדרך שבה בנות מנהלות את חייהן ביום יום. השאלות עסקו בעיקר בענייני מידות דהיינו הצבת גבולות באיזון נכון, בשאלות התנהגותיות כמו מהי סמכות, אכפתיות, כעס, תרומה לחברה ועוד.

בית המדרש 'החדש'
כפי שציינו, בית מדרש קיים בבית הספר ובמקביל אלינו התנהלו עוד שני בתי מדרש בנושא המידות. כמה עקרונות עמדו במרכזו של בית המדרש שלנו. קיומם ביחד הכתיבו אופי מיוחד לבית המדרש שכמוהו לא היה עדיין בבית הספר.
להלן העקרונות והחידושים:
1- שילוב תחומי דעת- כדי שהלמידה לא תיעצר בשלב הידע בלבד ונושאי הלימוד יוכלו להתברר אצל התלמידה ברבדים שונים ובתהליך אישי ויופנמו כהלכה, שילבנו כבר מראש שני תחומי דעת- תורה שבעל פה (הכרה ולימוד של הטקסט) ואומנות ( מהטקסט אלי). השאלות שהיו סביב הטקסט לא נגמרו בשלב ההבנה השכלית אלא משכו הלאה לשאלות על עצמי. הפן האומנותי נכנס כחלק מהבירור. היצירה הפלאסטית מחייבת את הלומד לעבור תהליך של הבנת עצמו בכדי ליצור משהו משמעותי ולהגיע לתובנות. היא איפשרה לבנות לברר את הסוגיות באופן בלתי אמצעי. לעיתים הן "יצרו" בחומר את הדיאלוג והלבטים ולעיתים את המסקנה .

2- גמישות- הבנות שנכחו בבית המדרש שלנו בחרו בו בידיעה שיעסוק בנושאים אישיים. כדי שהבנות יפיקו תועלת מהשיעור הזה ניסינו למצוא חומרי לימוד בעלי רלוונטיות גבוהה למשתמש.עשינו מאמץ לתת לדיון להתפתח אל תוך הבנות עד כמה שאפשר. לעיתים שילמנו מחיר על כך כי השיעור נבנה במטרה מסוימת אך הדיון הפליג למחוזות אחרים. אך הרווח היה כפול- התלמידות למדו בצורה מעמיקה והשיעור יצר ציפייה לבאות. הגמישות אם כן כפולה – גם בבחירת הנושאים וגם בניהול הנכון של הדיון.
להלן דוג' שיבהירו את שני העקרונות הראשונים:
למדנו על דמותו של רבי חנינא בן דוסא, בין השאר למדנו על אשתו שמרוב עוני דאגה להדליק את התנור שלהם ביום שישי כך שתראה אש, בכדי שלא ירחמו עליהם(כך לדברי המדרש). השכנה הרעה, רצתה להציב את אשת ר"ח במצב מביך ולכן נכנסה בהפתעה – פתחה את התנור, ואז נעשה נס והיו בתנור לחמים.
השאלות על המדרש היו מדורגות. קודם להבין את פשט המדרש ואח"כ להעמיק בו. (כגון: מי רע מי טוב, למה הדליקה, מה דעתך על אשתו? על השכנה....)
לאחר מכן התפתח דיון סביב ה"פוזה" שאדם עושה. האם ראוי שעני יציג דמות אחרת כלפי חוץ, או שראוי שיפרסם לכול את מעמדו. הדיון נגע גם בבנות שכן הרשנו לעצמנו לשאול האם גם את מציגה את עצמך אחרת כלפי החברה / הורים / מורים- כמה מסכות יש לנו וכו'
תשובות שעלו מהדיון- חלק נטו לתקוף את אשת ר"ח על כך שהסתירה את עניותה- חלק נטו לצדד בעדה (כפי שהמדרש המקורי עושה). בת אחת העיזה ונגעה בנקודה רגישה שבה אמרה- שאם לא היה מדובר באשת ר"ח היינו תוקפים אותה יותר, ויש מקום לא לראות אותה בראיה חיובית.
יצוין כי בשלב הראשון הבנות למדו את המדרש בחברותות, והשאלה האישית הייתה בכלל לגבי הגבול שביין "דחיפת אף" לבין התעניינות אמיתית בשלום אדם מתוך דאגה כנה. אך השיעור כפי שנציין עוד בהמשך היה מורכב גם מהיכולת שלו להשתנות תוך כדי תנועה
בשלב הבא- נתבקשו הבנות לצייר את התנור של אשת רבי חנינא (כשיעורי בית, ומשלא עשו, עשינו אותם בכיתה יחד, שלב אחר שלב. כי הבנו כפי שיצוין בהמשך שגם התהליך של הוצאה ממחשבה ליצירה הוא קשה לחלקן וזה משהו שצריך ללמד אותו) . כאשר תלמידה מתבקשת ליצור אובייקט האובייקט מייצג למעשה את תפיסת העולם שלה. החפץ הופך ממשהו ניטראלי וטריוויאלי למשהו מייצג, מספר, מתאר ומבחין. התוצרים מהתרגיל הזה שיקפו את השונות בתפיסה של כל אחת את אשתו של רבי חנינא. החל מתנור מודרני חדשני מיוחד, אך ריק ודל מבפנים, וכלה בתנור ישן מלא אש.
ניתן לראות כי המדרש הזה הצליח לעבור דרך כול העיבודים הקיימים ואיפשר גם הפנמה טובה של המידות: ביישנות, צביעות, גאווה וצניעות.

3- שיח בגובה העיניים ללא שיפוטיות- במטרה ליצור שיח כן ואמיתי נטול מחיצות, קיימנו אותו סביב שולחן גדול אחד. הישיבה במעגל משדרת רוגע, שוויון, פתיחות ומצד שני הגנה על הנאמר והאומר. שיח כזה איפשר לבנות לומר באמת את שעל לבן ביחס לטקסט ולא פעם נאמרו אמירות יוצאות דופן ונועזות אפילו . גם היצירה הייתה פתוחה ולא מתפשרת. היכולת לנהל שיח ללא שיפוטיות היא יכולת נרכשת. עם הזמן הבחנו שהבנות מסוגלות לה ללא העזרה שלנו. הן למדו לכבד אחת את דברי השנייה גם כשהדברים הנאמרים היו קשים לעיכול.

4- מורה =מנחה- לימוד שמתקיים בו תהליך ובמיוחד תהליך יצירתי מוביל את המורה להיות בהרבה פעמים- מנחה. הוא צריך להיות מסוגל לזנוח את עמדת ה'כל יודע' ולעבור לעמדת האדם המאפשר לדברים לקרות בעצמם ולתת להם לגיטימציה לקרות במסגרת הזמן והמקום. היכולת הזו הכרחית לקיומו של התהליך ובבית המדרש היא תפסה נתח משמעותי. בכל שיעור נדרשנו לה על מנת להגיע עם הבנות ללימוד אישי משמעותי.

5- קיום תהליך החותר להפנמה - כדי באמת לאפשר לבנות לצמוח מתוך הלימוד, חייבים להבין שצמיחה היא תהליך אישי שלא תמיד נראה על פני השטח. כל תלמידה עוברת את התהליך בקצב, בדרך, ולעיתים אפילו בזמן אחרים. יש לשים לב לכל תלמידה ותלמידה ולהיות ערניים לשינויים שחלים בה. יש לאפשר לכל אחת לשאול שאלות ולהיות מוכנים לכך שלא תמיד יש תשובות -התהליך עצמו חל גם עלינו המורים. מאידך צריך לדעת לא ללחוץ. לא לשאוף או לכוון לתוצר אחיד.

לסיכום-
— בדיון בחברותא מתבררות סוגיות בנושאים חברתיים וערכיים.
— עידוד מחשבה על דפוסי ההתנהגות של הלומדת.
— שני מורים מתחומי דעת שונים.
— המורה מתחיל בהוראת טקסט ועובר להדרכה והנחיה.
— תשומת הלב על התהליך והשינוי שהתלמידה מוכנה לעבור



הרווחים שעלו מבית המדרש
1- למידה שאינה מכוונת בגרות- יצרנו תקדים בכיתות י' שהוביל עם הזמן לנוסחת קבע בתיכון. בית המדרש אינו קשור לחומרי הלימוד בתושבע"פ הנלמדים לבחינות הבגרות.
2- 2 מורים משדרים שתי נקודות מבט (1+1> 2), נוכחות שני מורים מפרה את הלימוד והבירור- מצאנו שהרווח הוא לא רק שלנו אלא גם של הבנות- הצגת מציאות מורכבת שאינה תלוית פרסונה. המורה הוא אדם ומורים יכולים להציג עמדות שונות ולעיתים אפילו מנוגדות.
3- נוכחות של מורה נוסף מעניקה תמיכה והרחבה מקצועית.- היכולת של כל מורה לפתוח את עולמו ולתת ומצד שני לקבל אל עולמו התבוננות נוספת מפרה ומרחיבה את היריעה.
4- קשר פתוח ובלתי אמצעי עם התלמידות היוצר דיאלוג בונה.- בנות שאלו שאלות גם מחוץ לבית המדרש ושיתפו אותנו בעולמן על מנת לקבל נקודת מבט נוספת . בחלק מהמקרים זה עזר להן לקבל החלטות.
5- הבנות נדרשו לחשיבה אקטיבית שהובילה לצמיחה אישית.- בהשוואה בין השיעור הראשון בבית המדרש לשיעור האחרון נוכחנו לדעת איזה תהליך עברה כל אחת מן הבנות. גם תהליכים שבמשך השנה היו סמויים מן העין התגלו לבסוף.

סוגיות שמצריכות ליבון או ויתור

1- הבנות נדרשות לחשיפה שעלולה להוביל לשינוי במעמדן החברתי.
2- בהעדר ציון קשה להגיע לתוצר משמעותי – הלימוד לשמה מתקיים בזמן השיעור וקשה מאד להחיל אותו על הזמן הפרטי של הבנות. הנתון הזה פגם משמעותית ביצירה המסכמת של הקורס.
3- סמכות המורה לא ברורה לעיתים- בגלל המעבר בין ההוראה להנחיה נוצר לעיתים בלבול אצל הבנות בעניין הסמכות.
4- עבודת צוות מצריכה תיאום- לפני כול שיעור, וגם תוך כדי שיעור צריך להיות רגישים מתי לומר דברים ומתי לתת לשני להמשיך את התהליך שלו.
5- עבודת הכנה קשה ומורכבת יותר הדורשת גמישות והכלה של שינויים – יש דברים שלמדנו גם אנחנו תוך כדי תהליך. לא את הכל יכולנו לצפות ולא על הכל יכולנו להתכונן.
6- לא לרדת לעומק- צריך כול הזמן לזכור שמדובר בשעתיים שבועיות ברוטו, ובנוסף בשיעור בחירה. לכן אסור להיגרר ללימוד מעמיק הן ברובד הטקסט, הן ברובד העמקה בתהליכים של ההצמחה. במחשבה לאחור מספיק לדון על המתח שעולה מהמדרשים ולחפש את מידת האיזון - אחרי הכול המטרה שינוי בדפוסי התנהגות וחשיבה. אפשר וכדאי לתכנן מראש מה התוצר הסופי, ולחשוב איזה כלים הבת צריכה בכדי להביע את מחשבותיה בתוצר.
7- בחשיבה לאחור, היה כדאי לעשות "תלקיט", שמדבר על איסוף החומרים ע"י הבנות, לתת להן יותר עבודות קטנות סביב המתחים והמדרשים, כך שכשהן תגענה לפרוייקט סיום (שידרוש מהן להוציא החוצה דברים מתוך עצמן – הן במלל והן במבע חזותי) –יהיה להן קל לעשות זאת.

במשך השנה צמחנו יחד עם הבנות, בבניית בית מדרש משמעותי ומורכב. הבנות הבינו שיש כאן משהו אחר בשיעורים, וזה אחד התוצרים החשובים בעניינו. המדיום עצמו שידר שיש מקום גם ללמידה אחרת, ולא רק הטקסט, הדיון והעיבוד החזותי. חינוך אחרי הכול זו משימה של כולנו.

הדפסה

חדש באתר

מקום
מה הוא מקום וכיצד מאפשרים אותו בלמידה

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים