תיכון
יסודי
גני ילדים
מאמרים > בית הספר היסודי > הכנת מערך שיעור

הכנת מערך שיעור

עדיאל שושני

תיאור העקרונות המנחים בכתיבת מערכי השיעור בלב לדעת והכרות עם מבנה השיעור המוצע על ידינו ככלי לבניית מערכי שיעור.

גמישות והתחדשות במערך השיעור

דברים אחדים למורים

פתיחה

כולנו, המורים, מכירים בוודאי מערכי שיעור רבים, התנסינו בכתיבת מערך שיעור במכללות להוראה אבל בפועל בעבודה היומיומית אנחנו עלולים לעיתים, עקב עומס ההוראה, להשקיע פחות זמן ומחשבה בכתיבת מערך שיעור מסודר, אנחנו מסתמכים הרבה על חוברת עבודה לתלמיד ועל אתרים שונים מהאינטרנט. לעיתים יוצאים לנו רעיונות מעניינים תוך כדי שיעור שרק בדיעבד אנחנו יכולים להעיד עליהם "כי טובים המה". במערכי השיעור שלנו תמצאו הרבה דברים טובים שכבר עשיתם בעבר, אבל שילוב הכלים בתוך החומר הנלמד יכול להוות עבורכם חידוש מרענן. כמו כן  במערכי השיעור שלנו אנחנו משקיעים ביצירת חווית למידה (אינטלקטואלית, חברתית, רגשית)  ובחשיבה מקורית ומאתגרת המפגישה את התלמידים בין המקור הכתוב לעולם שלהם. על מנת לקיים קשר אמיתי בין התלמיד למקור נאמץ שיח המחבר את התלמיד למחשבותיו, רגשותיו, גופו, נפשו, דמיונו וכן הוא יתבקש ליצור שיח חברתי המושתת על הקשבה ורגישות לזולת.

עקרונות כתיבת מערכי השיעור

מערכי השיעור לבית הספר היסודי באתר לב לדעת נבנו על פי שלושה עקרונות:

א. התאמה מלאה לתכנית הלימודים בתחומי הידע השונים של משרד החינוך. תחומי הידע בהם התמקדנו: משנה, הלכה, חינוך לשוני, ספרות, נביא, ופ"ש. תכניות הלימודים בתחומי ידע אלו נמצאים בצורה מפורטת באתרי המפמרי"ם[1]

ב. התאמת החומר הנלמד לגיל הלומדים, בדגש למעברים בין הכיתות השונות בבית הספר היסודי. מיומנות למידה בקריאת והבנת טקסט, וכן מיומנויות חשיבה להתבוננות נוספת ומעמיקה בכתוב.

ג. ציר מארגן למבנה מערך השיעור. הציר המארגן יוצר רצף רעיוני ומתפתח לכל חלקי השיעור ומוביל את הכיתה ללמידה פעילה ומסקרנת. עיקר הדברים הבאים יעסקו במבנה מערך השיעור.

ד. מערך השיעור ותכניו מוכוונים לידיעה, הבנה, והפנמה.

 

רציונל מבנה מערך השיעור

כל מערך שיעור נבנה על בסיס 'תמצית' – התמצית היא המתנה שהיינו רוצים לתת לתלמידים שלנו בסוף השיעור. התמצית יכולה להיות תובנה, ערך, מוסר השכל, הזדהות עם דמות,פיתוח יכולת הכרעה ערכית, תחושת קשר לרעיון, התלהבות מאתגר, מצווה וכדו'. על בסיס התמצית ישנם שלושה מרכיבים עיקריים: מפגש ראשוני עם המקור, התבוננות והפנמה. במפגש הראשוני של התלמיד עם המקור חשבנו כיצד יהיה הכי נוח לתלמיד שלנו להכיר את טקסט ולהתמודד עימו. כאן היה עלינו לחשוב על אופן הקריאה ועל הנגשת הטקסט הכתוב לתלמיד. בשלב ההתבוננות אנו דורשים מהתלמיד להתבונן בכתוב ולפעול על פי משימה ברורה כגון: מיון, השוואה, איתור פריטים, שכתוב, המחזה, ציור וכו'. שלב ההפנמה הוא השלב בו אנו רוצים שהתלמיד יחבר ויקשור חוטים בין הטקסט הנלמד לחייו שלו, מבחינה אינטלקטואלית, יצירתית או רגשית. כך למשל בשלב זה נשאל שאלות יישום או תיאור אירוע מחיי הכיתה או מהחיים, תתבקש יצירה, יתקיים שיח רגשי, ערכי, תתבקש הכרעה בדילמה וכדו'.

 בין החלקים הללו יהיו שלבי ביניים שגם הם חשובים מאוד למעבר קולח וליצירת קשב אצל התלמידים. כך לדוגמא בפתיחה והזמנה ללימוד ננסה לגרות את התלמידים ללמידה, נשאל שאלה מאתגרת, נראה סרטון שמציף דילמא ואילו בסגירת השיעור נשתדל להשאיר משהו פתוח כגון: שאלה שהתלמידים ילכו איתה או בקשה לחקירה. 

שם היחידה

כותרת, מקור, הפנייה לתכנית לימודים (בחינוך הלשוני: מטרות שפה), כיתה, תיחום היחידה.

תמצית

הרעיון המרכזי שחורז את  היחידה

(מה אנו רוצים שיתחדש בלמידה, מה המתנה שאנו רוצים לתת לתלמידים בשיעור- תובנה, ידיעה, מסר, מידה, תובנה לחיים, הנהגה, מצווה, חיבור לדמות, תחושה (הזדהות, וכדו'), רעיון להפנמה)

מפגש ראשוני עם המקור

א. אפשרויות שונות לקריאה (מי קורא? כמה קורא? איפה עוצר? מקור? קריאה דמומה או קולית?)

ב. שאלה מכוונת קריאה(מילה מנחה, פעלים)

ג. עימוד המקור

התבוננות והבנה/ הבנה מעמיקה/ התבוננות/ מבט שני/מפגש מעמיק/ התבוננות

בשלב זה המורה בוחר את המיומנות (למיין, להשוות, לצייר, לשכתב, לסמן, לספר, לשרטט וכו') והמתודה (לימוד עצמי, פרונטאלי, דיון, חברותות, קבוצות, תיקשוב, חוברת עבודה) המתאימות ביותר לגיל התלמיד להבנתו את הרעיון המרכזי העולה מהמקור.

פתיחה והזמנה ללימוד

יצירת קשב ועניין

(אנקדוטה, טריגר, סיפור מחיי המורה, משחק פותח, שאלה פתוחה, כתבה מהעיתון, ציור או תמונה, מיצג)

הצעה להפנמה

הצעות  שיוצרות מפגש בין המקור לעולמו הפנימי של הלומד-למשל: קישור הלמידה לנושא רלוונטי לחיי הלומד או אקטואלי למצב במדינה,  קישור לערכים, שאלות רלוונטיות או הפנמה, כתיבה אישית, יצירה קבוצתית. ההצעות צריכות לנבוע באופן ישיר מן הרעיון המרכזי של התוכן ומההקשבה והבנת הכתוב בו. ולהיות קשורות אליו.

סגירה שהיא פתיחה

סיכום השיעור: מחשבות ותובנות שעלו מן הלמידה ושהלכו ונבנו במהלך השיעור

(כדאי לדייק ולבדוק מה נלמד בשיעור- לפחות דבר אחד).

כדאי להותיר שאלה פתוחה או מחשבה פתוחה להמשך חשיבה בבית.

הרחבות למורה- הפניה לחומרים נוספים, מאמרים נוספים, פרשנים, סרטים וכו'

לתשומת לב המורה: מה יש לשים לב בשיעור, היכן להיזהר, היכן לדייק וכו'.

 

מורים ומורות יקרים מאד

מעבר למערכי שיעור המצויים באתר אנחנו רוצים לתת לכם ולכן, כלים לבניית שיעור, לכן אנו רואים ערך רב בהיכרות שלכם עם הרציונל של מבנה מערך השיעור. רק היכרות והזדהות עם הציר המארגן של השיעור תוכלו להפיח רוח חיה בשיעור, השיעור יהיה שלכם ושל התלמידים שלכם וכך גם תיצרו חווית לימוד ייחודית וחד פעמית בכיתתכם.

מהו התהליך החשוב שלכם כמורים בקריאת מערך השיעור והכנת השיעור?

השלב הראשון הוא ההיכרות וההזדהות שלכם עם התמצית של השיעור, עם הכיוון אליו חותר השיעור. זאת מכיוון שהשיעור הוא כתהליך גילוי של סוד, השאלות והמשימות שיקבלו התלמידים במהלך השיעור יכוונו אותם להתקרב עוד ועוד למתנה הגדולה שהיינו רוצים להעניק להם. אם לכם יהיה את הקו החורז של השיעור בראש ותדעו לקראת מה השיעור מכוון, הדבר יקל מאוד עליכם מאוד בהנחיית הלמידה בכיתה.

השלב השני הוא תכנון הזמן של השיעור, נסו לשער כמה זמן ייקח כל אחד השלבים בשיעור, והאם השמן המוצע במערך הינו זמן ריאלי עבורכם.

השלב השלישי יבוא לאחר השיעור בו תכתבו לעצמכם רעיונות שעלו מהתלמידים במהלך השיעור, וגם נקודות לחשיבה חדשות שהתגלו במהלך השיעור.

 

אנו מזמינים אתכם ואתכן לכתוב לנו מחשבות, הארות והערות על השיעורים, ובמידה ויש דברים שיש לשפר או לדייק, אנא סייעו לנו בכך.

שלכם

צוות לב לדעת

 

[1] תכנית בתושבע (דינים\משנה\גמרא)

הישגים נדרשים בחינוך לשוני 

תכנית בתנ"ך

הדפסה

חדש באתר

השתלמויות - כנס פנים אל פנים
חדש! כנס פנים אל פנים המיועד למשתתפי השתלמויות הקיץ ולבוגרי ההשתלמויות המקוונות. לפרטים נוספים לחצו כאן.

מהבלוג שלנו

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו והיו חלק
מקהילת אנשי חינוך חולמים ויוצרים