תיכון
יסודי
גני ילדים
חלופות בהערכה > דוגמאות למטלות ביצוע > מטלת ביצוע- תפילה לפני היציאה לקרב

מטלת ביצוע- תפילה לפני היציאה לקרב

תפילה לפני היציאה לקרב

מגישה: שחר מנדל
למורה: רעות ברוש
תורת חיים

מבוא
לפניכם מטלת ביצוע בנושא תפילה. בחרתי לעסוק בנושא תפילה לפני היציאה לקרב, משום שזוהי תפילה לא מוכרת ולא ידועה וכיוון שהיא קרובה לליבי משום שאבי איש קבע ורציתי להעמיק בה ולדעת מה מיוחד בה שדווקא היא נבחרה להיות התפילה שתעודד את החיילים ברגעי החששות הגדולים לקראת הקרב, ומהי מידת ההשפעה שלה על החייל המתפלל.
העבודה כוללת שלושה חלקים. חלק ראשון עיוני, בו נחשפתי למקורות הקשורים לתפילה זו. העמקתי על נוסח התפילה של כהן משוח מלחמה, על מקרים בהם נישאה התפילה מפי חיילים היוצאים לקרב. ולבסוף למדתי על ההלכות הקשורות לתפילה זו. בחלק השני ראיינתי ארבעה אנשים שאמרו את התפילה ושמעתי מהם על מיוחדות התפילה ועוצמתה. לבסוף עשיתי חלק אומנותי שבו הדגשתי את המיוחד במלחמות ישראל שמתקדשות על ידי התפילה.


חלק ראשון- עיוני
תפילה לפני היציאה למלחמה

בחרתי לעסוק בנושא תפילה לפני היציאה לקרב. משום שלתפילה זו לדעתי יש כח מיוחד וזוהי תפילה היוצאת מעומק הלב בשעת קושי, יציאה אל הבלתי נודע וכאשר נשקפת סכנת חיים ממשית לאדם המתפלל ופעמים גם לעמו. זוהי תפילה מיוחדת הנאמרת ברגע מיוחד, רגע בו מטשטשים ההבדלים בין אדם המנהל אורח חיים דתי לבין אדם שמנהל אורח חיים שאינו דתי. ברגע זה כולם נמצאים במצב דומה של חוסר ודאות בו אינם יודעים מה צפוי להם, לחיים ולמוות.. ברגע זה לכולם מטרה אחת ברורה ונשגבה המאחדת את כולם וגורמת להם לשאת תפילה אל ריבונו של עולם.
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נשמעה תפילה מיוחדת זו מפיו של הרב הראשי לצה"ל תא"ל אביחי רונצקי, המלווה את הלוחמים לפני הכניסה ללחימה בעזה.
רגעים אלו הותירו בי רושם רב. לאחר מקרה זה עלו בי מחשבות רבות על כך שתפילה זו נותנת משמעות חדשה ועוצמתית ליציאה למלחמה. כי היא מקדשת את הקרב ומדגישה שהלוחמים יוצאים למלחמה בשם כל ישראל, בשם ה' ובעזרתו.
בנוסף בחרתי בנושא זה שקרוב מאוד לליבי משום שפעמים רבות התפללתי על הלוחמים היוצאים לקרב ובניהם אבא שלי.
בעבודתי אסקור מקרים בהם נישאה תפילה לפני היציאה לקרב. אפרט ואסביר על התפילה הנאמרת כיום- תפילת כהן משוח מלחמה ואציג את הפנים ההלכתיים של תפילה זו.


פרק ראשון – תפילת כהן משוח מלחמה לפני היציאה לקרב

"שמע ישראל אתם הקרבי היום למחמה על אויבכם על ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ועל תערצו מפניהם, כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם" (דברים כ' ג'-ד')
בעת היציאה למלחמה בקרבת הגבול דיבר הכהן המשוח, עם הלוחמים בקצרה כדי לחזקם במלחמתם. כהן משוח הוא כהן שנמשח בשמן המשחה והוקדש לתפקיד הכהן המלווה את הלוחמים המלווה את הלוחמים בצאתם למלחמה, הוא עוזב את עיסוקיו הפרטיים ועומד ומתפלל על הלוחמים היוצאים לקרב, ומצווה אותם את ציווי התורה לצאת למלחמה ללא פחד ולהילחם באויבים בכל הכח.
כשיבואו בני ישראל לארץ ויראו את הגויים היושבים בארצות שמסביב יהיה עליהם לבוא איתם בקשרי מלחמה כדי לרשת את הארץ וכדי לעמוד על נפשם. לכן לימד אותם משה פרשה זו. שידעו כיצד עליהם להיערך למחמה.
הרמב"ן מסביר שהקב"ה בא ללמד את בני ישראל שלא יבטחו בגבורתם ובכחם, אלא יבטחו בקב"ה ייחלו לחסדו ויקראו אליו בתפילה.

תוכן התפילה-
"שמע ישראל"-
אין זו מלחמתם הפרטית של הלוחמים, זו מלחמה של עם ישראל כולו. של המצוי בארצנו ועבור כל אדם מישראל הנמצא בכל מקום בעולם. עבור כל כלל ישראל שבכל הדורות, שציפו ושאפו לתקומת ישראל בארץ הקדושה.
הכרת האויב-
"על אויבכם", הכרת האויב חשובה למידת הנחרצות ואימוץ הכוחות במלחמה, וכן כדי להימנע משגיאות במהלכי הקרב.המשנה במסכת סוטה מדגישה- "על אויבכם ולא על אחיכם", חשוב להזכיר לעם, שהאויב אכזרי ושונה מאויב יהודי ולכן יש לעשות הכל ולהילחם בכל הכוחות על מנת לנצחו באופן מוחלט. הכרת שוני האויב מאיתנו חשובה גם בכדי לשער את מהלכי האויב העתידיים. בנוסף הכרת האויב והכרת האכזריות של האויב, מחייבת לנקוט במלוא הזהירות האפשרית.
התמודדות עם הפחד-
"אל ירך לבבכם", פחד הוא רגש. אך אפשר, ובזמן המלחמה גם חובה להתגבר עליו. במשנה מופיע פירטו של הדברים שהיו עובדי הכוכבים כדי לאיים ולהפחיד וכנגד כל אחד מהאיומים מופיע בתפילה ציווי שנוגד אותו. "אל ירך לבבכם"-מפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות, "אל תיראו"- מפני הגפת תריסים, "אל תחפזו"- מקול קרנות ו"אל תערצו" מפני רול צווחות.
פעמים רבות במלחמה פונה האויב אל הלוחמים בצורת הלוחמה הפסיכולוגית, שמטרתה לפגוע ברוח הלחימה באמצעות פניה לרגש, השמעת קולות מאימים ועוד. בימנו נשמעים הקולות בכלי התקשורת, ברדיו ובטלוויזיה. החיסון הראשוני הנפשי מפני הלוחמה הפסיכולוגית הוא המודעות, ונכונות נפשית לקראתה. לכן מכין הכהן המשוח את העם מפני סוג כזה של מלחמה.
חיזוק אמונת הלוחמים בצידקת מלחמתם וניצחונם-
"כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם"- מסבירה המשנה שהגויים באים בנצחונו של בשר ודם. כגון גוליית שהפלישתים האמינו בנצחונו ובסוף נפל, ושובך שבני עמון באו לראות בנצחונו ונפל.ואילו בני ישראל באים בנצחונו של הקב"ה והוא איתם. אין לנו סיבה לירא, מכיוון שה' עמנו. מטרתנו מטרת קודש וכל מי שנלחם נגד ישראל נלחם בה' אשר אין גבול ליכולתו, מן השמים יעזור לנו לנצח.

פרק שני- מקרים בהם נישאה תפילה לפני היציאה לקרב

יעקב אבינו-
בספר בראשית פרק ל"ב פסוקים י'-י"ד מסופר על יעקב אבינו שעשיו אחיו עומד עליו למלחמה והוא מכין את עצמו לשלושה דברים דורון מלחמה ותפילה.
יעקב בתפילתו לפני הקרב הצפוי לו עם עשיו מבקש מאת ה' שיצילו בזכות אבותיו, מפרט על חסדיו המרובים של הקב"ה ומבקש שה' יסייע לו יעזור לו ויצילו מיד אחיו עשיו.
יעקב הקדים בסדר תפילתו את שבחי ה' וחסדיו והזכיר זכות אבות כפי שסידרו אנשי כנסת הגדולה בתפילת עמידה.
רבנו חננאל משווה את תפילתו של יעקב לי"ג מידות הנאמרות כיום על ידינו בסליחות ובימים נוראים משום שהקב"ה הבטיח למשה שבקשה זו לא תשוב ריקם. ורבנו חננאל מפרש שיעקב כבר השתמש במבנה תפילה זו, לפני יציאתו לקרב.
רבנו חננאל וספורנו מפרשים שתפילתו של יעקב בנויה וערוכה בסדר תפילה שהשתמשו בו בהמשך. משה רבנו בי"ג מידות ואנשי כנסת הגדולה במבנה תפילת העמידה.
דוד המלך-
בספר תהילים מזמור קמ"ד מתפלל דוד לה' לפני יציאה למלחמה. דוד פותח בברכה לה' שנתן לו חכמה ויכולת להילחם והוא מגן עליו מפני אויביו ומכניעם תחתיו. מוסיף בשבח ה' שנותן לו חכמה וגבורה למלחמה, והוא מושיע את המתפלל אליו. דוד מבקש שיגלה ה' בעזו וגבורתו וישמיד את אויביו ויצילו. הוא אומר שבבוא התשועה הוא יודה עליה ויאמר שכמו שהקב"ה עשה עמו את התשועה הזאת הוא יוסיף להושיעו. הוא מתאר את הברכה האושר והשלום שיהיו לעם לאחר מפלת האויבים.
דוד אומר בתפילתו אומר "ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה, חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי"..
ומצודת דוד מפרש: המלמד ידי לקרב- בא להדגיש שכל מה שהוא עושה במלחמה לא בא בזכות כוחו אלא בזכות הקב"ה שמלמדו להילחם.
חסדי- הקב"ה שעושה עמי חסד, והוא נותן לי מבצר חזק ומשמש לי למשגב.
במזמור כ' אומר דוד המלך: "אלה ברכב אלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר". והרב צבי יהודה היה מפרש: אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו על גבי הרכב (על הטנקים וכדו') בשם השם נזכיר.

יהודה המכבי-
בספר המכבים מסופר על תפילותיו של יהודה המכבי לפני היציאה לקרבות מול היוונים. יהודה בתפילותיו מזכיר מקרים בהם הושיע ה' את עם ישראל מיד אויביו למשל, הושעתו של דוד מיד גוליית, נתינת מחנה פלישתים ביד יונתן ונושא כליו והפלת מחנה סנחריב מלך אשור. יהודה מבקש מהקב"ה שיעזור לו להפיל את מחנה אויביו, ויתן בלבם פחד. על מנת שידעו כל הגויים את שמו הגדול של הקב"ה. יהודה מבקש מהקב"ה שישפוט את הגויים לפי רשעתם ושיתן לאוהבים אותו ויודעים את שמו את הכח לנצח, והם יהללו את שמו. מסופר עוד בספר המכבים על תחינת הכהנים ליד המזבח בבית המקדש. בתפילתם נושאים הכהנים את קולם בבכי ומבקשים מה' שיחזיר את בית המקדש לשמש בית תפילה לעם ישראל וינקום באיש שטימא את בית המקדש ובצבאו שלא יוכלו לקום עוד.
רבי נחמן מברסלב-
בספר ליקוטי תפילות של ר' נחמן מברסלב מופיעה תפילה שחיבר על השלום. בתפילתו הוא מבקש מהקב"ה שיבטל את המלחמות ושפיכות הדמים מהעולם ושהקב"ה יביא שלום נפלא לעולם . שכל העולם ידע שלא באנו לעולם בשביל ריב ומחלוקת ולא בשביל שנאה קנאה ושפיכות דמים חס וחלילה. אלא באנו לעולם בשביל לדעת ולהכיר את שמו הגדול של הקב"ה. בניגוד לתפילות האחרות בפרק זה-שהתפללו לפני יציאה לקרב, רבי נחמן מתפלל על כך שלא יהיה צורך בתפילות כאלו, שנזכור את התפילה הגדולה מכולן ושנזכה לשלום בעולם.
סבא שבתי זליקוביץ-
מספר לי סבי שבשנת 1965 הוא ופלוגתו שהו בקיבוץ סעד שמול עזה. פעם כשהם יצאו למארב והוא היה בראש הכיתה הרגיש לפתע פחד מהעתיד לבוא. הוא פנה אל הקב"ה ואמר- "בידך אפקיד רוחי" אתה נמצא בכל מקום ואני נמצא אצלך, תחתך ואתה שומר עלי. לפתע הרגיש איך הפחד נעלם.
מלחמת השחרור-
מספר מרדכי בראון ב"פתחים" שבמלחמת השחרור הוא שמש כמפקד מחלקה. כל המחלקה שלו התכנסה, ולפתע ראו כמה עלובים הם ביחס לאויב הגדול. בשלב מסוים תקף אותו הפחד והוא הרגיש צורך עז ורצון להתפלל, הוא רצה להתפלל תפילה שאותה התפללו היהודים בכל הדורות אבל הוא לא הכיר אף תפילה כזאת. לכן הוא פנה אל ריבונו של עולם בשפתו, בפשטות.
מלחמת יום הכיפורים-
בספרו "תיאום כוונות" מספר הרב חיים סבתו על מלחמת יום הכיפורים. הוא מספר איך בתוך כל המולת המלחמה, צעק לו מפקד הטנק האתאיסט שיתפלל, והוא התפלל מקירות לבו "אנא ה' הושיעה נא". ופעם בעת שראה את הטנקים בוערים באש פנה בתפילה לה' – " ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי תהיינה אוזנך קשובות לכל תחנוני" ובשעת הפוגה קצרה, מעט לפני היציאה לקרב עמד ליד הטנק והתפלל תפילת ערבית "הפודנו מיד מלכים.. השם נפשנו בחיים.. גאל ישראל.. פדה ה' את יעקב.. והגן בעדנו.. והסר מעלינו אויב ושמור צאתנו ובאנו לשלום" וכל מילה בתפילה קיבלה לפתע משמעות חדשה בעיניו.
מלחמת לבנון השניה-
לאחר מלחמת לבנון השניה סיפר קצין הצנחנים אביעד-
"אני זוכר שלפני הכניסה ללבנון אחרי שיחת המג"ד קם אחד הלוחמים, לא מבני הישיבות, והתחיל לקרוא בקול תפילה לפני היציאה לקרב. אני זוכר את המבטים של החיילים את העיניים העצומות ואת האמן שכולם צעקו דתיים, חילוניים, אפילו לא יהודים כולם צעקו אמן כזה מיוחד של בקשה כנראה, יש זמנים ורגעים בחיים שכולם מחפשים משהו להיאחז בו"
דוד אביקר קלע וקשר סמ"פ מגדוד צנחנים סיפר גם הוא אחרי מלחמת לבנון השניה- " אני לא אשכח גם שהייתה פעם אחת שכבר יצאנו מלבנון עיפים ומותשים מכל הלחימה. פתאום, קיבלנו פקודה שאנחנו צריכים לחזור לעוד כמה ימים של לחימה בלבנון.כמובן שהיו אנשים שכבר לא יכלו לזוז מרב מאמץ.וזה היה קטע מאוד קשה. אבל פתאום כמה חברה התחילו לשיר וזה סחף את כולם "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" ו"אחינו כל בית ישראל" אז כולם מצאו את הכוחות ונכנסו פנימה בחזרה. זה היה הרבה יותר תפילה מאשר שיר.

פרק שלישי- הלכות תפילה לפני היציאה לקרב

"כשהיינו יושבים לאכול, כשהיה לנו קצת זמן של הפוגה, הקפדנו מאוד להגיד דבר תורה ולא כדי לצאת ידי חובה אלא באמת כדי להתחזק. וככה יצא שכל פעם כשישבנו לאכול כל אחד אמר דבר תורה וכולם אמרו איזה משהו כל אחד בתורו אפילו אחד מהחברים החילוניים אמר איזה משהו שהוא זוכר. זה נתן לנו כוח. פעם אחת, באיזה מעגל שישבנו אחד החברים שהוא נשוי הוציא פתק מקומט והו התחיל לקרוא: "מאחר שיכנס אדם בקשרי מלחמה ישען על מקוה ישראל.. ולא יחשוב לא באשתו.." (הלכות מלחמה של הרמב"ם) והוא אמר שזה מה שמחזיק אותו ההלכה הזאת והוא מקיים אותה כדי להילחם כמו שצריך. כשראינו אותו איך הוא נלחם והוא רק עכשיו התחתן אז זה נתן לנו תחושה של גבורה שאנחנו חייבים לדבוק בה" (דוד אביקר קלע וקשר סמ"פ מגדוד צנחנים רשמים ממלחמת לבנון השניה)

בבראשית פרק מ"ח פסוק כ"ב יעקב מברך את יוסף- "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" ואונקלוס מפרש- בצלותי ובבעותי- ובתרגום לעברית "בתפילתי ובבקשתי" כלומר יעקב מברך את יוסף שיצליח במלחמה בזכות תפילתו ובקשתו ולא בזכות המלחמה, החרב והקשת.

במדבר פרק י' פסוק ט': "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעתם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויבכם" מפרש הרמב"ן בספר השגות על ספר המצוות מצווה ה'- שיש מצווה על כל צרה וצרה שתבוא על העם לצעוק לפני הקב"ה בתפילה ובתרועה. ומכאן המקור ההלכתי לחובת התפילה בעת היציאה למלחמה.

כאשר חוגר הלוחם את אפודו לפני הקרב מברך –" ברוך אתה ה' אוזר ישראל בגבורה"- זוהי ברכה על הגבורה שהקב"ה נותן לעם ישראל להילחם כנגד אויביו.

הרב איל משה קרים בספר קשרי מלחמה-שו"ת בעניני צבא והלכה-
הרב נשאל- מהי תפילה לפני היציאה לקרב? האם חובה לאומרה רק לפני קרב ודאי?
או גם ביציאה למארב חודר בלבנון ואולי גם בסמטאות השוק בחברון?
הר' קרים מביא בתשובתו מקרה בשנות החמישים בו התפללו חיילי הכח לפני היציאה לקרב על משטרת קלקליה על פי הנוסח המופיע בסידור לחילי צה"ל ובעקבות מקרה זה נשאל הרב גורן האם ישנה חובה להתפלל תפילה זו או אחרת לפני כל קרב או מלחמה? והוא ענה שיש מצווה מן התורה להתפלל בעת מלחמה ולפני היציאה לקרב ויש לומר סדר התפילות של מוסף של ראש השנה, מלכויות זכרונות ושופרות. בנוסף ישנה מצווה מן התורה לתקוע בשופרות כסף לפני היציאה לקרב ויחד עם התקיעות אפשר לחבר נוסח תפילה מיוחד שתבטא את רחשי הלב ומטרת המלחמה והבטחון בישועת ה' לעמו ולארצו.
הר' קרים מוסיף- במקרים בהם ההתקלות עם האויב אינה וודאית אין חובה לומר את התפילה. אך במקרים בהם ההתקלות עם האויב היא וודאית ישנה מצווה לומר את התפילה. ובנוסף ראוי לומר פרקי תהילים לפני היציאה לפעילות ביטחון שוטף מעבר לגבול.

בחלק זה של העבודה נחשפתי למקורות רבים הקשורים לתפילה לפני לפני היציאה לקרב. למדתי את תוכן התפילה לעומק וראיתי שנוסח התפילה העתיקה מתאים מאוד גם לימינו, ושהתפילה מחברת את החייל הפרטי עם כלל ישראל ושהמלחמה שלו אינה פרטית אלא לאומית. התפלאתי לראות כמה קדומה התפילה אותה נושאים החיילים כיום וזה חיזק אצלי את עוצמתה של תפילה זו שנאמרה במשך דורות רבים כל כך. ראיתי שבתחילה לפני שהיה נוסח לתפילה זו היא נאמרה בפי היוצאים לקרב כתפילה אישית וזה חידד אצלי את ההבנה כמה חשובה תפילה זו לחיילים לפני צאתם לקרב.

"חזק חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו וה' יעשה הטוב בעיניו" (שמואל ב')

נספח
תפילה לפני היציאה לקרב-

"ה' צבקות אלקי ישראל יושב הכרובים!

אתה ציוויתנו בתורתך לאמור:

שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם, אל ירך לבבכם אל תיראו ועל תחפזו ועל תערצו מפניהם, כי ה' אלוקיכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם.

ועתה הנה אויבך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.

היה נא עם חילי צבא ההגנה לישראל שלוחי עמך הקרבים היום למלחמה על אויביהם, חזקנו ואמצנו, ריבה את יריבינו לחם את לחמינו, החזק מגן וצנה וקומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך.

אלקי שיתמו כגלגל, כקש לפני רוח, כאש תבער יער, וכלהבה תלהט הרים. כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם מלא פניהם קלון ויבקשו שמך ה' יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו.

אנא ה' הושיעה נא
אנא ה הצליחה נא

הבה לנו עזרת מצר, ושוא תשועת אדם. באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו."
(על פי הנוסח המופיע בסידור לחילי צה"ל ע"מ 222)

בביבליוגרפיה
ספר בראשית וישלח ל"ב. ספורנו, רבנו חננאל
ספר בראשית ויחי מ"ח. אונקלוס
דברים פרק כ' פ"ס א'-ח'. דעת מקרא, רמב"ן
ספר תהילים מזמור קמ"ד
ספר המכבים פרקים ד' ז'
משנה תורה לרמב"ם. משפטים, שופטים ז'
ספר השגות לרמב"ן על ספר המצוות
ליקוטי תפילות ר' נחמן מברסלב
תפילת עמך, הר' שלמה אבינר
קשרי מלחמה, שו"תים בעניני צבא והלכה, הר' אייל משה קרים.
הצבא כהלכה, הלכות צבא ומלחמה, הר' קופמן
סידור תפילה לחיילי צה"ל
פתחים מרדכי בר-און
תיאום כוונות הר' חיים סבתו

חלק שני- ראיונות

מרואיין א':
אבי נוחי מנדל, אלוף משנה, מפקד חטיבת מילואים ומפקד בסיס האימונים הפיקודי בלכיש.
תפילה בעבורו היא רגע של עצירה מכל מאורעות היום, וחיבור לקב"ה, לאמת, לחיים. הזדמנות לחזור בתשובה ולפגישה עם ריבונו של עולם. כאיש צבא מהווה התפילה אפשרות להיפגש עם הקב"ה בכל מקום ובכל זמן- בקור, בחום, בשטח, בעייפות וכו' דבר זה מסמל בעבורו על קשר תמידי ואמיתי עם הקב"ה.
את התפילה לפני היציאה לקרב אמר אבי במספר מקרים- פעם כשהיה מפקד מחלקה והם נכנסו ללבנון לאותו איזור בו נפצע אבי בקרב פנים אל פנים בכניסה הקודמת לשם. ופעם כשהיה מפקד גדוד חרוב והם נכנסו למבצע בקסבה- בשתי המקרים היה ברור שהולכים לקראת מגע באש מול האויב.
כשהיה אבי סגן מפקד גדוד 50 הוא היה בין המחלצים של המטיילים בהר עיבל, שהגיעו לאיזור המסוכן ונקלעו לאש. והוא סיפר לי שפנה בתפילה אישית לקב"ה וביקש שיצליחו להציל את כל המטיילים ולצאת מהמקרה בשלום.
אירועים אלה זכורים לו כמשמעותיים משום שהיתה בהם סכנת חיים ממשית לחיי אדם. והתפילה היתה משמעותית עבורו כי נתנה לו תחושה שהם עושים את תפקידם כמו שצריך ועכשיו הם תלויים בעזרתו של הקב"ה. בזמן נשיאת התפילה הוא הרגיש שזוהי תפילה שנובעת מעומק הלב, תפילה משמעותית, פניה שיש בה אמת. הוא הרגיש חלק מכולם, חלק מדבר גדול, ושהתפילה אותה אמר היא לאומית למרות שאמר אותה לבד. במהלך הקרב הוא הרגיש שהקב"ה שמר עליהם ובעזרתו הם הצליחו לבצע את המשימה ולסיים את האירוע בהצלחה וכמעט ללא נפגעים (באירוע בהר עיבל נהרג הרב הרלינג ז"ל). אבי נשא את התפילה משום שהרגיש צורך נפשי שהוא זקוק לתפילה בזמן הזה, בגלל שהיתה לו אחריות על הרבה אנשים ובגלל שהאמין שהתפילה באמת תעזור לו.
תפילה זו חיזקה את ההודאה בתפילות היום יום שאחרי, הודאה על כך שהקב"ה היה איתו ושמר עליו והודאה על כך שהתפילה באמת עוזרת ומשפיעה.

מרואיין ב':
הרב הראשי לצה"ל תת אלוף אביחי רונצקי.
משמעות התפילה בעיני הרב היא תחושה של קשר ישיר עם הקב"ה. תפילה לשון תפילין- את התפילין קושרים כך גם התפילה היא קשר עם הקב"ה. כאיש צבא תופסת התפילה מקום מרכזי מאוד בחיי הרב משום שבמהלך היום הוא מתעסק בהרבה דברים חומריים ובהרבה פרטים קטנים והתפילה נותנת לו כח להמשך העשייה.
במבצע עופרת יצוקה לפני כניסתו של גדוד 51 של גולני לתוך רצועת עזה נשא הרב את התפילה לפני הגדוד בעקבות בקשתו של מפקד הגדוד. זמן קצר לאחר כניסת הגדוד נכנס הרב גם הוא אל תוך עזה יחד עם הלוחמים. לאחר אמירת התפילה לפי הנוסח הקבוע אמר הרב מילות חיזוק ועידוד לחיילים ואף בירך כל חייל וחייל בנפרד. התפילה נאמרה כחלק מההכנות ההכרחיות של הקרב. בזמן נשיאת התפילה הוא הרגיש התרגשות גדולה, דריכות וגם חשש מנפגעים. אמירת התפילה נתנה תחושה של שותפות עודדה את החיילים ונטעה בהם כח. אירוע זה היה בעבורו חזק מרגש ומיוחד. מילות התפילה המיוחדות השפיעו על הרב חיזקו אותו באופן מיוחד ונתנו לו תחושה של התרוממות נפש. הרב קיבל תגובות רבות מהחיילים בעקבות אמירת התפילה- הם חזרו אחריו על הפסוקים "אנא ה' הושיעה נא" ו"אנא ה' הצליחה נא", הם אמרו שהתפילה השפיעה עליהם ונתנה להם כח נפשי להתמודד ולהתגבר על הפחדים.
הוא אמר את התפילה משום שהרגיש צורך לחזק את החיילים וכדבר מתבקש כחלק מההכנות ליציאה לקרב. הרב בחר לומר דווקא נוסח זה של התפילה משום שמילותיו המיוחדות יכולות להשפיע ולחזק את החיילים בצורה הטובה ביותר ומשום שזו התפילה הקדומה שנהוגה.

מרואיין ג':
אמיר בירנבויים מפקד גדוד מילאים.
משמעות התפילה בעיניו היא דבר שמתאים לכל יהודי ומחבר את כל היהודים יחד עם הקב"ה. גילוי פנימי של הנשמה והוצאה של הכח אל הפועל, התפילה מתבטעת בעבורו במובנים שונים ומחזקת את האמונה. כאיש צבא התפילה בשבילו היא מרכז היום וחלק מרכזי מהופעת החיים.
במבצע עופרת יצוקה לפני כניסת גדודו לעזה ביקש אמיר מרב הגדוד לשאת את התפילה בפני החיילים. התפילה נאמרה מתוך מקום טבעי וברור וכחלק מהכנות הכניסה ללחימה. התפילה חידדה בעבורו את הנקודה שלשמה הוא יוצא לקרב ושלשמה הוא פה בעולם. התפילה הרימה אותו למבט אמיתי עמוק נכון ושלם. האירוע זכור לו כמשמעותי וחזק. "היתה הרגשה של אחדות גדולה וביטול הפרטיות. היו שם 450 איש וכולם ביחד אמרו את התפילה – רב עם הדרת מלך". בזמן שמיעת התפילה הוא הרגיש רוממות רוח גדולה ותחושה של קידוש ה'. "הרגשתי את מלכות ה' ושאנחנו שליחים של ה'". אמיר מספר שלאחר אמירת התפילה הוא ראה אור בעיניהם של החיילים, הם קיבלו כוחות חדשים והיתה נכונות גדולה יותר לקראת היציאה לקרב. הוא אומר גם שהרגיש שבעקבות התפילה היה להם ליווי מיוחד עד היציאה וגם בזמן הקרב היתה הרגשה של רוממות שלא עוזבת. הוא מספר שבשעת היציאה מהרצועה הם אמרו ביחד "שהחיינו"- והודו לקב"ה על השמירה והכח שקיבלו ממנו. הוא ביקש מהר ביאמר דווקא תפילה זו משום שזו התפילה הנהוגה ומשום שזו ההלכה. הוא אומר שתפילה זה השפיעה אחר כך גם על תפילותיו ביום יום, התפילה רוממה אותו והוא הרגיש כאדם חדש.

מרואיין ד':
דוד שלי, אח של אמא. משה זליקוביץ.
תפילה בשבילו היא יכולת לבטא את רחשי הלב ואת הבקשות הכלליות והפרטיות. במלחמת שלום הגליל נכנסו דודי ופלוגת השריון שלו ללבנון ונתקלו במארב סורי. לאחר שנהרגו חברים רבים מהפלוגה הוא הרגיש שצריך לעודד את שאר הלוחמים לקראת המשך הקרב. והוא נזכר שכילד בכיתה ח' במלחמת יום הכיפורים סיפר לו אביו על מישהו שלפני שנהרג עודד את החבר'ה עם התפילה. והבין שהוא צריך לעשות דבר דומה. הוא ביקש אישור לדבר ברשת הקשר הפלוגתית (לאחר מכן התברר שרשת הקשר הגדודית היתה פתוחה וכל הגדוד שמע). וכשקבל את האישור מהפקד הוא התחיל לומר את התפילה. לאחר מכן הוא ביקש מכולם שיענו אמן, והם ענו לו כמו שעונים בקשר – טנק 1א'- אמן, טנק 1ב'-אמן וכו'..
האירוע זכור לו כמשמעותי מאוד. משום שבזמן של קרב מדברים בקשר רק בדברים הקשורים לקרב אבל הבינו שזה חשוב ולכן נתנו לו לומר את התפילה. הוא הרגיש צורך לומר את התפילה משום שרצה לפנות אל הקב"ה ולהתפלל וגם בגלל שרצה לעודד את החיילים לאחר שבע שעות של לחימה. בזמן התפילה הוא הרגיש חשוף מול הקב"ה וצורך להתחבר לריבונו של עולם, שהתפילה ישירה ואמיתית. "כשהתפללתי הרגשתי קודם כל שזה צורך אישי להתפלל, אבל ניסיתי שיהיה ציבורי, הרגשתי שליח ציבור ושמגיע לכולם להיות שותפים לתפילה –הרגשתי שזיכיתי אותם ובכך מילאתי את היעוד שלי בעולם". הוא קיבל תגובות רבות לאחר התפילה החברים אמרו שזה נסך בהם ביטחון, עודד אותם ונתן להם כח. היתה תחושה של התרוממות רוח- "אנחנו ננצח", הרגשה שאנחנו חלק מדבר גדול. בנוסף התפילה עשתה הדים רבים. משום שהשיחות בקשר מוקלטות, שמעו את התפילה אנשים רבים לאחר מכן. בא עיתונאי לראיין אותו, ואנשים שרחוקים מהיהדות התרגשו. הוא מספר שהחוויה השאירה רושם רב וכיום הוא מקווה להתפלל באותה תחושה כמו אז.

למדתי מהראיונות רבות על התפילה לפני היציאה לקרב. על הצורך אותו מרגיש החייל לפנות לקב"ה בתפילה ובבקשה להשגחה. על הרגעים המיוחדים והעוצמתיים אותם חווה המתפלל בעקבות הזמן והמקום בו נישאת התפילה. למדתי על ההשפעה של תוכן התפילה על המתפלל והאנשים סביבו. ראיתי שהתפילה נוסכת בחיילים כח להתמודד עם המראות הקשים של הקרב, עם הקשיים הפיזיים ועם הפחד והחששות מהעתיד לבוא. היה מדהים לראות שבשעה הקשה של הקרב, בשעה שאדם לא חושב על דבר, לא על תוכניות לעתיד, לא על החברים ולא על משפחה הוא סומך על הקב"ה שיצילו ויעזור לו.
ראיינתי ארבעה אנשים. שלוש שנשאו את התפילה ואחד ששמע את התפילה אך לא אמר אותה בעצמו. רציתי לראות כיצד משפיעה התפילה על הלוחם? אילו רגשות ומחשבות עולות בו בזמן אמירת התפילה? ומדוע הרגישו את הצורך לומר את התפילה?. כל המרואיינים אמרו שהתפילה נתנה להם כח נפשי להתמודד ותחושת ביטחון. המרואיינים סיפרו לי על רגעי אמירת התפילה ואמרו שאלו היו רגעים מיוחדים,מרגשים וחזקים, של רוממות נפש. כל המרואיינים אמרו שחשו תחושה של אחדות גדולה וביטול הפרטיות. כל המרואיינים אמרו שחשו צורך נפשי חזק להתפלל. מרואיין ב' ומרואיין ד' אמרו שהרגישו צורך לעודד את הלוחמים וחשבו שזו הדרך הטובה ביותר לעשות זאת ושמילות התפילה יוכלו לעודד את החיילים בצורה הטובה ביותר לפני צאתם לקרב.
אני מרגישה שלמרות שלא ראיינתי את האנשים על תפילת היום יום שלהם הראיונות ישפיעו מאוד על התפילה היום יומית שלי. ראיתי שהמתפללים מרגישים צורך חזק לפנות אל הקב"ה בתפילה, ואני רוצה ומקווה להגיע למקום של רצון וצורך חזק להתפלל. בנוסף אני מקווה להגיע לעצמה גדולה כזאת של תפילה אמיתית הבוקעת מעומק הלב לה זכו המתפללים בשעת אמירת התפילה.


חלק שלישי- תוצר יצירתי

כל עוד בני ישראל מסתכלים כלפי מעלה מתפללים ומקווים לקבלת העזרה מהקב"ה הם מצליחים ומנצחים.
משמעות נשיאת הכפיים-
פריסת הכפיים מבטאת תנועה של בקשה לקבלת שפע- משה פורש ידיו אל הקב"ה ומתפלל לניצחון וסיוע במלחמה.
היידים חומריות יוצרות דוחפות ובונות. ומשה בתנועתו ובתפילתו מחבר בין הרוח- האמונה והתפילה לבין החומר- המלחמה. בין האדם לאלוקיו וחיבור זה נעשה ע"י נשיאת התפילה ושיעבוד הלב לקב"ה. התפילה מקדשת את החומר, את הקרב וזוהי משמעותה של התפילה לפני היציאה לקרב להכניס את הרוח בחומר. את הקשר בין התפילה לתוצאות הקרב.
במיצג החומר מאוד חזק ובולט- וזה מדגיש את חומריות האדם. וזה מראה שגם את חומרי יכול להגיע לרמות נקיות קדושה וטהרה בתפילה.
מלחמה יכולה להיות דבר גשמי מאוד- נלחמים נגד אויב על כסף או על טריטוריה, אבל מלחמות ישראל הם מלחמות קודש- שמתקדשות על ידי התפילה.


סיכום
בשלבי הכנת העבודה עברתי תהליך משמעותי של הכרת התפילה והבנתה לעומק. הבנה כמה משמעותית התפילה לחיילים ואיזה עוצמות מיוחדות היא מעניקה להם. נחשפתי למקורות בהם נאמרה התפילה. ראיתי קשר בין התפילה הנאמרת כיום לבין התפילות הקדומות – היה מרגש לראות איך עבר והווה שזורים זה בזה, ולחבר בין החיילים בכל הדורות, בין יהודה המכבי לאבא שלי וכדו'. היה מעניין מאוד ללמוד את התפילה בנוסחים ובשלבים שונים עד להעמקה בנוסח הנוכחי. נהנתי להיחשף לגישות שונות בקשר לתפילה על ידי הראיונות ולנהל שיחת עומק עם אנשים על הנושא. קיבלתי רבות מהשיחות המענינות עם המרואיינים גם לגבי התפילה שלי ביום יום וגם על התפילה לפני היציאה לקרב, על מיוחדותה ועוצמתה.
כל חלקי העבודה קשורים קשורים זה בזה. בפרק הראשון בחלק העיוני עסקתי בתוכן התפילה אחר כך במקרים בהם נישאה התפילה לפני היציאה לקרב ולבסוף למדתי את ההלכות הקשורות בתפילה. בחלק הראיונות ראיתי כיצד המקורות אותם למדתי באים לידי ביטוי בזמננו בו האנשים אומרים את התפילה הקדומה לפני צאתם לקרב. בתוצר היצירתי הדגשתי את הרעיון של החיבור בין התפילה למלחמה על ידי דמותו של משה רבינו.
שמתי לב שהמתפללים זוכים להרגשה מיוחדת של קרבה לקב"ה ועוצמה מיוחדת של תפילה, הרגשה שאי אפשר להכיל את הרגע. אני גם הייתי רוצה להרגיש הרגשה כזו של קרבה ושל עצמת תפילה. שאזכה...

 

 

 

 

 


 

הדפסה

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים