תיכון
יסודי
גני ילדים
רעות ברוש

רעות ברוש

ממיקמי ומנהלי תכנית לב לדעת, מפתחת השתלמויות מקוונות ושותפה בכתיבת חומרי למידה. מורה לתנ"ך ולספרות.

אותיות

רעות ברוש

לכל אחד האות שלו בתורה, שקוראת לו, מאותתת אליו ברמיזות, מאירה אליו פניה או מסתתרת מפניו, שיחפש אחריה וכשימצאנה ירגיש: בית. רק המפגש יוצר מילה. נותן פשר, מפרה. האות שלי, האות שלך, בדיאלוג, בדילוג, נגלה עולמות, נכתוב סיפור: יחד. (מתוך המאמר)

א. בראשית

 

בראשית ברא אלוקים אותיות.

שבעשרה מאמרות נברא העולם

והאותיות אבני הבניין הן.

 

לקחת את האבן, הכבדה, הדוממת

לתת בה נשמה

להפיח רוח חיים באותיות

להפריח אותן באוויר

 

"האותיות הקדושות שלנו

אינן הסכמיות כאותיות האומות

שהן סימנים בעלמא

רק הן עצמיות קדושות

נחצבות מלמעלה"[1]

 

ב. תורה

 

ישראל:

ש שישים ריבוא אותיות לתורה

כנגד שישים ריבוא נפשות ישראל

שעמדו בהר סיני

שכל אחד מהם זכה שתיכתב אות לשמו בתורה"[2]

 

האות בתורה היא הנקודה האלוקית שבאדם

היכולת שלנו כקרוצי חומר

להתעלות אל הרוחני, אל האלוקי שבנו.

כל אחד מאיתנו מתהלך

ובתוכו אות מאירה, צופנת סוד

הרואה שישים ריבוא מישראל

מברך ברוך חכם הרזים.

 

לכל אחד האות שלו בתורה

שקוראת לו

מאותתת אליו ברמיזות

מאירה אליו פניה

או מסתתרת מפניו, שיחפש אחריה

וכשימצאנה ירגיש:

בית.

 

"אני צריך לכרות ולשתות מבארי

באר מים חיים,

מחלק התורה שבנשמתי

מהאות המיוחד לי,

שכל האותיות שבתורה באים על ידי הצינור הזה אלי,

וכל העולם כולו וכל ענייניו

מתייחסים אלי על פי זה התוכן..."[3]

 

ג. חיפוש

 

לחפש, לבקש

מהי האות שלי?

מי אני? היכן אני בעולם?

"... הנה ידוע שלכל איש ישראל יש לו חלק בתורה...

ולזה החלק מושך לו לבו...

וזה החלק הוא כמו מטמון שהטמין השם יתברך עבורו בתורה,

כי אב רחמן הוא ורוצה שלא יתבייש שום איש בבואו שם.

ועל כן לעניין התורה צריך לחפש היטב היטב ולייגע עצמו,

שבוודאי ימצא המטמון שהטמין השם יתברך עבורו"[4]

 

יש בי אות. אני בעלת ערך.

יש לי מצפן פנימי, יש בי נר להאיר את דרכי

"וכל אחד מישראל יש לו חלק בתורה שהוא נר שלו...

וכיון שכולם ידעו את ה' לא יוצרכו למורים ולמלמדים

וכל אחד ילמוד מנר שלו

נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי"[5]

 

ד. אנכי

 

"נפש האדם היא מלאה אותיות"[6]

כמה כמיהה, כמה געגוע

כמה רוחשת הנפש, דובבות שפתיה. 

נא נפשי כתבית יהבית"[7]

אני את נפשי כתבתי ונתתי

אנכי

 

כל מילה מטילה צל

פותחת דלת

האם נראה גם את מחול האותיות

את תנועתן מבעד לאשליית הקיפאון?

"חיים שלמים

נכנסים לנשום לתוך האותיות של הטקסט"[8]

 

שעשוע

אתמול אני מ'

היום אני פ'

ומחר?

 

"...נשמתו של אדם, היא מתחדשת בו בכל עת

שכמו שכל העולם מתחדש בכל עת

שאין יום דומה לחברו...

כמו כן מתחדש הנשמה בכל אדם,                      

וכן הוא החידוש בתורה לכל אדם היגע בה בכל כוחו"[9]

 

לא להכביר מילים

לא לומר יותר מידי

לקלף קליפות עד לגילוי,

לזקק, לדייק

והנה:

אות.

 

ה. סיפור

 

יש לי אות בתורה.

לא מילה, לא משפט.

- ואני רציתי ספר

או לפחות סיפור...

קבלי את החלקיות שבך.

ותן חלקנו בתורתך.

קצת ענווה, דעי את מקומך:

אות.

 

אמון

לכל אחד יש אות.

גם לי,

גם לך

אפילו לו.

"אלו היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד

לא הייתה השכינה נגלית עליהן"[10]

 

רק המפגש יוצר מילה. נותן פשר, מפרה

האות שלי, האות שלך

בדיאלוג

בדילוג

נגלה עולמות, נכתוב סיפור:

יחד.

גם האלוקים ברא עולם באותיות

בסיפורים.

 

נשים רווח בינינו

"בין תיבה לתיבה כמלוא אות קטנה

ובין אות לאות

כמלוא חוט השערה"[11]

ניתן מקום

נשמע את המנגינה

העולה מן הקלף

מבין השיטין

 

באמת מעניין אותי לשמוע

מה יש לך להגיד

האות שלך

מתחברת למילה

שעוד לא נשמעה

מעולם.

 

מילים חדשות חוברות למילים משנים קדמוניות

הטקסט הכתוב הופך להיות

בסיס לקיום

בסיס לקשר

מחכה שיקראו בו, שידברו בו נכבדות.

כל משפט הוא

הזמנה למפגש

לדיבור

לחיבור

לדיבוק חברים

 

"... כשנזהרין לבלי לדבר ולבלי למצא שום חסרון בשום ישראלי

שהוא אות מהתורה,

נמצא שאז תורת ה' תמימה בלי שום חסרון ומום,

אזי הוא משיבת נפש.

כי אז דיקא זוכין לאהבת התורה

ומרגישין טעם מתיקות התורה

שמשיבה את הנפש מאחר שאין בה שום חסרון כנ"ל.

ואז זוכין להתמדה..."[12]

 

[1] של"ה מסכת פסחים, דרוש ג' לשבת הגדול שחל בפרשת מצורע.

[2] רבי נתן נטע שפירא, מגלה עמוקות על התורה פרשת ויחי.

[3] הראי"ה קוק, שמונה קבצים, ו, א.

[4] החפץ חיים - רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ספר שם עולם חלק א - פרק יג.

[5] פרי צדיק האזינו אות ה'.

[6] רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן, ליקוטי תורה, נשא כו ב'.

[7] בבלי, שבת קה, ע"ב.

[8] לוינס, המיתרים והעץ עמ' 174, תרגום מצרפתית: חנוך בן פזי, מתוך המאמר "כמיתרים על עץ" כתבי הקודש והקריאה בהם בעקבות עמנואל לוינס, אקדמות ט"ז.

[9] אור תורה - ליקוטים.

[10] דברים רבה כי תבוא פרשה ז'.

[11] מנחות ל', ע"א.

[12] שיחות הר"ן צ"א.

 

**  רעות ברוש, מורה לתנ"ך ולספרות. מנהלת אתר "לב לדעת" ושותפה בכתיבת תכניות לימודים בתושב"ע

הדפסה

חדש באתר

מהשאלה לשיעור
שאלות לב לדעת, עמ"ר, מזמינות אותנו לכוון את ההוראה שלנו להוראה מעמיקה ומשמעותית.

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים