תיכון
יסודי
גני ילדים
חלופות בהערכה > דוגמאות לבחינות > מבחן אני והזולת

מבחן אני והזולת

בע"ה

שם התלמיד:                  

מבחן ב"תורת חיים"

(בצירוף נוסח דגם תשובות)

נושאי המבחן:

1. מהי התורה עבורי?

2. חברות

 

הוראות לנבחן

א.      משך הבחינה: 80 דקות.

ב.       מבנה השאלון ומפתח הערכה:   

חלק א' – מושגים – 25

חלק ב' – "בין שני ערכים" – 30 נקודות.

חלק ג'- חברות- 24 נקודות.

חלק ד'- קטע שלא נלמד- 21 נקודות.

                חלק ג' – חברות – 24 נקודות.

חלק ד' – קטע שלא נלמד – 21 נקודות.

ג.        חומר עזר המותר בשימוש:1. דפי לימוד (מקורות) אך לא דפי עבודה.

                                                   2. תנ"ך.

                                                                  

חלק א' – הֶסְבר מושגים: [ידע והבנה]

הסבר 5 מתוך 8 המושגים הבאים: (5 נקודות לכל תשובה נכונה, סה"כ 25 נקודות)

א.      "ושננתם" – שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך – אדם הלומד תורה צריך לדעת את התורה כך שיצליח להסביר את התורה בבהירות לכל שואל.

ב.       אל תתחבר לפי מידותיך, אלא לפי מידות חברך – בחברות, צריך כל צד לחפש את טובת החבר ולא את טובתו האישית.

ג.        אלו ואלו דברי א-להים חיים – במחלוקת הלכתית יש אמת בשני הצדדים.

ד.       ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה – ממון שיש ספק ביחס לבעלים שלו, שני התובעים יישבעו שהוא שלהם ויחלקו את הממון.

ה.      המוציא מחברו עליו הראיה – אדם התובע ממון מחברו המוחזק בו, צריך להביא ראיה כדי להוציא ממנו את הממון ולקבלו.

ו.        יהא מונח עד שיבוא אליהו – יש מצבי ספק בממונות, שבהם מניחים את הממון המסופק עד שיבוא אליהו הנביא ויגלה לנו למי הוא שייך.

ז.       ברי וברי – במחלוקת ממונית בין שני אנשים שניהם יכולים לטעון שהם בטוחים שהממון שלהם (ברי = בטוח)

ח.      "ולדבקה בו"– מצוות עשה להידבק בה', וזה נעשה ע"י ההתחברות לתלמידי החכמים המלמדים את תורתו.

 

חלק ב' - בין שני ערכים

ענה על 2 מתוך 4 השאלות הבאות: (15 נקודות לכל שאלה, סה"כ 30 נקודות)

 

1. עיין בדברי ה"אגלי טל":

שמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תורתנו הקדושה, ואמרו כי הלומד ומחדש חדושים ושמח ומתענג בלימודו, אין זה לימוד התורה כל כך לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות, שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה. אבל הלומד ומתענג בלימודו הרי מתערב בלימודו גם הנאת עצמו.

ובאמת זה טעות מפורסם. ואדרבא, כי זה היא עיקר מצות לימוד התורה - להיות שש ושמח ומתענג בלימודו, ואז דברי תורה נבלעין בדמו. ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה.

א. לפי הדעה הראשונה, מהו החיסרון בכך שאדם נהנה בלימוד תורה? (7 נק')  [ידע והבנה]יש הטוענים שלימוד תורה שבו יש הנאה איננו לשם הלימוד והמצווה אלא לשם ההנאה.

ב. מהו היתרון בכך שאדם נהנה בלימוד תורה?(8 נק')[ידע והבנה] היתרון הוא שהאדם מתחבר ללימוד כשהוא נהנה, וכך התורה הופכת לחלק ממנו.

2. "או חברותא או מיתותא"

א.      תרגם משפט זה והסבר אותו. (5 נק') [ידע והבנה]או חברות או מוות, אדם בודד ללא חברים מעדיף למות, או שהוא נחשב כמת, או שעדיף למות מלהיות בודד.

ב.      כיצד מהווה משפט זה מסקנה לסיפורו של חוני המעגל? [יישום] חוני חי בבדידות נוראית לאחר 70 שנות השינה שלו, בני משפחתו וחבריו בבית המדרש לא הכירו אותו, ולכן הוא בקש מה' רחמים שימות. הבדידות הובילה אותו לרצות למות.

 

3. "האמת והשלום אהבו"

א.      תאר והסבר את המתח (הדילמה)שבין שני ערכים אלו. (5 נק') [ניתוח-השוואה]"האמת" דורשת את יישום העקרונות באופן מוחלט, ואילו "השלום" מחפש את הפשרות שיאפשרו חיים משותפים של דעות שונות.

ב.       לאיזה ערך יש משקל רב יותר בדיוני הגמרא על מחלוקת ב"ה וב"ש? הוכח את דבריך מהגמרא. (10 נק')[ניתוח]לשלום יש משקל רב יותר. זה עולה מהבבלי והירושלמי ביבמות, הנישואין בין ב"ש וב"ה למרות המחלוקות החריפות נובעת מהעדפת השלום על פני האמת. 

 

4. "שניים אוחזין בטלית"

א. למסקנת הגמרא, באיזה מצב אנו אומרים שחולקין בשבועה, ובאיזה מצב אומרים "המוציא מחברו עליו הראיה (7 נק')"? [ידע והבנה]חולקים בשבועה כששני הצדדים מוחזקים בחפץ באותה מידה, אך אם האחד מוחזק והשני תובע ממנו אז מיישמים את הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה".

ב. למסקנת הגמרא, באיזה מצב נפסק שחולקין בשבועה, ובאיזה מצב נפסק שחולקין ללא שבועה? (8 נק') [ידע והבנה]חולקין בשבועה רק כאשר יתכן ושני הצדדים צודקים ואין מכשילים אותם בשבועת שווא, אך אם ברור שאחד מהשניים משקר חולקין בלא שבועה.

חלק ג' - שאלת חובה: (8 נקודות לכל סעיף, סה"כ 24 נקודות)

5. הרמב"ם מדרג ארבעה סוגי חברים: חבר התועלת, חבר הנחת – הנאה, חבר הנחת – ביטחון, ואוהב המעלה.

א.      הגדר את ארבעת סוגי החברים. [ידע והבנה]1. חבר התועלת – חברות בה יש לכל צד רווח מהצד השני. 2. חבר הנחת-הנאה – חברות בה האדם מקבל הנאה מחברו. 3. חבר הנחת-ביטחון – חברות בה האדם מרגיש ביטחון מלא בחברו שישמור על דיסקרטיות מלאה. 4. אוהב המעלה – חברות בה יש שאיפה משותפת לעשות את הטוב, והם נעזרים זה בזה להגיע אל מטרתם.

ב.      בחר שני סוגי חברות, וציין תכונה הנדרשת לצורך קיום כל אחד משני סוגי החברות שבחרת. הסבר,מדוע יש צורך בתכונות אלו?[יישום]דוגמאות: חבר הנחת-הביטחון צריך נאמנות, כדי שישמור את סודותיהם בארבע עיניים. חבר הנחת–הנאה צריך את תכונת הנתינה, כדי להעניק לחברו את אשר הוא רוצה וצריך.

ג.        מהי הרמה הגבוהה ביותר אליה הגיעה חברותם של דוד ויונתן? נמק! [ניתוח]התשובה המועדפת היא: אוהב המעלה – היתה להם שאיפה משותפת לעשות את רצון ה' ולהקים את מלכות דוד, והם פעלו במשותף להשגת מטרה זו. אך גם התשובה הבאה תתקבל: נחת-ביטחון – דוד בטח ביונתן שיעזור לו ולא יסגיר אותו ביד שאול.

חלק ד' – קטע שלא נלמד (21 נקודות)

למד את הפסקה הבאה, וענה על השאלות שלאחריה.

..זכורני, כשהייתי ילד, נער גלמוד ובודד הייתי. פחדתי את העולם. קר וזר היה לי העולם. נדמה היה לי כאילו הכל לועג לי. ברם, חבר אחד היה לי והוא, אל תצחקו לי, הרמב"ם. איך התידדנו? פשוט, נפגשנו!  

אורח קבוע היה הרמב"ם בביתנו... שיעוריו של אבא היו ניתנים בטרקלין של בית סבא, שם עמדה מיטתי. דרכי היתה לשבת במיטתי ולהאזין לדברי אבא. אבא מרי דיבר תמיד על אודות הרמב"ם. וכך היה עושה: היה פותח את הגמרא; קורא את הסוגיא. אחר כך היה אומר כדברים האלה: זהו פירושם של הר"י ובעלי התוספות; עכשיו נעיין ברמב"ם, ונראה איך פירש הוא.

תמיד היה אבא מוצא כי הרמב"ם לא פירש כמותם ונטה מהדרך הפשוטה. אבא מרי היה אומר, כמעט בתלונה על הרמב"ם, אין אנו מבינים לא את הסברא של רבינו ולא את אופן ביאורו את הסוגיא. כאילו היה קובל על הרמב"ם בעצמו: רבינו משה, מדוע עשית זאת? לכאורה, היה אבא ממשיך, הראב"ד בהשגותיו צודק.       

בני החבורה היו קופצים ממקומותיהם וכל אחד ואחד הציע את רעיונו. אבא היה מקשיב והיה דוחה את דבריהם, ואמר עוד הפעם: דברי רבינו קשים כברזל. מכל מקום לא אמר נואש; היה סומך את ראשו על ידו הקמוצה ושוקע במחשבה עמוקה.

החבורה שתקה ולא הפריעה אותו. לאחר זמן ממושך היה מרים את ראשו לאט, לאט ומתחיל: רבותי, נראה נא... והתחיל לדבר. לפעמים היה מדבר ארוכות, ולפעמים היה מדבר קצרות. אני עצמי לא הבנתי אף מילה אחת בנוגע לעניין המדובר. ברם רושם כפול התרקם במוחי התמים והצעיר: א. הרמב"ם מוקף מתנגדים ו'אויבים' הרוצים לעשות לו רע; ב. המגן היחידי הוא אבא מרי. לולא אבא מי יודע מה היה קורה לרמב"ם.

הייתי מרגיש כי הרמב"ם בעצמו נוכח כאן בטרקלין ושומע את דברי אבא. הרמב"ם היה יושב עמדי במיטתי. מה היה מראהו? לא ידעתי בדיוק...

אבא היה מדבר; התלמידים, בעיניים נעוצות באבא, היו שומעים בדריכות את דבריו. לאט לאט פגה המתיחות, אבא צעד בעוז ובגבורה. סברות חדשות בקעו ועלו; אור חדש זרח. הקושיות נתיישבו, הסוגיא נתפרשה. הרמב"ם יצא כמנצח. פני אבא היו מקרינות שמחה וגיל. הוא הגן על "ידידו", על רבינו משה בן מיימון. בת צחוק של נחת נראתה על שפתי הרמב"ם.

גם אני השתתפתי בשמחה זו. עליז ושמח הייתי. הייתי קופץ ממטתי ורץ מהר לחדר אמי ובשורה מרנינת לב בפי: אמא, אמא, רמב"ם צודק, הוא ניצח את הראב"ד. אבא עזר לו. כמה נפלא הוא אבא! 

אולם לפרקים לא תכופות לא האיר מזלו של הרמב"ם - 'אויביו' הקיפוהו מכל צד; הקושיות היו קשות כברזל. דבריו נפלאו מאבא מרי. הוא ניסה בכל כוחו להגן עליו. אבל הישועה לא באה. אבא היה משתקע בהרהורים כשראשו נשען על אגרופו. התלמידים, אני, וגם הרמב"ם בעצמו חיכו לדברי אבא מתוך מתיחות נוראה. אבל אבא היה מרים ראשו ואומר בעצבות: תיקו; דברי רמב"ם קשים מאוד. הדבר נשאר בצריך עיון.

כל החבורה, ואבא מרי בתוכה, היתה עצובה, בבחינת פורשת 'ובוכה'. יגון חרישי השתפך על כל פנים. גם עיני היו זולגות דמעות. גם בעיני הרמב"ם הייתי רואה אגלי דמעה נוצצים. לאט הייתי בא אל אמא והייתי אומר לה בלב קרוע; אמא, אבא לא יכול ליישב את הרמב"ם - מה נעשה? אל תצטער, היתה אמא עונה, אבא ימצא תירוץ על דברי הרמב"ם. ואם הוא לא ימצא, אולי אתה כשתגדל תיישב את דברי הרמב"ם. עיקר העיקרים הוא ללמוד תורה מתוך שמחה והתפעלות.       

חוויה זו שייכת לימי ילדותי. אבל בכל זאת היא לא פנטסיה של ילד קטן; אין הרגשה זו בגדר מיסטיקה.היא מציאות פסיכולוגית היסטורית גמורה שחיה גם עכשיו בעמקי נשמתי...

                                                                                                         (הרב סולוביצ'יק "ובקשתם משם"  230 – 231)

 

 

 לימוד תורה וחברות.

א.      בחברות המיוחדת שבין הילד הקטן לבין הרמב"ם, ניתן למצוא את כמה מסוגי החברות עליהם הצביע הרמב"ם. למד את סיפורו האישי של הרב סולוביצ'יק, והסבר כיצד מהווה הרמב"ם עבור הילד הקטן גם חבר התועלת וגם אוהב המעלה. (11 נק') [יישום]תועלת – הרמב"ם מפיג את בדידותו של הילד. אוהב המעלה - השאיפה המשותפת של שניהם היא להגיע לאמיתה של תורה, להבנה המלאה של התורה שתישאר ללא קושיות. 

ב.       מהו היעד המרכזי אליו שואף אביו של הילד בלימוד תורה? (5 נק') [הבנה]ההבנההמלאה של דבר ה'.

ג.        מהי מטרת לימוד התורה לפי דברי אימו של הילד? (5 נק') [הבנה]השמחה וההתפעלותמדבר ה'.

 

טבלת מיתאר דו-ממדית לבחינה הראשונה ב"תורת חיים"

בנושא"אני והזולת": (1) מהי התורה עבורי? (2) חברות.

 

         סיווג המטרות

 

 

התכנים

 

חכמה

 

 

בינה

 

 

הערכה

 

 

דעת

ידע; הבנה

ניתוח; הרכבה; יישום

היענות; הפנמה; הזדהות

מהי התורה עבורי (שני שיעורי פתיחה)

 

1א';  1ב'; א-א

 

 

 

מהו חבר – דוד ויונתן

 

5ג'

 

 

מהו חבר – רמב"ם

5א'; א-ב

5ב'

 

 

חברותא או מיתותא

2א';

2ב'                                                                                                        ;

 

 

מחלוקות ב"ש וב"ה

 

3א'; 3ב';

 

 

שניים אוחזין

א-ג ד ה ו ז

4א'; 4ב';

 

 

מחלוקת לשם שמים

 

 

 

 

השפעה חברתית

א-ח

 

 

 

מקורות שלא נלמדו

6ב'; 6ג';

 

 

 

 

סה"כ

15

8

 

 

 

 

 

מבחן ראשון "אני והזולת"

התלמיד      הנושאים

מושגים

בין שני ערכים

חברות

קטע שלא נלמד

ציון סופי

25 נק'

30 נק'

24 נק'

21 נק'

100 נק'

 

16

28

19

21

84

 

4

11

9

5

29

 

5

3

13

0

21

 

24

26

21

19

90

 

13

7

18

19

57

 

25

26

18

19

88

 

17

30

23

21

91

 

18

24

18

16

76

 

20

29

24

21

94

 

16

28

20

19

83

 

12

23

18

15

68

 

12

15

10

19

56

 

7

13

15

16

51

 

18

26

23

21

88

 

18

15

17

21

71

 

17

30

20

19

86

 

15

25

20

15

75

 

25

30

24

21

100

 

24

30

24

19

97

ממוצע באחוזים

64%

74%

78%

82%

74%

ממוצע

16.1

22.1

18.6

17.2

73.9

סטיית התקן

6.3

8.6

4.4

5.6

22.2

מינימום

4

3

9

0

21

מקסימום

25

30

24

21

100

 

 

 

 

 

 

התפלגות:

 

חציון - 83

 

 

 

0-19

0

ממוצע - 74

 

 

 

20-29

2

ממוצע בהשמטת שני התלמידים שכלל לא למדו - 80

30-39

0

 

 

 

 

40-49

0

 

 

 

 

50-59

3

 

 

 

 

60-69

1

 

 

 

 

70-79

3

 

 

 

 

80-89

5

 

 

 

 

90-100

5

 

 

 

 

 

19

 

 

 

 

 

 

הדפסה

חדש באתר

החברה הישראלית
אסופת סרטונים על החברה הישראלית

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים