תיכון
יסודי
גני ילדים
נעמה פרנקל

נעמה פרנקל

מורה ומחנכת בעיר לוד, מנחת השתלמויות וסדנאות בלב לדעת, כותבת תסריטים ותוכן ומלמדת יהדות במרכזים שונים.
בלוג > תשע"ו > למלא את החלל

למלא את החלל

נעמה פרנקל, 19/6/2016

מחשבות על תפקידנו כהורים וכמורים ללמד את התלמידים כיצד למלא את הזמן הפנוי שלהם בעיסוקים ובתחביבים שיתנו סיפוק ותחושה של זמן משמעותי.

המורה מירי הייתה המורה האהובה עלי.

פגשתי בה לראשונה במרפסת של עדי חברתי. שעות שבהן היינו מתחרות בקולן של הציפורים המחפשות מקום לשהות בו ברדת החשיכה. ואנחנו עם המורה מירי.

רק אנחנו.

המורה מירי היא מורה סודית שלי ושל עדי, היה לנו איתה שיעור פרטי מידי יום.

היה לנו לוח, גירים והיינו משחקות. פעם עדי המורה ופעם אני.

שקענו במשחק הזה שעות על שעות, נדמה שרק הרוח שהובילה צלצול מואזין בשקיעה הזכירה שהמשחק הסתיים- זמן לחזור הביתה.

מה היה בה במורה הזו? מה היה בו בזמן הזה?

קסם של אחר הצהריים.. נזכרתי בו לאחרונה כשלמדתי עם תלמידותי את המדרש על ריש לקיש ורבי יוחנן. ניסיתי להבין איתן מהו אותו כח שראה רבי יוחנן בריש לקיש כשאמר לו "חילך לאורייתא"?

איזה כוחות נדרשים באנשים החיים חיים של תורה? דיברנו על כח הרצון.

כח לרצות. כח להביא את הרצון לידי קיום, לתת לו חיים ממשיים.

שאלנו איפה אנחנו נדרשות לגייס כוחות להגשמת רצונות ובין השאר עלה אחר הצהריים שלנו שנשלט על ידי הפלאפון או המחשב ושואב אותנו מרצונותינו.

הבנות דיברו על הקושי הגדול להיפרד מהפלאפון. רק עוד קצת וואטסאפ, עוד ציוץ, תמונה קטנה באינסטוש, מהפלאפון למחשב וממנו לטלויזיה. אני קשובה לטענות ובעיקר ללב שבאמת רוצה אחרת אבל .. לא יודע איך. ושומעת כמיהה לזמן אחר ושומעת ייאוש..

הופתעתי לשמוע מתלמידות אחרות ששבת עבורן זה יום לא פשוט. אין להן מה לעשות.. מ-ש-ע-מ-ם!

שבת ושבועות ביחד?? זה הסיוט שלהן. ביומיום הפלאפון ממלא את הזמן. כשחוזרות הביתה מהאולפנא יש 1000 וואטסאפים שלא נקראו. אין להן מה לעשות עם עצמן במשך יומיים וקצת.

ותוך כדי שיחה עם הכיתה עלתה ההבנה שאין להרבה מהתלמידות אלטרנטיבה. הן באמת לא יודעות מה לעשות עם עצמן.

גם אנחנו כמבוגרים מתמודדים עם הזמן שהפלאפון זולל לנו. אנחנו רוצים להיות עם הילדים ומוצאים את עצמינו בוואטסאפ, 'חייבים' להגיב לעוד דיון בכיתה, בשבט של הילד, בצוות בי"ס, במשפחה.

גלגלתי את זה שוב- אלי כאמא ועשיתי ניסוי על עצמי. מילאתי לי כמה אחרי צהריים עם הילדים בתכנון מראש מה אני עושה איתם ושמתי לב ש..לא הגעתי לפלאפון. בערב חיכו לי אחר כבוד 87 הודעות בווטסאפ שהקדשתי להן בשמחה זמן בערב. וכך גם ביום למחרת ובזה שאחריו. ורגש של שמחת הרצון מילא את הלב.

אז התקדמנו שלב. יש פתרון קטן.

תכנון של זמן אחר הצהריים בדברים שכיף לנו לעשות.. באיזון בין הרצונות השונים, אבל..

לא לכולם יש את המורה מירי שממלאה להם אחרי צהריים שלמים, לא כולם בתנועת נוער, או חוגים.. הרבה מהם חוזרים הביתה, ובאמת לא יודעים איך להעביר את הזמן באופן מיטבי.

ספרים? הרבה מהם לא קוראים. ליצור? איך? מה? לנגן? הלוואי..

הבנתי שלא פחות מהלמידה בבית הספר חשוב לי ללמד אותם למלא את הזמן שלהם בתחביבים- שיתנו סיפוק ותחושה של זמן משמעותי.

הצעתי להן רעיונות מגוונים, חשבנו מה ניתן ללמוד לבד ומה בעזרת סרטוני הדרכה ביוטיוב ["אבל המורה זה גם מחשב", "נכון. אבל אחרי שלומדים.. מסתדרים בלעדיו.."]

מזמינה להצטרף אלי לאתגר, להציע כאן: איך מלמדים תחביבים ופנאי?

ואולי פשוט רעיונות לבילויים מצמיחים לאחר צהריים

שאחריו הלב מתרחב והשעון קורץ בעייפות של עוד אחר צהריים נעים וממלא.

החופש הגדול העומד בפתחנו מעצים את האתגר וקורא לנו ליצירתיות ברוכה.

תגובה
הדפסה


תגובות גולשים

דברים של יום יום
אביה, 22/6/2016

כשיוצאים ....
מאמינה שאחד הדברים שעוזרים לנו להיות יצירתיים, זה פשוט לצאת מהבית. לפתוח דלת, לצאת , לטיול , לפארק, לפגוש חברה, לסבא וסבתא, לבקר דודים שרציתי,
עוד דבר, זה עט ודף. לכתוב לעצמי או למשהו, לצייר, לשחק, לעשות רשימות

מקסים!
אביטל רייכנר, 23/6/2016

לגבי הילדים..לרובנו יש מלא משחקים בארון בבית שאיכשהו לא יוצאים ממנו.
כדאי להוציא מידי פעם ולשדרג את המשחק ולשחק בואריציות שונות.
לדוגמא -קאפלות כחניון מחוניות או לונפארק וכו' תשאלו את הילדים הם מוצאים לכול משחק אופציות מגוונת. חוץ מזה עוזר שיש יום קבוע לספריה/בריכה /התעמלות וגמבורי ביתי/אפיה ביתית וכול ילד מקבל אחריות ליום הזה(לשדרג להוסיף משהו חוויתי)הם מתים על זה!!

רעיונות מקסימים. תמשיכו תמשיכו...
נעמה פרנקל, 23/6/2016

רק.. לילדים יש מענה ב"ה היום [שצריך תיחזוק תמידי ולכן תמשיכו עם הרעיונות המעולים, אביטל אהבתי ממש!]
לגבי הנוער [ז ומעלה] הרעיון של היציאה החוצה הוא נכון, אך לצערי מהרגע שהם בבית זה כמעט לא קורה אם הם לא שייכים לתנועת נוער כלשהיא. בהרבה בתים אין חוגים ואם יוצאים זה רק לקניון. איך מחמדים לצאת? תודה בנתייים על התובנות, מחכה לעוד..

ליצור את החלל
יפית, 26/6/2016

איני יודעת מה הכוח שיש למורים, זה די מוגבל...
אבל ברור לי שיש לי אחריות כלפי הילדים שלי לגדל אותם בסביבה שבה אין את המדיה ש'מלוא כל הארץ כבודה'... כשיום אחר יום הם צריכים להעסיק את עצמם הם מוצאים ב"ה פתרונות יצירתיים, משחקים ו'פרוייקטים' שמעסיקים איתם ומפתחים אותם.
פשוט אין לנו אינטרנט ויש הרבה הרבה משחקים, ספרים, דיסקי שמע
וזמן רב של 'ריק' ושיעמום שהוא הבסיס לכל פעילות יצירתית.... (לענ"ד לפחות).
ולגבי בני הנוער- אני חושבת שיש חובה עלינו כהורים ומורים להציב גבולות ולאסור את השימוש במדיה בתוך בה"ס וגם אחה"צ- להתירו באופן מוגבל ביותר.
וממליצה לכל מחנך לקרוא את המחקר על 'דור ה-Y'. חשוב מאוד...
.

נקודה כואבת..ואני שואלת..
מיטל גרבר, 26/6/2016

נעמה יקרה! נגעת בנקודה חשובה מאד שהיא בעיניי לב הבעיה..אגב, כל הזמן - גם במהלך השנה, בחופש זה רק מועצם פי כמה..אבל מעניין אותי האם בכלל ובאיזו רמה הן מרגישות בצורך לשינוי.. האם בסופו של יום הן חשות ומודעות ל'ריקנות' שלהן? האם הרצון לשינוי נמצא גם אצלן או בעיקר אצלנו?? אולי נדרשת עבודה בסיסית יותר - לעורר את הרצון..

חדש באתר

ספירת העומר
שיעורים לכבוד יום ירושלים לבית הספר היסודי

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים