תיכון
יסודי
גני ילדים
הודיה הר - שפי (סמט)

הודיה הר - שפי (סמט)

עורכת תוכן ומערכי הוראה בלב לדעת, מאסטרנטית למחשבת ישראל, מלמדת במסגרות שונות.
מאמרים > לימוד דיאלוגי > סוף מעשה במחשבה תחילה- שלושה שלבים בבניית שיעור

סוף מעשה במחשבה תחילה- שלושה שלבים בבניית שיעור

הודיה הר שפי, 14/2/2019

הצעה לדרך בניית שיעור.

סוף מעשה במחשבה תחילה

"סוף מעשה במחשבה תחילה", משפט מוכר זה ששגור על פינו, מדגיש את הצורך לתכנן ולהקדים בעוד מועד את המעשה. המחשבה המקדימה איננה רק תכנון של תחילת הדרך, פתיחתה בלבד או התייחסות לעקרונות מנחים של כל הדרך, אלא, המחשבה הראשונית, מתייחסת עד לסוף המעשה- חולמת רחוק ומאפשרת להגיע במחשבות עד לסוף התהליך. חשיבה זו שרואה בתחילת הדרך את סופה, מאפשרת לדרך להיות מכוונת לתכליתה. או במילים אחרות, מכוונת אל ליבה של הדרך.

אך אין זה העיקרון היחיד עליו מצביע משפט זה. עקרון נוסף שעולה מתוך משפט זה הוא עקרון המעגליות, סוף המעשה נמצא כבר בהתחלה. משפט זה מקבל משמעות נוספת, וחדשה, ומאפשר לראות את השיעור בנוי כמעגל שסופו ותחילתו נושקים זה לזה. מפגש זה בין סוף השיעור ותחילתו אינו מפגש מקרי. המפגש בין שני הקצוות מאפשר העמקה וגילוי של הנקודה הראשונה בה פתחנו את השיעור, נקודה זו תהיה קשורה קשר ישיר לנושא השיעור, ללב השיעור. "מעגל השיעור" הוא לא מעגל סגור אלא מעגל ספירלי. ההעמקה והלמידה שמתרחשות במהלך השיעור, מובילות את הלומדים למקום חדש. הנקודה בה התחלנו מתרחבת ומעמיקה.

שני עקרונות אלה, שלב ההתכוונות ל"לב השיעור" ותפיסת מבנה השיעור כמעגל, משרטטים לנו קווים  מרכזיים לתהליך בניית שיעור. שלבים אלה יונקים מנקודת ההתחלה והתכלית של השיעור- "לב השיעור"[1], ונבנים כאדוות של עיגול שנרקמות יחד לעיגול שלם.

 

אדוות השיעור[2]

אפשר לדמות את השיעור למעין עיגול עם מרכז וסביבו אדוות הנובעות ממנו. מרכז העיגול, הוא 'לב השיעור', בו הלמידה עוסקת, ובמהלכה היא מבקשת לגלות ולהעמיק לב זה. האדוות של העיגול- הם חלקיו השונים של השיעור שנותנים צורה ותרגום ללב זה. בתהליך למידה ששואף ליצור קשר בין הלימוד לחיים, אנחנו מגלים את הלב, חושפים אותו, מרחיבים אותו, וקושרים אותו בחוטים עדינים לתחומי חיים רחבים ככל האפשר. ההצעה לבניית השיעור תוך תשומת לב לאדוות השיעור, מבקשת לתת מענה וכלים, לקישור מיטבי בין הידע הנלמד בשיעור לבין המשמעות שלו לעולמם של הלומדים[3].

 

עיגול פנימי- לב השיעור:

מורה כלומד- מראה ללימוד בכיתה.

את תהליך הלמידה בכיתה, מקדים תהליך הלמידה של המורה שמתחיל בפגישתו של המורה את הידע בטרם השיעור. המורה שותף לתהליך הלמידה המתרחש בכיתה, אך בניגוד לתלמידיו הוא מגיע מוכן לפגישה עם הידע הנלמד.

תנאי מקדים להשתתפות המורה בתהליך הלמידה בכיתה, הוא יכולת המורה להיות תלמיד. מורה צריך להיות תלמיד בעצמו, להיות בתוך תהליך הלמידה- להכיר את הידע, לחפש בו את הלב ואת הפעימות השונות שלו. המורה כתלמיד, יכול ללמוד באופנים שונים שמתאימים ליכולותיו ועולמו.

מתוך למידה מקדימה זו, יכול המורה לנסח לעצמו לבבות שונים שעולים מגוף הידע ולצדם קשיים ומהמורות שיכולים ללוות את תלמידיו בפגישתם עם הידע. לאחר שוטטות, הבנה והעמקה בידע, יבחר המורה את הלב סביבו הוא חושב שנכון לבנות את השיעור. לב זה ינבע מתוך הידע, יהווה מוקד משמעותי בתוך גוף הידע, ויגע בחיי התלמידים בכיתה.

 

הלב כשאלה

פעימתו של הלב מתאפשרת מהמרחב שיש בו, מהיכולת לגדול ולקטון ולהתמלא מחדש. את המרחב ויכולת התנועה והשינוי של הלב ניתן למצוא בשאלה. השאלה היא הפתח ללימוד, היא זו שמאפשרת את הכניסה למרחב חדש ולא חתום, האופק בו רחב ויש בו אוויר לנשימה ויצירה. פתח זה של הלימוד שנוצר בשאלה, הוא ליבו של הלימוד. הלומד מבקש למצוא את המענה לשאלה ומונע מחיפוש זה.

ניסוח לב השיעור כשאלה שעומדת בבסיס השיעור ומזמינה לבירור והעמקה, מאפשר ליצור גשרים בין הידע לבין עולמו של הלומד. מציאת השאלה שעומדת בלב הלימוד, בלב השיעור, היא היכולת לחבר בין העולמות- עולם הידע ועולמו של הלומד. נקודת חיבור זו,  אינה נקודה סופית כי אם מקום ללא גבול. גם בסוף השיעור יכולה השאלה להדהד עם מחשבות שונות ותובנות שנאספו עליה במהלך השיעור.

 

עיגול שני- לימוד: מפגש והתבוננות (העמקה):

לאחר זיהוי הלב הפועם של השיעור וניסוחו כשאלה, נתמקד בשלב הלימוד. כאן נבקש למצוא את פעימת הלב ולתת לה ביטוי דרך עיון ולימוד. הדרך בה נבחר לפגוש את הידע ולהעמיק בו תהיה קשורה ללב הטמון בידע. העיסוק בידע- המפגש איתו ודרכי העיון בו הם אלה שיובילו אותנו למפגש וגילוי של לב הידע. ככל שנשכיל ליצור את הקשר בין הידע לאופן בו אנחנו לומדים אותו בכיתה, כך נוכל לתת ללב הידע ביטוי שלם יותר.  שני שלבי העיון, המפגש וההתבוננות, ינבעו גם הם מפעימת הלב, ישורטטו, ויתנהלו באופן שמאפשר את גילוי הלב.

 

מפגש

 במפגש הראשוני עם הידע, נבקש ליצור אצל הלומדים הבנה בסיסית, סקרנות ועניין בידע הנלמד, ובעת הצורך, נרצה להפיג חששות וזרות היכולים להתקיים בין התלמידים לידע. כבר בשלב זה ננסה לחוש את הלב ולתת לו מבע בדרך המפגש הראשוני עם הידע. האם הלב הנמצא בבסיס השיעור קורא לנו להיפגש עם הידע באופן מסויים, האם הלב יכול להדריך אותנו איך כדאי לפגוש אותו לראשונה?- שאלות אלה מזמינות אותנו להתבוננות חדשה על הידע העומד בפנינו, האם ניתן לזקק מתוך עיסוק בידע עצמו, ובלב הידע, מחשבה מתודית אודות דרך הלמידה שלו?

במפגש זה נוודא שההיכרות התרחשה, והלומד מכיר ומבין את הידע ברמה הבסיסית שלו. היכרות זו היא השלב הראשון בדרך למפגש עמוק יותר בין הלומד לידע. רק במקום בו יש עצמאות בגישה אל הידע, בהבנתו, ניתן גם להעמיק ולהתבונן בנמצא בו. ההבנה הבסיסית של הידע,  תאפשר לכל התלמידים להיות שווים מולו, להיות חופשיים באפשרות הגישה להעמקה שונה בידע. יש לתת את הדעת על היכולות השונות של התלמידים בכיתה, ולהנגיש בעת הצורך את יכולת ההבנה בין קבוצות התלמידים השונות.

 

התבוננות

ההתבוננות, חלקו השני של המפגש עם הידע, מאפשרת העמקה בלימוד. העמקה זו יכולה ללכת לכיוונים רבים. כשם שלכל דבר פנים שונות וביטויים שונים בעולם, כך גם אפשרויות העמקה והתבוננות בידע הן רבות מספור. על אף מרחב ההעמקה הגדול שפרוש לפנינו והפיתוי לנסות להקיף את כולו בשיעור, עלינו לזכור שאנחנו מכוונים ללמד את תלמידנו את הדרך, לתת להם עצמאות ויכולת ללמוד ולגשת בעצמם אל הידע. רק היכרות מעמיקה עם ליבו של הידע בשילוב של קניית מיומנויות למידה, יאפשרו לתלמידים לרצות ללמוד בעצמם ולצאת למסע. ההתבוננות וההעמקה בידע תנבע מתוך לב השיעור הנבחר. הדברים בהם נבחר להעמיק יפרשו ויאפשרו את הדרך לגילוי לב השיעור.

אפשר לדמות את המורים  למורי דרך, המבקשים להוביל את התלמידים בארצות לא מוכרות, או בשבילים לא ידועים כדי לאפשר להם להכיר את המקום בו הם נמצאים, למצוא את דרכם, ולא לפספס נקודות ציון חשובות במקומות אלה.

הדרך בה נבחר ללכת בשיעור, להעמיק בו, תגלה פעימות נוספות ועמוקות יותר של הלב. לצורך גילוי זה נשתמש לא פעם במיומנויות שונות שנרכוש, על פי תחום הידע שאנחנו עוסקים בו. מיומנויות אלה יקנו ללומדים עצמאות ובטחון, ירחיבו את כלי הלמידה העצמאיים שלהם ויאפשרו להם בשיעור זה לחשוף עומק נוסף, לגלות את הידע הנלמד מחדש.

 

עיגול שלישי- מעטפת: פתיחה והפנמה

השלב האחרון של בניית השיעור, עוסק במעטפת הלמידה- מה הדלת שפותחת את הלימוד, מאפשרת להיכנס לשיעור, ולאחר השיעור מזמינה אותנו להמשיך את הדרך למקומות עמוקים וחדשים. דלת זו נמצאת לרוב לא בתוך הטקסט עצמו אלא מעבר לו. על מנת להגיע לדלת זו ולזהות אותה עלינו לחשוב על דלת שנמצאת בעולם של התלמידים שלנו, שמוכרת להם ומעוררת אותם. הפתח ללימוד ולידע, לא נמצא בידע עצמו אלא בגבולותיו הנושקים לעולם הרחב- לתחומי דעת וחוויה שונים.

על מנת לזהות את הדלת מומלץ לנסות לתרגם את 'לב השיעור', את השאלה הממוקדת שניסחנו בשלב הראשון, לתחומי חיים נוספים, ולראות איזה לבושים וצורות היא לובשת.[4] התמרה זו תרחיב את המחשבה אודות "לב השיעור" ותאפשר העמקה ומציאת דלת.

היכולת לחבר ולהשוות בין הנלמד לבין המתחולל בחיים, יוצר חוט המקשר בין הלימוד לחיים, ובכך מאפשר גם לתלמידים ליצור מסלולים באופן עצמאי בין לימוד הידע לבין המשמעות הטמונה בו הקשורה לחייהם.

 

פתיחה

בפתיחת השיעור, נבקש לשים לב מה יכניס את התלמידים פנימה, ויאפשר  להם לבחור להיכנס לתוך הלימוד של השיעור. כבר בכניסה לשיעור, בפתיחה, נבקש לתת מקום ללב של השיעור, לחוש אותו ולהכיר לתלמידים את לב השיעור באופנים שונים. מלבד הסקרנות והעניין שהפתיחה הזו יכולה ליצור אצל התלמידים, הטרמה זו של העיסוק המרכזי של השיעור יכולה לתת לתלמידים הבנה ותפיסה בסיסית של "לב השיעור" ומתוך כך דרך להבין את השיעור כולו. כמו כן היא יכולה לאפשר דרך מעקב והבנה של המתרחש לאורך השיעור כולו.

 

הפנמה

חלקו האחרון של השיעור, ישוב לתירגום "לב השיעור" לעולמם של התלמידים, תוך התייחסות לדברים השונים שנלמדו בשיעור. ננסה להביא לידי ביטוי את המשמעויות השונות של הלב כפי שעלו בחלקי השיעור השונים, הצבעים השונים, הקולות השונים והמחשבות שעלו סביב העיסוק ב"לב השיעור". יכולת ההעברה של רוחב זה של "לב השיעור" לחיים מאפשרת התבוננות רחבה יותר על החיים, קישור לתחומי חיים נוספים, ורכישת כלים נפשיים, חברתיים ותפיסתיים שנובעים מעיון ולימוד.

 

אסיף

'אדוות השיעור', ההצעה למחשבה אודות מבנה השיעור, מאפשרת התבוננות ותפיסה על איזונים בשיעור, ועל הדרך המתאימה בבניית שיעור. 'המחשבה תחילה', שעומדת בבסיס כל שיעור, נשזרת לאורכו דרך אדוות השיעור השונות. השיעור המוגמר, 'סוף המעשה' מלמד אותנו לא פעם מחשבות חדשות על נקודת ההתחלה, מרחיב אותה ומאפשר בתוכה חיים של תנועה והתרחבות. מעגלי השיעור השונים נובעים גם הם מאותה התרחשות וממשיכים להזרים את החיים והלמידה גם בהמשך.

 

(תודה לאילה ויכטר על השותפות וההערות)

 

[1] לעיון והעמקה במושג "לב השיעור" ניתן לקרוא במאמר "וכל דבר שבעולם הוא תלוי בלב" באתר לב לדעת.

[2] חלקי השיעור והדרך לבניית השיעור, מתכתבים עם הגותו של קרל פרנקנשטיין, ומתייחסים למחוון לשיעור משמעותי שחיבר מוישי וינשטוק.

[3] על הפער בין ידע למשמעות והצורך במציאת האיזון הנכון ביניהם נרחיב במקום אחר.

[4] בדומה להסתעפויות של קרל פרנקנשטיין, לעיון- פרנקנשטיין, הם חושבים מחדש: פרקים בתורת ההוראה המשקמת, 1981

תגובה
הדפסה

חדש באתר

השתלמויות מקוונות
מחזור א' של ההשתלמויות המקוונות החל. לקראת המחזור השני, ניתן להירשם לרשימת ההמתנה (בלשונית "השתלמויות").

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים