תיכון
יסודי
גני ילדים
נעמה פרנקל

נעמה פרנקל

מורה ומחנכת בעיר לוד, מנחת השתלמויות וסדנאות בלב לדעת, כותבת תסריטים ותוכן ומלמדת יהדות במרכזים שונים.
בלוג > תשע"ה > להביא את הלב ללימודי המתמטיקה

להביא את הלב ללימודי המתמטיקה

נעמה פרנקל, 21/6/2015

הבנה והזדהות עם הקושי של התלמידים היא המפתח לתיקון: על התמודדות עם הוראת המתמטיקה.

ים עמוק וגדול. מאוד. 

גלים גבוהים. עולים ויורדים.

הדמויות שמולי מקפצות בו בהנאה. אני לא נכנסת. לא מעיזה. 

מאז הגלים הקודמים לא נכנסתי אליו. הגלים היו חזקים מידי. והרגשתי מועדת ונכשלת בחול הרטוב. מלח מכאיב לעיניים וצורב את הגרון. קולות של הנאה מסביב ואני ממשיכה למעוד. 

כמה שנים אחרי- עומדת מולו- רוצה להיכנס אפילו מעט, להרגיש את קרירות הגלים, ליהנות אך הרגליים לא מאפשרות את הצעד. 

מתמטיקה.

היא הים הגלי של ימי בית הספר. חור די שחור בהיסטוריה שלי.. 

בכיתה ב' הוציאה אותי אסתר עם עוד שתי בנות כדי לנסות להדביק פערים עם הכיתה. 

המורה בכיתה ט' תהתה בקול באסיפת ההורים- בנוכחותי כמובן- שחבל שאין 2 יחידות באולפנא כי זה יכול היה להיות הכי מתאים בשבילי. 

מאז- משתדלת בכל מאודי להתרחק מהמקצוע. מודה לה' על המחשבון בנייד ופשוט.. לא מתקרבת. 

בתור מדריכת "לב לדעת" בבית ספר מתוק בלוד, המנהלת ביקשה שאשב באחת השעות להדריך את  צוות מתמטיקה. הזהרתי אותה מראש שזה לא בדיוק התחום שלי ושאני לא יודעת אם "לב לדעת" מתאים למקצוע שהוא לא שפה.. ועוד ועוד אזהרות.. 

אבל המנהלת הייתה נחושה בדעתה ונאלצתי להיכנס לים כשאני מזהירה מראש שאם אראה שזה לא מתאים נחליף צוות.. בכל זאת.. בים כדאי  שיהיה איזה שהוא מציל..

לאחר שלמדנו את אחד הכלים- ביקשה המורה של כיתה ג' שניישם אותו בנושא הבא שהיא מלמדת.

שאלתי [בחרדה יש לומר..] מה הנושא

המורה: "ראשוניים ופריקים"

אני [במבוכה]: מה זה אומר?

המורות המקסימות הסבירו לי בסבלנות רבה. לאחר שהפכתי את המושגים למובנים קצת יותר עבורי ושאלתי וחקרתי, הרגשתי שהקרקע די יציבה- ובנינו שיעור.

התחלנו מצביעת בית בצבעי יסוד ועברנו לצביעת בית בצבעים מעורבבים כדי לנסות להרגיש את ההבדל בין הראשוני- והבסיסי, לבין המעורבב- הפריק.

יצרנו משחק בתנועה שבו יש שתי קבוצות- ראשוניים ופריקים- וכל בת מקבלת מספר וצריכה לדעת אם היא עומדת בצד של הראשוניים או בצד של הפריקים

משם המורה עברה לתירגול עצמו ואפילו קינחה בשאלה לבנות על דברים שהם יסודיים בחיים שלנו לכאלה שהם ברי פירוק והבנות ענו תשובות מתוקות ויפות. 

לאחר שלושה שבועות נפגשנו שוב.

המורה סיפרה בשמחה שהיה שיעור נהדר, שהבנות נהנו וביקשו עוד שיעורים כאלה.

אחת המורות שביתה בכיתה אישרה את העניין וסיפרה שהבת חזרה מלאת התרגשות ושיתפה גם בבית את מה שהיה בשיעור. 

המורה גם סיפרה שלהפתעתה היא סיימה ללמד את החומר מהר משרגילה בדרך כלל, 

והדובדבן שבקצפת- זו הפעם הראשונה שכל הבנות בכיתה הצליחו במבחן.

אני עומדת על החוף. העיניים לחות. לא מגלים ולא ממלח. הגלים עוד נראים מאיימים אבל הרגליים כבר מושכות אותי פנימה. נרטבות, והחול שמתחת רגלי נסוג ומתייצב.

שומעת בין רחשי הגלים משפט שאמרה לי אימא בשיחה כאילו שולית בימי חטיבת הביניים אחרי שאמרתי לה שלעולם לא אהיה מורה לחשבון: "את לא חייבת להיות מורה לחשבון, אבל תדעי לך- שאת- תהיי מורה ממש טובה לחשבון- כי את תביני מה קשה לתלמידים שלך וככה תוכלי ללמד אותם הכי טוב".

תגובה
הדפסה

חדש באתר

ספירת העומר
שיעורים לכבוד יום ירושלים לבית הספר היסודי

מהבלוג שלנו

אני מרשה בכיתה
מה אנחנו 'מרשים' בכיתה שלנו? ומדוע? מה זה מצמיח?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים