תיכון
יסודי
גני ילדים
מאמרים > לימוד דיאלוגי > חינוך באמצעות דיאלוגים משמעותיים

חינוך באמצעות דיאלוגים משמעותיים

איל שאול

מאמר זה מציע דרכים ליצירת דיאלוגים משמעותיים בין המורים לתלמידים, וטוען כי הטמעתם המושכלת - כדרך חיים בעבודתם היומיומית של המורים - עשויה לתרום רבות לשיפור תפקודם של התלמידים, לקידום רווחתם הנפשית בביה"ס ולחיזוק הדימוי המקצועי של המורים. המאמר מביא דוגמאות והנחיות ליצירת דיאלוג זה, על ידי חדר מורים לומד, שיחות אישיות ומכתב המחנך.

                                       חינוך באמצעות דיאלוגים משמעותיים 
                                                                                  איל שאול



"דיאלוג הוא מעשה של בריאה - איש אינו יכול לומר מילה של אמת בהיותו לבד" (פאולו פריירה).
מאמר זה מציע דרכים ליצירת דיאלוגים משמעותיים בין המורים לתלמידים, וטוען כי הטמעתם המושכלת - כדרך חיים בעבודתם היומיומית של המורים - עשויה לתרום רבות לשיפור תפקודם של התלמידים, לקידום רווחתם הנפשית (Well-Being ) בביה"ס ולחיזוק הדימוי המקצועי של המורים. המאמר ידגים את מנגנוני ההטמעה באמצעותם נוצר הדיאלוג המשמעותי בביה"ס אורט סינגאלובסקי כבסיס לתפיסה ניהולית וכחלק מתרבות אירגונית.

א. חדר מורים לומד - השתלמות בית-ספרית
הצורך להעמיק את הדיאלוג החינוכי בין המחנכ/ת לתלמיד/ה נשען על ההנחה כי דיאלוג חינוכי טוב בונה קשר אישי המכוון לצרכים ולציפיות של התלמיד ומניע אותו לשיתוף פעולה טוב יותר עם המחנכ/ת בפרט ועם הצוות החינוכי בכלל. כלל חדר המורים יודע כי זו אחת מהמטרות המרכזיות בתכנית העבודה הבית-ספרית, ועל-כן הטמעתן הינה הכרחית. השתלמות בית-ספרית בנושא 'הדיאלוג המתמיד' נועדה כמענה לצורך שחזר ועלה מפי מורים רבים בשנות ההוראה האחרונות. רבים ציינו כי היו רוצים להרחיב את "ארגז כלי ההוראה" העומד לרשותם, נוכח העובדה כי האוכלוסייה עימה ביה"ס מתמודד נפרסת על קשת רחבה יותר של יכולות לימודיות ומורכבויות התנהגותיות. השתלמות זו מציעה בראש ובראשונה התבוננות פנימה, אל המורה שבכל אחד מאיתנו, תוך קבלת כלים לבחינת איכות ההוראה האישית והתנסות בהעצמת נקודות החוזק המצויות בנו ותוך שיתוף פרופסיונאלי בהצלחות ובמכשולים פדגוגיים.

יעדי ההשתלמות:
× יצירת אקלים חינוכי מאפשר, תומך ומעודד למידה המשפרת את ההישגים הלימודיים של התלמידים.
× התאמת דרכי ההוראה בכיתה למגוון הרחב של יכולות הלמידה והפיכת המורה למבוגר משמעותי חיובי עבור התלמיד.

גישת הדיאלוג המתמיד מקדמת את פעילות הגומלין הוראה-למידה, ונותנת, בין השאר, מענה לצורך של מורים בזיהוי קשיים בממדי הבנת החומר אצל תלמידים כחלק ממערכת שלמה של פעילות גומלין הוראה-למידה. יש לציין כי לא מדובר כאן במערך שהוא עוד מאותו הדבר אלא בתחום שבא להקשיב לתלמיד , לשמוע את המקום שממנו הוא פועל ולגשת אליו בדיוק מהנקודה שבה הוא נמצא כדי ליצור עימו תנועה קדימה. גישת הדיאלוג המתמיד להוראה יעילה ומוצלחת שוזרת זו בזו שתי פעולות גומלין המתרחשות בעת תהליך ההוראה והלמידה: פעילות גומלין קוגניטיבית (הבנה ומרכיבה, סגנונות למידה, דרכי הוראה, וכלי הוראה) ופעילות גומלין רגשית (מוטיבציה, פניות רגשית ומוכנות ללמידה).

גישה זו ניתנת ליישום הן בקבוצות למידה קטנות והן בכיתות הרגילות. המאפיין הייחודי הנוסף הוא פיתוח הגישה בהתאם לתחום הידע. אין דין גישה פדגוגית משלבת המתמטיקה כדין הגישה להוראת ספרות, כדוגמה. על כן, כל מורה נפגש עם מנחה מתחום הדעת שלו, ומעבד ביחד איתו את חומרי ההוראה הנבנים עפ"י עקרונות גישת הדיאלוג המתמיד תוך תרגומם "לטרמינולוגיה דיסציפלינרית". כל מפגש השתלמות בנוי ממפגש מליאה, במסגרתו נשמעות הרצאות, עפ"י סדר נושאים כללי ומפגשי סדנה, המונחים ע"י צוות ההנהלה והייעוץ של ביה"ס.

ב. שיחות אישיות
דרך נוספת להטמעת הדיאלוג נעשתה באמצעות מודל שיחות אישיות. מחנכים רבים מקיימים שיחות אישיות עם התלמידים, אך יחד עם זאת, קיים הצורך להטמיע נוהג זה בביה"ס, ולהפוך את השיחות האישיות למשמעותיות יותר. לשם כך, במהלך כל שנת הלימודים יקיים כל מחנך לפחות שתי שיחות אישיות עם כל אחד מתלמידי הכיתה, חשוב לזכור כי השיחה הראשונה מבין השתיים היא סוג של modeling לבניית קשר המבוסס מראשיתו על הידברות.
השיחה הראשונה היא חשובה משום שהיא יוצרת את הרושם הראשוני ומביאה איתה סימן לבאות... יחד עם זאת רצוי, כמובן, להישמר מלקבוע דעה נחרצת על התלמיד/ה על-סמך דקות קצרות אלו של היכרות אישית. היכרות ראשונית של המחנכ/ת עם התלמיד/ה מפחיתה את "החרדה" של התלמיד/ה מהלא נודע הכרוך בפתחה של כל שנה, בפרט עבור תלמידים שזו להם שנת הלימודים הראשונה בביה"ס. בשיחה ניתן לאסוף מידע חיוני ביותר על התלמיד/ה שיסייע בעתיד להצלחתו הלימודית והחברתית בביה"ס ויהווה המשך דיאלוג ומעקב של המורה לאורך השנה כולה. כמובן, חשוב ה"מה" אבל עוד יותר מכך חשוב ה"איך". על-כן כדאי לשדר שפת גוף נינוחה, חיוך נעים, עיניים ה"מקשיבות", "מבינות" ומביעות התעניינות וריכוז בתלמיד. הקפידו לנהל שיחה הדדית תוך מתן הזדמנות להבעה עצמית. כל אלה יאפשרו התחלה ברגל ימין.
רשמו לעצמכם דברים חשובים שעולים במהלך השיחה ושיש לתת עליהם את הדעת ו/או לטפל בהם. בשיחתכם השנייה עם התלמיד/ה תוכלו לחזור לדברים שרשמתם בשיחה הראשונה ולהעמיק בהם או לשאול על "מידת נוכחותם" בחיי התלמיד/ה. במהלך השיחה התבקשו המורים לשאלות מאתגרות ומוקירות המתבססות על חמישה עקרונות מרכזיים:


1. עקרון הסימולטניות - השאלה והשינוי שזורים זה בזה:
עצם שאילת השאלה מהווה חלק מהפעולה לקידום התלמיד. השאלות שאנו שואלים משפיעות על מה שאנו מוצאים, והן מהוות חלק מהותי מתהליך השינוי. שאלה אשר מעוררת מחשבה ומזמינה את התלמיד לאיתור כוחות - תוביל לקידום עשייה בונה.

2. העיקרון הפואטי: אנשים הם כמו ספר - הם פתוחים לאין סוף פרשנויות. אנו מקשיבים לכל הפרשנויות והקריאות של התלמיד את סיפורו שלו, ומחפשים אחר הפרשנויות היצירתיות שמייצרות אנרגיה וכיווני התפתחות.

3.  עקרון החיזוי: מחקרים שונים מעידים כי פעמים רבות מה שאנשים מצפים לו משפיע על מה שהם מוצאים. מכאן, המצפה למצוא כישלונות - ימצא כישלונות, המצפה למצוא הצלחות - ימצא הצלחות.

4.  עקרון החיוביות: אנשים התופסים את תדמיתם בצורה חיובית, מתנהגים באופן עקבי עם תדמית זו. שאילת שאלות חיוביות המעוררות התלהבות ואמונה בכוחות - משפיעה על הצלחת השינוי.
5. עקרון האקטיביות ומיקוד השליטה הפנימי: המונח "מיקוד שליטה פנימי" מתאר מצב שבו האדם מפרש אירועים בחייו, תוך ייחוס הצלחה או כישלון למעשים שהוא עצמו עושה. זאת לעומת "מיקוד שליטה חיצוני" שבו האדם מפרש הצלחה או כישלון במונחים של גורמים חיצוניים. כדוגמה, זהו ההבדל בין המשפטים: "לא הצלחתי במבחן משום שלא למדתי מספיק", לעומת: "לא הצלחתי במבחן כי המורה היה לא הוגן". היתרון במיקוד שליטה פנימי הוא שהפרט לוקח אחריות על מעשיו, מרגיש תחושת שליטה עליהם, ויכול להבנות דרכים אקטיביות להתקדם אל מול המשימות.


מתוך עקרונות אלה עולה הנחה מרכזית: אנשים נעים לעבר הדימויים החיוביים ביותר שיש להם על עצמם בזמן נתון. הדימויים החיוביים של אנשים מובילים אותם לפעולות חיוביות. מכאן, שעלינו לשאול את התלמיד/ה שאלות אשר יחזקו את הדימוי החיובי שלו לגבי עצמו ויובילו אותו לפעולה חיובית ואקטיבית ביחס לאתגריו.


ג. מכתב המחנך
כהמשך למגמת חיזוק הדיאלוג בין המורה לתלמיד בביה"ס - בשלוש השנים האחרונות קיבל כל תלמיד בביה"ס מכתב אישי, יחד עם תעודת סוף השנה, ממחנכ/ת הכיתה. המכתב נכתב על דף מיוחד שהונפק למחנכים לקראת חלוקת התעודות. מתן תעודה לתלמיד/ה הוא אירוע מיוחד המתרחש פעמיים בשנה. מטרת התעודה היא לתת משוב לתלמיד/ה על הישגיו/ה הלימודיים במהלך המחצית שעברה. מכתב המחנך בא לתת מענה להיבטים נוספים/אחרים שאינם בהכרח הישגיו הלימודיים. המכתב מיועד להבליט ולחזק נקודות הראויות לציון ולשבח, ולהאיר אותן הנקודות הדורשות שיפור ושינוי. הראייה היא בעיקר ביחס לעבר אך עם כוונה ועם פנים לעתיד.

הנחות יסוד:
א. מתן הערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה.
ב. הלמידה היא דינאמית ומתמשכת, ועל-כן בכל שלב ניתן לשנות ולשפר.
ג. ההערכה הכתובה כמוה כהזדמנות לחולל שינוי ו/או לחזק התנהגות ראויה.

תהליך של שינוי יכול להתבצע בהינתן התנאים הבאים:
א. ישנה מוטיבציה לחולל שינוי.
ב. נאסף מידע מדויק מן העבר על הנקודות הדורשות שינוי.
ג. נערכה הערכה מקצועית כיצד לחולל את השינוי.

מבנה מומלץ למכתב:
ייחוד התלמיד - כל שעות ההיכרות הרבות המצטברות בסיטואציות מגוונות, ובכללן השיחה האישית, מאפשרות למחנכ/ת להכיר את התלמיד/ה באופן הוליסטי ומעמיק על צדדיו/ה השונים. יש חשיבות גדולה להשתמש בידע ייחודי זה בכתיבת מכתב המחנך. יש להקפיד ולפתוח באמירה חיובית - אני מאמין כי ניתן למצוא בכל תלמיד התנהגות מסוימת הראויה למילה טובה. פתיחה באמירה חיובית "תעורר" את הקשב ואת הרצון של התלמיד להמשיך ולקרוא.
שינויים על-פני שנות החינוך - אינה דומה ראיית מחנכ/ת את תלמידו/תו במחצית הראשונה של השנה הראשונה, כאשר ההיכרות היא עדיין יותר התרשמותית לעומת המחצית השנייה של שנת החינוך השלישית (כדוגמה). החוויות, השיחות והאירועים המצטברים הופכים את התמונה למורכבת יותר. למורכבות זו יש מקום במכתב המחנך. ניתן להתייחס להתפתחות/השתנות הדברים על משך זמן ההיכרות.
הזדמנות להתייחס לערכים של בית-הספר ול'אני המאמין' החינוכי של המחנכ/ת - ערכים כמו היכולת לעזור ולהיעזר, האומץ לבטא את דעתך, נאמנות לעצמך, לתחושותיך, היכולת לראות את עצמך ואת זולתך גם ברגעים שקשה לך... לעיתים קיים החשש לחזור בין מכתב למכתב על דברים שכבר נכתבו לאותו התלמיד/ה. יש לזכור כי החזרה היא דבר התורם לחיזוק ולביסוס כאשר מדובר בדבר הראוי לכך. ניתן אף להתייחס לכך שאין זו הפעם הראשונה שהדברים נכתבים. על הדברים הטובים שבכל אחד מאיתנו, כולנו שמחים לקבל משוב, גם אם הוא חוזר על עצמו. יחד עם זאת, בדברים הדורשים שינוי/שיפור - אם נדרשת חזרה על דברים - נסו לחשוב על ניסוח חדש שיכול לעורר מוטיבציה חדשה לשינוי. השתדלו לכתוב משפטי אמון ועידוד - יצירת התחושה והאמונה כי שינוי/שיפור זה הינו אפשרי והשגתו תוביל לתוצאות טובות יותר.

באמצעות הדיאלוג בונים המורה והתלמיד יחד, מערכת של משמעויות משותפות:
מודל ההטמעה הבית-ספרי של הדיאלוג - כדרך ניהול וכהכרח חינוכי - התאפשר הודות למארג פעילויות ששילב למידה תיאורטית של חדר המורים, התנסות חווייתית ולמידת עמיתים, modeling של חברי ההנהלה (כולל המנהל), יצירת ערוצים פורמאליים לחיזוק הדיאלוג כמו 'שיחות אישיות' 'ומכתב המחנך' והדרכה וליווי של צוות הייעוץ הבית-ספרי.
ווילאם וורד עשה הבחנה מעוררת חשיבה בין סוגי מורים: "מורה בינוני - אומר, מורה טוב - מסביר, מורה מצוין - מדגים, ומורה מושלם - מעורר השראה".

מתוך מכוונות לתלמיד, הבניית תהליכי הדיאלוג תתרום נדבך חשוב להשגתן של המטרות הבאות:
א. חיזוק האני שלהם, העצמתם, וכתוצאה מכך - שיפור הנעתם ללמידה ולקידום רווחתם הנפשית (עלייה בתחושות חיוביות וירידה בתחושות שליליות), וחיזוק יכולתם להתמודד עם מצבי-קושי ולפתח חוסן-נפשי.
ב. שיפור באקלים הכיתה, תוך חיזוק קשרי הגומלין המשמעותיים בין המורה לתלמידים.
ג. חיזוק תחושת השייכות לביה"ס - שהופך להיות יותר רלוונטי לעולמם של התלמידים.


מתוך מכוונות למורה, בהישען על ההנחה 'הפרייריאנית' כי בדיאלוג יכול להיות רק מי שאוהב את העולם, אוהב את החיים ואוהב בני-אדם, הבניית תהליכי הדיאלוג תתרום רבות להשגת המטרות:
א. ההצלחה של המורים ליצור דיאלוג משמעותי עם התלמידים - מגבירה את תחושת הסיפוק המקצועי מעבודתם, כי קשר משמעותי עם התלמידים הינו מניע מרכזי בבחירתם במקצוע .
ב. יצירת קשר בונה ומשמעותי עם התלמידים - תורמת גם לתחושת המשמעות של המורה בעבודתו ולהעלאת דימויו המקצועי - בעיניו ובעיני אחרים (הורים ותלמידים).
ג. צמצום של בעיות משמעת כתוצאה מיצירת קשר משמעותי עם התלמידים, הודות לכך חל שיפור באפקטיביות של תהליכי ההוראה.
ד. חיזוק קשריהם החברתיים והמקצועיים של המורים עם עמיתים למקצוע - לאחר שהטמיעו את שפת הדיאלוג הבונה - לא רק ברמת יחסיהם עם התלמידים, אלא גם במערכת יחסיהם עם עמיתיהם למקצוע.
 

הדפסה

חדש באתר

חודש כסליו
שיעורים לבית ספר תיכון לחודש כסליו

מהבלוג שלנו

כיתרון האור מן החושך
ימי כסלו ימים קצרים הם, התחושה היא שחלק גדול מחיי היום יום מתרחש למעשה בחשכה, בלילה. חג החנוכה שנחוג בשלהי החודש בשיאם של ימי החושך, יכול ללמד אותנו משהו על חינוך בכלל וחינוך בני נוער בפרט.
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים