תיכון
יסודי
גני ילדים

שתי שאלות

הרב חיים שלמה רוזנטל

סיפור מדהים ומרגש על "מבחן קבלה" יוצא דופן ומלא באהבה ורגישות, שערך הרב שמעון שקופ זצ"ל לתלמיד שהגיע להיבחן לישיבת גרודנה.

סיפור נפלא זה סיפר בערוב ימיו בעל המעשה הר"ר משה ווינברגר מניו יורק: "נער הייתי כאשר הוריי שלחו אותי ללמוד במכינה לישיבת גרודנה. היות שהוריי היו עניים מרודים, לא יכלו להרשות לעצמם לשלוח אותי ברכבת. לכן הוחלט שעליי ללכת ברגל. הישיבה היתה רחוקה מהלך שבוע-שבועיים. ציידוני במעט אוכל שהיה ברשותם ובברכות חמות, והדריכוני שכאשר ייגמר האוכל אבקש עזרה מיהודים בדרך. יצאתי לדרך וכן עשיתי. אוכל השגתי פה ושם, ובלילות לנתי על ספסלי בתי כנסיות, ופעמים אף ישנתי על האדמה באיזו פינה.

בדרך עברתי חוויות מפחידות רבות. הדרך היתה לעיתים מפחידה ומסוכנת וכל הזמן פחדתי: האמצא את הדרך? האם לעולם אשיג אוכל? האצליח במבחן? אם לא, אצליח אבייש שם משפחתי ואאלץ לחזור בדרך הארוכה בה באתי.  הדרך היחידה להרגיע את הפחדים והחששות היתה להשקיע את עצמי בדף גמרא שהכנתי לבחינה. חזרתי על דף זה שוב ושוב עד שידעתיו מילה במילה.

סוף סוף הגעתי לישיבה, כמובן עייף ומורעב, אבל מוכן למבחן כאשר דף הגמרא מסודר במוחי להפליא. בחורים מהישיבה שראוני ושמעו למטרת בואי הציעו לי ללכת ולהיבחן במשרדו של ראש הישיבה, הגאון רבי שמעון שקאפ זצ"ל. משרדו של רבי שמעון היה מטבח ביתו. רבי שמעון, שהיה אז כבן שבעים, קבלני בחביבות וביקשני לשבת על הכיסא. אחרי שקבלני בחביבות ושאל לשמי ולעיירת מוצאי, פנה ואמר לי: 'ברצוני לשאול אותך שתי שאלות בלבד'. הכנתי את עצמי בקפידא: המבחן!

'שאלה ראשונה: מתי אכלת לאחרונה ארוחה חמה'?
נדהמתי מהשאלה והרהרתי ארוכות, ולבסוף עניתי: 'לפני כשלושה שבועות'. קם רבינו ואמר: 'ראה, אין כוחי בבישול כרעייתי, אלא שהיא כרגע לא נמצאת בעיר. תצטרך להסתפק במה שאני יודע'. ניגש והחל לבשל לי ארוחה. נדהמתי מגודל המעמד. אפילו את אבי לא ראיתי מבשל, וכאן ראש הישיבה הגדול עומד לבשל בשבילי?! כשסיים לבשל, שם לי צלחת מלאה מהתבשיל. אחר שגמרתי דאג למלאה שוב, עד שהייתי שבע כהוגן ולא יכולתי לאכול עוד.

כשסיימתי וברכתי ברכת המזון, אמר: 'עתה השאלה השנייה'. כאן כבר הייתי בטוח: עתה, לאחר שהנני שבע,  אפשר כבר לבחון אותי.

'השאלה השנייה שברצוני לשאול אותך: מתי ישנת לאחרונה במיטה'?
שוב נדהמתי והשבתי: 'איני זוכר בדיוק'. הלך רבנו לחדר השינה שלו וסידר לי את המיטה. כעבור כמה דקות חזר, ביקשני ללכת לישון, וכיסה אותי היטב.  בעייפותי הרבה נרדמתי עד הבוקר. אחר כך התברר שזו היתה מיטתו שלו.

זה היה מבחן הכניסה שלי לישיבת גרודנה.

סיים בעל המעשה: 'שנים רבות עברו מאז, צרות רבות ורעות עברו עליי, כל משפחתי נכחדה בשואה האיומה, ועוד צרות רבות. מה ששמר על יהדותי בכל השנים, עם כל הטרגדיות, אלו רק אותן שתי שאלות. אותו מבחן הקבלה לישיבת גרודנה"

(מתוך הספר 'תורה יבקשו מפיהו' עמ' 224).
 

הדפסה

חדש באתר

השתלמויות מקוונות וקהילות מקצועיות
השתלמויות מבית לב לדעת לשנת תש"פ.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים