תיכון
יסודי
גני ילדים
בלוג > תש"פ > אחדות ההפכים – דברים לזכרו של הרב דוד פוקס.

אחדות ההפכים – דברים לזכרו של הרב דוד פוקס.

אלי אטיה, 23/12/2019

ביום חמישי שעבר (כ"א כסלו) נתבקש הרב דוד פוקס לבית עולמו. בדברים הבאים אין שום יומרה לסכם את מסכת חייו הענפה ואף לא להאיר את גודל אישיותו, אנסה להציג נקודה אחת מאד ייחודית שפגשתי באישיותו. אבקש לקרוא לה 'אחדות ההפכים'.

בעולם הפילוסופיה, אחת המושכלות היא, שההפכים לא יכולים לדור בחפיפה אחת. אש ומים לא יהיו יחדיו באותו אובייקט וכן על זה הדרך. לעומת זאת במקורותינו אנו לומדים שככל שדבר הינו יותר אלוקי, הרי מתאפשרת מציאות של הפכים שדרים יחדיו בשלום – בשלמות. אנסה להציג מה שראיתי אצל הרב דוד בהקשר לכך.

הרב דוד עלה לארץ משיקגו שבארה"ב בימים שהעלייה לארץ מאמריקה כמעט שלא היתה בנמצא. את העלייה לארץ הוא זקף לזכות אחותו הגדולה שהיתה ציונית ברוחה והכניסה את רעיון העלייה לארץ למשפחה. למרות שעלה מאמריקה, מי שהכירו ראה אדם שקנאי לעברית, לארצישראליות, למדינה ולמוסדותיה. קנאות כזאת היינו מצפים לראות אצל צבר מלידה, ר' דוויד למרות שנולד וגדל באמריקה, הרי שעלייתו לארץ הייתה כמן לידה מחדש. התקיים בו מה שנאמר לגבי ר' זירא, שצם תעניות על מנת שישתכח ממנו תלמודה של בבל. והנה מתהלך לו בשנות החמישים ר"מ בנתיב מאיר, אמריקאי מחד, וישראלי מאידך.

בפרק זמן קצר, בו ניהלתי את בית המדרש 'לפניהם' נתבקשתי לארגן יום ביקור במחוזות שונים. כאשר שלחתי את התוכנית לר' דויד, היו לו השגות רבות על התוכנית, אותן כתב לי במייל. לאחר שהתייחסתי להערותיו, ובהתאם שיניתי את התוכנית, הוא פגש אותי ואמר לי 'מדוע שינית'? אמרתי לו: שיניתי לאור הערות הרב. תגובתו היתה: "לא התכוונתי שתשנה בגלל הערותי, אני מעיר, אולם אתה המנהל ואתה תחליט כפי שאתה מבין". זוהי פעם ראשונה שנתקלתי בתופעה מעין זו, מחד ביקורת על תהליך ומאידך שום צפיה שהביקורת הנ"ל תגרום לך לעשות משהו שאינך מאמין בו.

זכורני שיום אחד ניגש אליי ואמר לי, האם אתה קורא אנגלית? השבתי שכן, ואז הוא נתן לי מאמר בעיתון שבו חקרו וגילו מה המכנה המשותף להצלחת סטרטאפ. מה לדעתכם תפס את ר' דויד שהיה כ"כ חשוב לו להראות לתלמידיו? ובכן אחת התשובות במאמר הייתה, על מנת שסטרט-אפ יצליח נדרשים כמה דברים: א. העובדים מגיעים מדיצפלינות שונות. ב. אין תופעה של חבר מביא חבר. אמר לי ר' דוויד אתה רואה , כך זה בעולם כשכולם חושבים אותו דבר, אין חידוש בעולם ולא מצליחים.

חד גוניות היה מושג ממנו היה מתרחק ר' דוויד כמאש. הוא רומם את ערך השאלה, הספק, התהייה. בעוד אנשים מחפשים תשובות, הוא דווקא העדיף שאלות. מדוע לא להעדיף את המרחב של אחד הצדדים? מהיכן שאב את הרצון לחיות במציאות של שאלה כשהמרחב הוא שני קטבים בכפיפה אחת. ברצוני להציע כמה כיווני חשיבה.

על מנת שתהיה יכולת לשאת את ההפכים נדרשת עוצמה גדולה מאד. הבחירה לחיות בתודעה של שאלה דורשת מהאדם להיות בענווה תמידית, כמו שראינו אצל ר' דויד. המהר"ל מפראג מדבר על נר של שבת שמייצג את שלום הבית, ואומר ששלום נדרש היכן שיש הפכים. ר' דויד היה איש של שלום, אבל לא כזה של פשרה, אלא שלום מתוך יכולת לשאת ניגודיות באותו דבר עצמו.

בעולם מקוטב ובתהליכים מורכבים שעוברים עלינו ועל החברה הישראלית בכללה, יהיה זה אך טוב אם נביט למגדלור שחיי במחוזותנו והשאיר לנו תמרור לדרך בה אנו נדרשים לצעוד.

 

 

הדפסה

אולי יעניין
אותך גם...

חדש באתר

מפגש פנים אל פנים
המפגש מיועד למשתתפי ההשתלמויות המקוונות ולבוגרי השתלמויות לב לדעת. פרטים במודעה המצורפת.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים