תיכון
יסודי
גני ילדים
בלוג > תשע"ו > תופרות מהלב

תופרות מהלב

עירית פרלמוטר , 23/2/2016

רשמים וחוויות מהשטח של מורה שהקימה חדר תפירה באולפנה. יוזמה מקסימה ומעוררת השראה.

פעמים רבות אנו נמשכים אחר בחירות של הלב.

האמירה הזו רלוונטית במיוחד במציאות החינוכית שבה אנו שרויים, שבה עומדות בפנינו משימות, מטלות, חובות (חלקן נעימות) שאינן באמת מסתיימות. העבודה החינוכית שלנו שואבת אותנו אל השגרה הברוכה, המביאה עמה מערכת של מחויבויות שונות.

ברצוני לשתף לגבי עניין משמח המתרחש באולפנא שלנו, אולפנת מרכז שפירא.

אנו אולפנא חדשה שקמה לפני שנה וחצי. כשראש האולפנא בן שטראוסמן  שמע שאני חובבת תפירה, הוא ביקש שארכוש שתי מכונות תפירה עבור שימוש של הבנות.

יצרתי אצלנו חדר תפירה נעים (יום אחד נעשה גם פרקט...)  שבו מתחוללים ממש דברים מקסימים. מצרפת כאן תמונה של החדר עצמו, ושל בנות בתהליך העבודה.

 

                       

 

 

לכאורה מדובר במעשה שלא ניתן לייחס לו חשיבות משמעותית. אולם בפועל, המציאות מוכיחה אחרת.

באופן מעשי, בשעות שבהן אני פנויה אני מזמינה לחדר בת או שתיים, לעיתים גם יותר. שם אנו תופרות ומשלימות פרויקטים שונים להלבשת המבנה ולייפויו. המפגשים הללו מזמנים שיח שונה עם הבנות. פעמים רבות, תוך כדי העבודה, עולים סיפורים ועניינים שבוודאות לא היו נאמרים בזמן מפגש שגרתי. העבודה ותחושת ה"ביחד" המהנה מקרבות מאוד ומאפשרות סוג שונה של שיח. משהו בעשייה המשותפת גורם לפתיחות מקסימה ממש.

לאורך שנותיי הרבות כמחנכת קיימתי שיחות אישיות עם תלמידותיי. פעמים רבות הצלחתי ליצור קשר קרוב עם בנות. יחד עם זאת, באופן בולט, אני חשה כי הפלטפורמה הזו מאפשרת רבדים נוספים של קשר.

מובן, שבנוסף לפן הרגשי והאישי ישנו פן מעשי מאוד: אנו מייצרות וילונות, מרפדות כסאות וספות, ותופרות כריות נוי.

סביב עניין טכני זה יש גילוי של כשרון אצל בנות, שלא תמיד הן היו מודעות לקיומו. כוונתי כאן לשני תחומים שונים: עצם היכולת לתפור בצורה מדויקת ומושלמת, וגם התכנון של הפרויקטים, שהבנות הן חלק משמעותי בו.

האווירה הנוצרת היא משפחתית ומחבקת, ולא פחות חשוב מכך – הבנות גאות מאוד במעשה ידיהן ובפרי מחשבתן. בנוסף לגאווה, תחושת השייכות והקרבה לאולפנא גוברת ומתעצמת.

 

להלן מרחבים נוספים שזכו להתייחסות אישית מצד הבנות:

 

בית המדרש שלנו, המהווה מקום מרכזי וחשוב במהלך היום, זכה לקבל וילונות שמחים. בזמן התליה הבנות גם השתעשעו מעט...

               

 

הכנו חדר לצורך שעות פרטניות או סתם ללמידה שקטה במהלך היום

 

בנות ט שלנו נשארות לישון באולפנא לילה בשבוע. מכיוון שלא הספקנו להתארגן להכנת החדרים בשנת הלמודים הקודמת, במהלך החופש הגדול נפגשתי עם בנות של "צוות תפירה" והכנו את הוילונות לחדרי הפנימיה.

                        

גם נועה המזכירה המתוקה שלנו זכתה לחידוש ושדרוג של החדר שלה

 

וזהו חדר המדריכות. את הספות מצאנו דרך אתר "אגורה", ריפדנו אותן לפי בחירת הבנות, תפרנו וילונות וכריות, ריפדנו כסאות, והנה החדר המוכן:

פתחתי את דבריי בכך שאנו נמשכים אחר מה שהלב בוחר. מבחינתי כרכזת פדגוגית, יש ערך מוסף ללמידה השגרתית, המלווה בעיסוק שלנו עם עניינים יצירתיים ומהנים.

 

בהקשר זה, מסכימה לחלוטין עם דברי הרב ישראל ליפשיץ:

" ...כל אלה יתנו מנוחה ושמחה לנפש".

יום אחד גם אכתוב את זה בגדול בחדר התפירה (:

תגובה
הדפסה

חדש באתר

לך ירושלים
שיעורים לתיכון ליום ירושלים

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים